החוק למניעת השלכת פסולת בניין בשטחים פתוחים עבר בקריאה ראשונה

הצעת תיקון לחוק שמירת הניקיון המבקשת להסדיר את הטיפול בפסולת בניין ומניעת השלכתה בשטחים הפתוחים עברה אמש (ב') בקריאה ראשונה בכנסת. מדובר בהצעה של המשרד להגנת הסביבה אשר אמורה לייצר מנגנון שיוביל לכך שפסולת הבניין תגיע לאתרים המורשים ותעצור את השלכת הפסולת הפיראטית הנפוצה בישראל וגורמת כיום לנזקים אדירים.

בישראל מיוצרים כ 4-6 מיליון טון פסולת בנייה בשנה, והטיפול המיטבי והסביבתי ביותר בפסולת זו הוא מיחזור ושימוש חוזר בחומרי הגלם. אלא שכיום, שרשרת הטיפול בפסולת הבנייה אינה מוסדרת מבחינה רגולטורית, ואת הפרצה בחוק מנצלים גורמים עבריינים לגריפת רווחים בלתי חוקיים על חשבון הציבור והמדינה. על פי הערכה, רק 2.7 מיליון טון פסולת בנייה מגיעה למתקני טיפול וסילוק מוסדרים, כך שלמעשה בין 1 ל-3.5 מיליון טון פסולת בנייה מושלכים כל שנה לשטחים הפתוחים באופן לא מוסדר.

כיום בעת בנייה או שיפוץ, הקבלן נדרש לפנות את הפסולת לאתר מורשה, שם הוא נדרש לשלם עבור הפינוי, אלא שמובילי הפסולת מעדיפים לחסוך את התשלום לאתרי הפסולת המורשים המגיע לעתים לאלפי שקלים ומשליכים אותם לשטחים הפתוחים. השלכות אלו יוצרות מפגעים סביבתיים רבים כגון זיהום מי תהום ונגר עילי, מפגעי אבק ופגיעה נופית. עלות הטיפול השנתית במפגעי פסולת הבנייה יכולה להגיע ל כ-100 מיליון שקל בשנה.

אתר בנייה (ארכיון) צילום: זהר שחר

תיקון החוק מגדיר את השחקנים המרכזיים בשרשרת הטיפול בפסולת הבניין, וקובע את התפקידים, הסמכויות והחובות של כל אחד מהם. החוק יחייב התקשרות ישירה של יצרן הפסולת עם אתר טיפול ומיחזור מורשה בלבד לצורך הצבת כלי אצירה (מכולה), הובלת הפסולת והטיפול בפסולת הבנייה. אצירת פסולת הבנייה תבוצע אך ורק באמצעות כלים רשומים שיוצבו על פי נוהל אשר ייקבע על ידי הרשות המקומית ואשר תפקח על הצבתם, וכלי האצירה יפונו על-ידי מתקנים מורשים שעימם התקשרו יצרני פסולת הבניין באמצעות מובילים מטעמם.

הליך הפיקוח על בעלי הרישיון, וקביעת הקריטריונים למתן רישיון למתקן מורשה יבוצעו על ידי המשרד להגנת הסביבה. בנוסף, המשרד אף יהיה רשאי לקבוע תנאים למעקב ובקרה אחר פינוי הפסולת לאתר מורשה, ובכוונתם לשים מכשירי איתור מבוססי GPS, כך שניתן יהיה לדעת בכל רגע נתון היכן ממוקמת כל מכולה.

בנוסף, החוק מבקש לשלב את הרשויות המקומית בהליך, הרשות המקומית תקיים מכרז לבחירת אתרים הרשאים לפנות ולטפל בפסולת בנייה בשטחן ותיידע את התושבים בדבר האתר הזוכה, והתושבים יתקשרו ישירות איתו וישלמו לו בצורה ישירה. בצורה זו ירדו מחירי ההובלה והטיפול, יקטן התמריץ הכלכלי להשלכת הפסולת ותגדל יכולת הבקרה, הפיקוח והאכיפה על מעגל הפסולת ואתרי הקצה. ברשויות מקומיות שבהן לא יתקיים מכרז, המשרד להגנת הסביבה יבצע את המכרז ויידע את התושבים בדבר אתר הטיפול האחראי לפינוי.

השר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין אמר, "השלכת פסולת בניין בשטחים פתוחים הפכה למכת מדינה. פסולת זו מושלכת בצידי הדרכים, בעמקים ובשטחים הפתוחים והיא פוגעת בבריאות שלנו, בטבע שלנו - ומי שמשלם על טיפול בהררי פסולת הבטון הפיראטית בצדי הדרך הוא הציבור. חוק פסולת בניין הוא מהפכה של ממש. כבר שנים רבות מנסים ארגונים סביבתיים והמשרד להגנת הסביבה לקדם את הצעת החוק, ולצערי התהליך הזה היה תקוע תקופה ארוכה בגלל מורכבות הנושא ואינטרסים שונים. אני מודה למשרדי האוצר והפנים, ולחיים ביבס, יו"ר השלטון המקומי, על תמיכתם בקידום הצעת החוק - חוק שיחזיר את הנוף הטבעי של השטחים הפתוחים".