משרד האוצר: מחצית הקרקעות הפרטיות נמצאות בידי תושבי מחוז ת"א

שווי הקרקעות שמכרו יחידים תושבי ישראל בשנת 2016 עמד על 10 מיליארד שקל, מתוכם 4 מיליארד שקל התרכזו בעסקאות שבהן קיים פוטנציאל לבנייה של לפחות 8 יח"ד, עסקאות אלו נעשו על ידי כ-2,000 בעלי קרקעות.

נתונים אלה נכללים בפרק מיסוי המקרקעין שפרסם היום (ב') אגף הכלכלן הראשי במסגרת האוצר עבור השנים 2017-2015 ואשר המתמקד בקרקעות המצויות בידיים פרטיות, אליהם התייחסו באוצר כמדגם מייצג של בעלי הקרקעות הפרטיות.

ניתוח הנתונים לגבי מוכרי קרקעות העלה, כי ישנו משקל גבוה של תושבי מחוז ת"א. כמחצית משווי הקרקעות שנמכרו הגיע לידי תושבי מחוז ת"א, בעוד ששיעור כלל משקי הבית המתגוררים במחוז זה מסך משקי הבית בישראל, עומד על 20%.

תושבי מחוז מרכז החזיקו ב-24.2% משווי הקרקעות, ותושבי מחוז חיפה ב-11.4% מהעסקאות. כאשר בוחנים את המיקום הגיאוגרפי של אותן קרקעות בולט אזור הצפון שבו כמחצית מהקרקעות נמצאות בבעלות התושבים, כאשר אלו בעלי השכר החציוני והממוצע הגבוה ביותר (כ-28 אלף וכ-37 אלף שקל בהתאמה), לעומת שכר חציוני של כ-17 אלף לתושבי מחוז ת"א ושכר חציוני של כ-34 אלף.

עוד עולה מהנתונים, כי למרות החששות שתוכנית מחיר למשתכן רק תגדיל את הביקושים ובכך תפגע בסיכוי לירידת מחירי הדיור, בפועל הביקושים לא גדלו. לפי הכלכלן הראשי "סך העסקאות בשנת 2017 עומד על אחת מרמותיו הנמוכות ביותר מאז תחילת העשור הנוכחי (רק בשנים 2011- ו-2014, על רקע המחאה החברתית וההמתנה למע"מ אפס נרשמו רמות נמוכות יותר). מבחינת האוצר "יש בנתונים אלו כדי להעמיד בסימן שאלה טענות שהועלו, לפיהן תוכנית "מחיר למשתכן" תגרום להגדלת הביקוש לדירות".

עוד בחנו כותבי הדו"ח את התשואות ממכירת דירות משקיעים בבניין בבאר שבע - "בית השיאים" שבשל קרבתו לאוניברסיטת בן גוריון ובשל מאפייני הדירות (גודלן

הקטן) מזוהה בעיקר עם רכישות משקיעים. (הניתוח התמקד במשקיעים שכן מאחר ורק הם נדרשים לשלם מס שבח נאספו מספיק נתונים אודותם). נמצא כי התשואה הריאלית לשנה בניכוי ההוצאות של אותם משקיעים נעה בין מינוס 0.9% ל-11.1%, כאשר התשואות הגבוהות יותר נרשמו בקרב אלו שהחזיקו בדירות פחות מ-10 שנים ואילו אלו שהחזיקו בדירות כ-20 שנה או יותר נהנו מתשואה של מינוס 2.7% למינוס 0.9%.

כאשר משווים את התשואות האלו למשל לתשואת מדד ת"א 100 בעשרים השנים האחרונות נמצא כי זה רשם עלייה ריאלית של 1.18% בממוצע לשנה (כאשר חישוב זה מתבסס על ההנחה שהמשקיע מחזיק בנכסים צמודי מדד זה לאורך כל התקופה).

עוד עולה מהדו"ח כי בשנים 2017-2016 נבלם הגידול בגביית מיסוי מקרקעין שהיה בשנים שלפני כן. בעוד שההכנסות ב-2015 צמחו ב-37% בהשוואה לשנה שלפני כן, ב-2016 הן צמחו רק ב-1.6% ועמדו על 10.7 מיליארד שקל, בניכוי שינויי חקיקה נרשמה ב-2016 ירידה ריאלית של 2.5% בגביית מיסי מקרקעין באותה שנה. זאת בעיקר בעקבות ירידה בגביית מס רכישה, בשיעור של 8.6% לראשונה מאז 2012. לפי בדיקת האוצר, הירידה בגביית מס מדירות להשקעה אינה רק במונחים נומינליים, אלא גם באחוזי תוצר.