הקבלנים המובילים בעבירות בטיחות - הרשימה נחשפת
דניה סיבוס היא חברת הבנייה עם המספר הגדול ביותר של עבירות בטיחות בשנים האחרונות. כך מגלה רשימה החושפת לראשונה את צווי הבטיחות שהוטלו על קבלנים בשנים האחרונות. בין העבירות הבולטות כלולות כאלו הקשורות בהפעלת מנופים, שמסכנות גם את כל הסביבה
צו בטיחות הוא צו המוצא על מנת לטפל בבעיה בטיחותית. הרשימה, הכוללת כ-700 צווי בטיחות, חושפת את החברות שבהן נהוגה התנהלות בעייתית מתמשכת של תרבות בטיחות בענף, המוביל במספר תאונות העבודה הקטלניות. העבירות הבולטות כוללות כאלו הקשורות בהפעלת מנופים, והן מהוות סיכון קטלני לא רק לעובדי האתר אלא לכל הסביבה, כפי שהמחיש מותה הטרגי של נטע רוטמן ז"ל, כתוצאה מקריסת מנוף באתר בנייה בכפר סבא.
- קנסות בסך 19 מיליון שקל הוטלו בינואר בגין עבירות בטיחות באתרי בנייה
- נהגת נמחצה למוות מקריסת מנוף באתר בנייה בכפר סבא
- דו"ח: 30% מהעגורנים בישראל יוצרו לפני 1990. אין בישראל הגבלת גיל למנופים
עבירות נוספות נוגעות להעסקת נער בעבודה בגובה, אי מינוי מנהל עבודה, שימוש במכונת הרמה ללא תסקיר בדיקה, עבודה בקרבת קווי חשמל, ליקויי בטיחות בלוח חשמל, אי הודעה על פעולת בנייה, ליקויים בהבטחת אי התמוטטות צדי חפירה וגידור לא תקין (דוגמת פתח ברצפה שאינו מגודר).
את הרשימה מובילה כאמור דניה סיבוס עם 13 צווי בטיחות, 9 מהם בעקבות הפעלת עגורן בניגוד להוראת הבודק להשבית אותו. עבירות נוספות מגלות למשל הפעלת מנוף על ידי אדם ללא הסמכה מתאימה, ובניגוד להוראות.
במקום השני נמצאת חברת האחים אום, עם 10 צווי בטיחות ובמקום השלישי חברת שתית עם 9 צווים. את המקום הרביעי, עם 8 צווים, חולקות החברות אחים אוזן, אלקטרה, ב.ס.ט, אשטרום עומר הנדסה ובנייה וכן חברת אסום, שבאתר בביצועה נהרג בפברואר עובד מסין, צ'ו שנוי המנוח, כתוצאה מנפילה מהקומה השישית.
בין החברות שקיבלו 5 צווים בשנים האחרונות כלולות אביסרור וכן חברת מליבו, שבאתר בניהולה ברמת גן, במרץ 2017, קרס מנוף על בית סמוך וגרם לפציעת מפעיל המנוף.
סכומי קנסות? לא הפעם
במשרד העבודה והרווחה ציינו כי פרסום הרשימה התאפשר בעקבות הסכם שהושג בנושא בין שר העבודה והרווחה, חיים כץ, למשרד המשפטים. זאת בכפוף לגיבוש קריטריונים הכוללים מקרים בהם ניתנו צווים מרובים לקבלנים, המלמדים על התנהלות בעייתית נמשכת ולא על מעידה חד-פעמית.
עוד נמסר כי המהלך נועד להגביר את השקיפות בנעשה באתרי הבנייה ולתעד את היסטוריית השקעת הקבלנים בבטיחות ואת התרבות הבעייתית הנהוגה בחברות אלה במשך שנים. עם זאת, הרשימה אינה כוללת את סכומי הקנסות שהוטלו על הקבלנים בעקבות עבירות הבטיחות.
