המדינה: מחיקת חוב לקרן קיסריה תמורת מחיר למשתכן

החברה לפיתוח קיסריה החלה לשווק 835 יחידות דיור מתוך 3,500 בשכונת אור ים – השכונה החדשה שצפויה להיבנות על אדמות קרן קיסריה. את חוברות המכרזים רכשו עד כה 30 חברות מהגדולות ביותר במשק והתוצאות צפויות להתפרסם בעוד כשלושה שבועות. אולם הודעה שפירסמה השבוע רשות מקרקעי ישראל מבקשת לעצור את השיווק. בהודעה מזהירה רמ"י את הקבלנים כי הפרויקט אינו ודאי ובכוונתה לעצור אותו.

הסיבה הרשמית היא הצטברות של חובות של החברה לפיתוח קיסריה אשר טרם הועברו אליה. אולם המניע שאינו מוכחש של ידי רמ"י, שכפופה למשרד האוצר - הוא ששם הבינו כי יש להם הזדמנות נדירה לקחת 3,500 יחידות דיור מתוכננות וזמינות לשיווק מידי ולהציע אותן כמחיר למשתכן באזור שניתן להגדיר כאזור ביקוש.

בחברה לפיתוח קיסריה מספרים כי הפנייה אליהם נעשתה בדקה ה־99, כאשר התוכנית כבר מוכנה לשיווק ומסרבים להיכנע לתכתיבים אשר נעשים לטענתם בצורה בריונית וסחטנית. לדברי מיכאל כרסנטי, מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה המוחזקת על ידי קרן קיסריה אין שאלה בכלל בנוגע להתחלת הפרויקט, "משפטית אין להם שום יכולת לעצור אותו, ובכל מקרה ניתן ליזמים שיפוי ודמי החכירה ישולמו על ידינו אם ייקבע שצריך לשלם על הקרקע".

הדמיה של פרויקט אור ים באור עקיבא צילום: וויופוינט

תורמים לחינוך

אדמות שכונת אור ים המתוכננת, כמו יתר האדמות בקיסריה, נרכשו על ידי משפחת רוטשילד: כ־30 אלף דונם שהועברו בסוף שנות ה־50 לקרן קיסריה שאחרי שהוקמה הזמינה את המדינה להיות שותפה בקרן. המודל שנקבע הוא כי כל ההכנסות מפיתוח קיסריה, עוברות מהחברות הבנות של קרן רוטשילד קיסריה - החברה לפיתוח קיסריה והחברה לנכסי קיסריה - לקרן, וזו תורמת את רווחיה לקידום החינוך וההשכלה הגבוהה בישראל. בזכות התרומה, הקרן קיבלה פטור מתשלום מס הכנסה על רווחיה וממס שבח. אשר לקרקעות נקבע כי על אלה שמשווקות לצורך תעסוקה או מסחר תעביר הקרן עד 2% לשנה כדמי חכירה. אך לטענת רמ"י הכספים לא הועברו: היקף הנכסים של קיסריה מוערך ב־700 מיליון שקל, כך שדמי החכירה מגיעים לחוב של עשרות מיליוני שקלים.

לדברי דוד מזרחי, הכלכלן הראשי ברמ"י, החוב על הקרקעות ידוע ועלה לדיון כבר ב־2012, "ב-1962 נחתם ההסכם אבל מאז הם לא משלמים דמי חכירה. ההסכם קבע איך משלמים לנו וציין שאם הם מעבירים נכסים לגורמים אחרים - הם משלמים עד 2% לשנה דמי חכירה שיועברו לרמ"י. להם יש פרשנות שונה".

אם יש חוב תסגרו אותו איתם, למה צריך לכפות עליהם שיווק במחיר למשתכן?

"כרגע המדיניות היא לשווק הכל במסגרת מחיר למשתכן, זו תוכנית הדגל וחשוב לנו שגם שם זה ישווק באותה המסגרת. במחיר למשתכן יש הנחה ממוצעת על הקרקע של כ-120 אלף שקל ליחידת דיור והסכמנו לפצות אותם על כך, אמרנו להם שאנחנו מוכנים להמיר חלק מהחובות על מחיר למשתכן, אנחנו לא רוצים שהם יפסידו על הקרקע. אבל הם אמרו שהם רוצים עוד דברים ושלא נגבה קדימה כסף".

לרמ"י יש בתוכנית 166 יחידות דיור, היא ליוותה את התוכנית לכל אורך הדרך. מדוע המחלוקת לא עלתה עד עכשיו? "נכון שתמכנו בתוכנית אבל זה היה לפני מחיר למשתכן", אומר מזרחי.

מנגד, בקיסריה יש טענות קשות על דרך ההתנהלות של רמ"י, כך למשל טוענים שם כי מעולם לא הועברה להם דרישת חוב, והפנייה אליהם נעשתה רק לאחרונה למרות שהתוכנית מקודמת כבר ארבע שנים. "אנחנו לא חייבים לרמ"י כלום ואין שום מסמך שאומר שאני חייב להם כסף, לא היתה דרישה לדמי חכירה ויכול מאד להיות שהם חייבים לנו ולא אנחנו להם, כי הם כרו כאן חול במשך שנים", אומר כרסנטי.

בנוגע להתנהלות רמ"י מההיבט התכנוני אומר כרסטני כי "רמ"י היו צד בתכנון, תמכו בתוכנית ואמרו שהיא מצוינת, היא לא היתה מאושרת אם הם לא היו תומכים. הם גם יודעים שיש בינינו לאור עקיבא מו"מ מתקדם וחלק גדול מהכסף יגיע לשכונות שם. אנחנו מקדמים את העיר, עושים פיתוח במקומם ונותנים להם 110 מיליון שקל".