ביהמ"ש הורה לחשוף את זהות בעלי הקרקע בשדה דב

לראשונה זה 34 שנה, רשימת בעלי הקרקע שעליה בנוי שדה דב תהיה גלויה לכל אדם. לפי פסק דין שהתקבל בשבוע שעבר, בעוד 90 יום יוכל כל אזרח, בתמורה לתשלום של כמה עשרות שקלים, לקבל מסמך הדומה לנסח טאבו ומכיל רשימה של כל בעלי הזכויות בקרקע. המסמך יכלול, בין היתר, את שיעור הזכויות של כל אחד ואחד, והמועד שבו הוא רכש אותן. את פסק הדין קיבל שופט בית משפט השלום בהרצליה יעקב שקד בעקבות שתי עתירות שהוגשו בדצמבר 2017.

העתירות עוסקות בכ־1,000 דונם שעליהם, בין היתר, בנוי שדה דב, במערב אזור בצפון תל אביב המכונה הגוש הגדול. חשיפת השמות תאפשר לכל מי שירצו לבצע עסקאות עם בעלי הקרקע, לזהות אותם ולפנות אליהם; והיא תאפשר גם לבעלי הקרקע להתאגד במקרה שירצו ליזום פרויקט משותף.

העותרים דרשו לחייב את המנהלים המיוחדים של הגוש הגדול לספק רשימה מלאה ועדכנית של כל בעלי הזכויות במתחם שבו על פי הערכות מאות, ואולי אלפי בעלי זכויות. בדרך כלל, כדי לקבל רשימה של בעלי זכויות במקרקעין, אפשר לפנות לרשם המקרקעין (טאבו) ולאחר תשלום של 33 שקל להפיק מסמך מפורט שכזה.

שדה דב צילום: עמית שעל

עד עתה הוסתרה רשימת בעלי הזכויות בשדה דב מכיוון שלא נוהלה על ידי רשם המקרקעין, אלא על ידי חמישה עורכי דין שמונו על ידי בית המשפט בשנות ה־70, ומכונים מנהלים מיוחדים של הגוש הגדול. ב־1980 המנהלים הגיעו להסכם עם המדינה לפיו הבעלות על הקרקע הועברה בנאמנות למדינה, כדי לאפשר לה לקדם תוכנית בנייה, הכוללת גם את פינוי השדה. לפי ההסכם, המנהלים המיוחדים אחראים על רישום המקרקעין, כל עסקה מדווחת להם ובהתאם נרשמת בספריהם. בשנים האחרונות רמ"י מקדמת במקום תוכנית לשכונת ענק בת 16 אלף דירות.

העתירה שהוגשה בדצמבר חשפה מחלוקת בין חמשת המנהלים, שכן אחד העותרים הוא עו"ד משה ליפקה, בעצמו אחד המנהלים המיוחדים. ליפקה הלין בעתירתו על התנהלות תמוהה ולא תקינה של ארבעת המנהלים האחרים: עורכי הדין גלית רוזובסקי, אליהו מינקוביץ, רחל זכאי ומיכאל שפטלר. ליפקה טען כי מאז החליפו לפני שמונה שנים הוא וחבריו את המנהלים שמונו, פנה כמה פעמים לעמיתיו בבקשה לקבל את רשימת הבעלויות, אך הם סירבו והציעו לו לגשת אל המשרד המשותף שהוקם במיוחד לטובת העניין, ולעיין בספר עב כרס שבו מאוגדות כל הרשומות, הצעה שאינה יישומית לטענתו.

לבקשת ליפקה הצטרפו חלק מבעלי הזכויות המיוצגים על ידי עורכי הדין שמואל שוב ונעמה שיף ממשרד שוב ושות', שדרשו לאפשר להם רשימה מלאה ועדכנית של בעלי הזכויות כנגד תשלום אגרה סמלית.

המנהלים טענו בתגובה כי חשיפת המידע תפגע בפרטיות בעלי הזכויותן. השופט שקד דחה את טענותיהם וקבע כי המנהלים המיוחדים משמשים כרשם מקרקעין וכי "מרשם המקרקעין הנו פומבי, ללא כל סייג, ללא כל ספק פרשני".