"המהלך להגברת השקיפות מצטרף לשורה של מהלכים שעשינו בשנה האחרונה למאבק במכת תאונות העבודה בענף הבנייה בישראל שגורמת למותם של עשרות עובדים ופציעתם של אלפים נוספים ומביאה להוצאה ממשלתית מיותרת של מיליארדי שקלים בשנה", מסר השר כץ. "הקבלנים צריכים לקחת אחריות ולשפר את תנאי הבטיחות ולשמור על חיי אדם, כדי לעצור אחת ולתמיד את הקטל באתרי הבנייה".
בין המהלכים שיזם השר כלולה גם הגדלת העיצומים הכספיים על כל עבירת בטיחות באתרי בנייה עד לגובה של 35 אלף שקל. עם זאת, ביום שבו נכנסה ההוראה לתוקף, ב-1 בינואר השנה, אישרה וועדת העבודה והרווחה תקנות נוספות של משרד העבודה, שקבעו תנאים להפחתת חלק מסכומי הקנסות לקבלנים.
במשרד העבודה מציינים בהקשר זה, כי כאשר ההפרות בוצעו בפעם הראשונה - ניתנת התראה בלבד, אבל אם הקבלן מבצע עבירה נוספת - מושת עליו כפל קנס. לפי הנתונים, בסיכום החודש הראשון לכניסת הצו לתוקף, ביקרו מפקחי הבטיחות ביותר מ-700 אתרי בנייה והטילו כ-660 עיצומים, בסכום כולל של כ-19 מיליון שקל. הדגש שניתן לפעילות האכיפה היא על ההפרות הבולטות והמסוכנות ביותר, מניעת נפילה מגובה וניהול בטיחות באתר.
"פרסום מיידי יכול לשמור על חיי אדם"
הדס תגרי, מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בניין, מסרה כי מדובר ברשימה חלקית בלבד, שכוללת אך ורק הפרות חמורות במיוחד. "כך למשל היא אינה כוללת את הפרת הבטיחות השכיחה ביותר של עבודה בגובה ללא אמצעי בטיחות נדרשים", ציינה תגרי.
"המידע שפורסם עתה מלמד כי אילו המידע היה מפורסם באופן שוטף ואילו רשם הקבלנים היה פועל כנגד חברות רשלניות עד כדי שלילת רישיון הקבלנות של חברות המפגינות רשלנות שיטתית, כי אז ניתן היה למנוע תאונות קטלניות וקשות שפגעו בעובדים באתרי הבנייה וכן בציבור הרחב", הוסיפה.
מארגון קו לעובד, השותף לפרויקט "נרתמים – בטיחות לעובדי הבניין", מסרו כי עד כה לא העמידו ולו קבלן אחד לדין משמעתי. "לצערנו מידע זה אשר עמד לרשות המשרדים הממשלתיים השונים, בהם משרד רשם הקבלנים במשרד השיכון, לא הביא אותו להעמדת ולו קבלן אחד לדין משמעתי בגין הפרה חוזרת ונשנית של בטיחות עובדיו וסיכון חייהם", ציינו בארגון.
בנוסף, בארגון הגישו עתירה לפרסום מידי של כל צו הפסקת עבודה, במקום בתוך 45 יום לאחר הטלתם בהתאם לעמדת משרד העבודה. "עיון בנתונים שהתפרסמו היום מגלה כי עמדה זו היא חסרת אחריות", סבורים שם. "אחת מהפרות הבטיחות הבולטות הינה הפעלת עגורני צריח בניגוד לעמדת הבודק, הפרה שבנקל עולה בחיי אדם.
"פרסום מיידי יכול לשמור על חיי העובדים וחיי הציבור. אנו תקווה שמשרד העבודה והרווחה ימשיך בהליך השקיפות, יחשוף לציבור ברמה המיידית את כל צווי הבטיחות המוטלים, מה שיעניק גם לציבור, וגם לגופים הממסדיים השונים יכולת לטפל בנושא ברמה המיידית".
נזכיר כי רשם הקבלנים במשרד השיכון, איתן אליהו, נכנס אף הוא לתמונה בשבוע שעבר, כששלח הודעה לקבלנים בה הזהיר אותם כי מי שלא יקפיד על כללי הבטיחות - עלול לאבד את רישיונו.