אושרה תוכנית שיקום מתחם מעונות העובדים ההיסטורי בת"א

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז ת"א אישרה להפקדה את תוכנית השימור של מתחם מעונות העובדים ההיסטוריים ברחוב מזא"ה בתל אביב. מדובר בשימור שלב א' של המתחם, המשתרע על כ-2.5 דונם וכולל שני בניינים – מזא"ה 63 ו-65. בהמשך צפוי לעבור שיקום גם יתר המתחם הכולל את בנייני מעונות עובדים ב' וג' הכוללים את בניינים 62, 64 ו-67. המתחם כולל 44 יח"ד, כאשר 20 מהם נכללים בתוכנית הנוכחית.

מדובר במודל חדשני לשימור, המאפשר ניוד זכויות בתמורה לעבודות שימור במתחם קיים, שאין בו אפשרות לתוספת זכויות בנייה. כאמור, מדובר בשלב ראשון אשר יתבצע במתכונת דומה לפרויקטים של פינוי-בינוי, כך שיפנו את הדיירים מהמתחם לתקופת העבודות, ישלמו להם עבור דיור חלופי, ישקמו את הבניינים, יחליפו תשתיות, יוסיפו מעליות וחניון תת-קרקעי ויערכו פיתוח נופי של המתחם. בנוסף, מתכננת עיריית תל אביב הקמת בית ספר חדש על מתחם סמוך. בשלב השני מתוכנן שימור של בניינים מספר 62,64 ו-67 שיכללו תוספת קומות, היות שהם מוגדרים כמבנים לשימור לא מחמיר.

מעונות העובדים במאז"ה, תל אביב בשנות ה-30

כפי שנחשף לראשונה ב"כלכליסט", הפרויקט הוא יוזמה חברת בנייני העיר הלבנה שבבעלות איציק בן שוהם ורו"ח גיל חכם, המתמחה בפרויקטים של חידוש שימור באזור לב העיר. בשנת 2015 רכשה החברה את הבניין במזא"ה 62 בתמורה ל־20 מיליון שקל, ותכננה להוסיף למבנה בן שתי הקומות שתי קומות נוספות היות והוא הוגדר כמבנה לשימור רגיל (בתל אביב יש שני סוגים של בניינים לשימור – בהגבלות מחמירות, שבהם אין תוספת זכויות, וללא הגבלות מחמירות, עם זכויות בנייה מסוימות. כך או כך, לבניינים הללו זכויות מופחתות). בנוסף חתמה החברה עם 32 בעלי הדירות בבנייני המתחם על הסכם קומבינציה, שבמסגרתו יפונו הדיירים והבניינים ישופצו.

המתחם הוגדר בתוכנית כמתחם לשימור בהגבלות מחמירות ובתור שכזה, אין בו אפשרות לתוספת זכויות בנייה ולכן אין לו היתכנות כלכלית. על מנת לממן את עבודות השימור האינטנסיביות הנדרשות, איתרה בנייני העיר הלבנה תב"ע מתגבשת לתוספת זכויות בנייה חדשות במתחם יצחק שדה (חסן ערפה) הסמוך ובתאום עם גורמי התכנון בעירייה והיזמים של תוכנית זו, סוכם על הגדלה נוספת של תוספת הזכויות ביצחק שדה נגד מחיקת הזכויות הבלתי מנוצלות במעונות עובדים, והוספת השימור כמטלה נוספת בתוכנית. לפי התוכנית שאושרה, צפויים 4 מגדלים לקבל זכויות של בין 5 ל 6 קומות. מדובר על שני מגדלים של משפחת רובינשטיין, מגדל נוסף של קבוצת רכישה ועוד מגדל למגורים. המגדלים שיקבלו את תוספת זכויות הבנייה יזכו לתוספת של שטחי מגורים, תעסוקה ומסחר.

מעונות העובדים צילום: אוראל כהן

איציק בן שוהם, יו"ר קבוצת בנייני העיר הלבנה, אמר בעקבות האישור בוועדה: "כמי שעוסק כל העת במשימות שימור והתחדשות מיוחדות, אני יכול לומר בוודאות כי ללא אישור תוכנית זו, לא היה סיכוי כלשהו לשימור מתחם מעונות עובדים. אנו שמחים שהוועדות המקומית והמחוזית סייעו גם הפעם למימוש חזון השימור וההתחדשות".

מעונות העובדים במזא”ה הם חלק מ-8 מתחמי מעונות עובדים שנבנו בתל אביב בשנים 1937-1932, והיוו חלק חשוב בנוף האדריכלי של העיר. הם נבנו על קרקע שהסתדרות העובדים חכרה מקק"ל ותוכננו בידי האדריכל אריה שרון, שאחראי לתפיסה העיצובית של מעונות עובדים בישראל. הבניינים נבנו כשהדירות פונות לגינות משותפות בין הבתים, והתכנון נעשה לפי מודל סוציאליסטי, שכלל מלבד החצרות המשותפות גם שטחי עבודה משותפים ואת הגדרת הדיירים כקואופרטיב. אבל אף שיועדו למשפחות פועלים, בבתי המעונות במזא"ה התגוררו בעיקר בעלי קשרים כמו אנשי מפא"י וההסתדרות, בהם המשורר חיים גורי, בכירי מערכת עיתון "דבר" והעורך ברל כצנלסון (שהבניין ברחוב מזא"ה 65 נקרא על שמו). אף שייעודם האידיאולוגי לא נשמר, הבניינים שמרו על אופיים התכנוני מאז שנות השלושים.

בעבר כבר נעשו ניסיונות של יזמים לחידוש המתחם, שלא צלחו בגלל היעדר כדאיות כלכלית.