ראשל"צ: הדיור בר־השגה אבל היטל ההשבחה בשמיים
עיריית ראשון לציון הבטיחה לצעירי העיר דירות בנות־השגה בהנחה של 25% ממחיר השוק. אלא שרוכשי הדירות גילו שהיטל ההשבחה זינק ב־230% בשנתיים
צעירי ראשון לציון שרכשו דירות בפרויקט דיור בר־השגה של העירייה גילו שהיטל ההשבחה שעליהם לשלם זינק פי שלושה בתוך שנתיים, בעוד העירייה מסרבת להתפשר. רוכשי הדירות בבניין הראשון לדיור בר־השגה שקידמה העירייה, ושיצא לדרך ב־2015, נדרשו לשלם היטל השבחה של 39 אלף שקל בממוצע לדירה. כעת נדרשים רוכשי דירות בבניין השני בתוכנית העירונית, שנבנה במפרט זהה, לשלם 129 אלף שקל בממוצע לדירה. לטענתם, הפערים בגובה היטלי ההשבחה פוגעים בעיקרון השוויון בהתבסס על פסיקות קודמות של בית המשפט העליון.
ערר שהגישו הרוכשים לוועדת הערר נדחה בתחילת החודש וכעת הסוגיה ממתינה לדיון בערעור מנהלי שהוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד. בעקבות פניית "כלכליסט" הצדדים ייפגשו בשבוע הבא בניסיון לגבש הסדר פשרה לפני מועד הדיון.
שני הבניינים, הממוקמים בשדרות היובל, הם הראשונים מבין שלושה שעיריית ראשון לציון מייעדת לדיור בר־השגה, והוקמו במסגרת קבוצת רכישה על קרקע שהוחזקה בעבר בידי חברת פרשקובסקי. שמאי עירוני קבע את מחירי הדירות בנות־ההשגה לשני הבניינים. בבניין הראשון, שכבר אוכלס, נבנו 104 דירות ב־18 קומות, מהן 60 שהוגדרו בידי העירייה כבנות־השגה כך שמחירן נמוך ב־25% ממחיר השוק. ב־2013 נקבעה לבניין זה היטל השבחה בגובה 4.056 מיליון שקל, שהם בממוצע כ־39 אלף לדירה.
עיריית ראשון לציון הכתיבה את התנאים לקבלת זכאות לדירות, ובהן היעדר דירה בבעלות ודרישה כי לפחות אחד מהרוכשים יהיה תושב העיר ב־10 השנים האחרונות (או חמש במקרה של עולה חדש), או שאחד מהורי המועמד יעמוד בתנאים אלו. הזוכים בהגרלת הזכאות התחייבו לא למכור את להשכיר את הדירות למשך ארבע שנים. הדירות עצמן נקבעו כבנות 3 חדרים בשטח 65 מ"ר עם מרפסת 12 מ"ר וחניה תת־קרקעית.
בניין המחלוקת בשדרות היובל בשכונת נחלת יהודה, ראשון לציון צילום: אוראל כהן
הבניין השני בתוכנית העירייה, שעליו נסובה המחלוקת, יצא לדרך ב־2015, כשנתיים לאחר הבניין הראשון. גם הוא כולל 104 דירות ב־18 קומות, וכן תוספת של 500 מ"ר בנוי. מחירן ההתחלתי של הדירות בנות־ההשגה בפרויקט נקבע על 1.09 מיליון שקל. הרכבת קבוצת הרכישה לרכישת הזכויות בקרקע של הבניין השני הסתמכה בתכנון התקציב שלה על גובה היטל ההשבחה שדרשה העירייה מהיזם בבניין הראשון. אלא שהפעם חולקה שומת היטל ההשבחה לשניים, כשחלקה הראשון קובע היטל של 12.7 מיליון שקל על שינוי יעוד הקרקע למגורים, והיטל נוסף של 720 אלף שקל על הוספת 40 דירות ברות־השגה. התוצאה היא היטל השבחה של 13.42 מיליון שקל.
רוכשי הדירה הגישו ערר על ההיטל העיקרי באמצעות עוה"ד והשמאי טובי גרש, ושמאי מכריע מטעם משרד המשפטים קבע את מחירה החדש על 10 מיליון שקל. לדברי הרוכשים, בישיבה שערכו בנושא לפני מספר חודשים עם ראש עיריית ראשון לציון דב צור הוא טען שהעירייה אינה צד לדיון והפנה את הרוכשים לוועדת ערר. לטענת הרוכשים, לאחר שנחשף לפער בין ההיטלים הנחה את אנשיו להגיע לפשרה, אך הדבר לא נעשה.
מעיריית ראשון לציון נמסר בתגובה: "העירייה לא קבעה את השומה המדוברת ואין לה סמכות לשנותה. לפרויקט מונה שמאי מכריע מטעם משרד המשפטים שקבע את מחירה, והיא אף אושרה בידי ועדת הערר. מדיניות העירייה היא להקל על זוגית צעירים בתחום הדיור כמה שניתן". ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "ככל שלאחד מן הצדדים יש השגה על הכרעתו של השמאי המכריע, באפשרותו לערער על ההכרעה בפני ועדת ערר לפיצויים והיטל השבחה".
