ניו זילנד נלחמת במחירי הדיור: אוסרת למכור בתים לזרים
הממשלה אוסרת למכור בתים קיימים לקונים מחוץ למדינה, במטרה להעלות את ההיצע ולהוריד את מחירי הדיור שנסקו בשנים האחרונות
בניו זילנד החליטו להילחם במחירי הדיור. הממשלה הודיעה כי היא אוסרת על מכירת בתים קיימים לקונים מחוץ למדינה, בטענה כי לתושבים נמאס להרגיש כמו "דיירים באדמה שלנו", כך מדווח ה"גרדיאן".
- חוק חדש ביפן כיווץ ב־80% את מספר הדירות ב־airbnb
- המונית המעופפת של מייסד גוגל ממריאה - ותוקעת דגל בניו זילנד
- מחירי הדיור הפכו את ניו זילנד לשיאנית הומלסים
לפי הודעת הממשלה, האיסור נועד להפוך את שוק הנדל"ן לבר השגה יותר עבור התושבים המקומיים, זאת מכיוון שההיצע יעלה. "אנחנו חושבים שהשוק לבתים ולחוות בניו זילנד צריך להיקבע על ידי קונים מניו זילנד, ולא קונים זרים", אמר סגן שר האוצר דיוויד פרקר. "המטרה היא להטיב עם הניו-זילנדים שעובדים קשה עבור הכלכלה של ניו זילנד, משלמים פה מסים, מגדלים פה משפחות. אנחנו לא חושבים שהם צריכים להפסיד לקונים עשירים יותר שמגיעים מחוץ למדינה".
על פי הנתונים, רק לרבע מהניו זילנדים הבוגרים בית בבעלותם, זאת לעומת 50% ב-1991. במקביל, בחמש השנים האחרונות שיעור חסרי הבית במדינה צמח. יתרה מכך, דו"ח שפורסם בשנה שעברה במגין אקונומיסט הכתיר את ניו זילנד כמדינה עם מחירי הדירות הכי פחות ברי השגה בעולם. כך למשל המחירים באוקלנד טיפסו ב-75% בארבע השנים האחרונות.
האיסור חל על קונים מכל המדינות מלבד אוסטרליה וסינגפור. לפי פרקר, ברבעון האחרון 10% מהבתים באזור קווינסטאון הפופולרי ו-20% מהבתים במרכז אוקלנד נרכשו על ידי זרים. אחד מהם הוא המיליארדר פיטר ת'ייל שרכש בית במיליוני דולרים בקווינסטאון. באופן כללי, ניו זילנד נחשבת כמוקד משיכה לעשירי העולם, שתופסים אותה כמקלט בטוח פוליטי וחברתי.
פרקר מאמין כי במקומות כמו קווינסטאון, האיסור יעודד חברות בנייה לבנות בתים קטנים וידידותיים יותר למשפחות. אולם, גם תחת החוק החדש ת'ייל היה יכול לרכוש את הנכס שלו בניו זילנד, זאת מכיוון שהממשלה הקודמת אישרה את בקשתו לאזרחות, על אף שבילה במדינה שמונה ימים בלבד. "התנגדנו להחלטה הזו, אבל אנחנו לא יכולים לבטל את מה שנעשה", הודה פרקר. "אבל זה לא יקרה שוב".
מלבד האיסור הזה, התוכנית של הממשלה להילחם במשבר הדיור כוללת התחייבות לבנות 100 אלף יחידות של דיור בר-השגה בתוך עשור, והגדלת היצע הדיור הציבורי ב-6,400 בתים נוספים בארבע שנים.