כחלון דורש מסלינגר, האוזר ובר לצמצם את נטל הרגולציה

שר האוצר משה כחלון דורש מהרגולטורים הפיננסיים לצמצם את פעולות הרגולציה שבתחומי אחריותם — כך נודע ל"כלכליסט". בשבוע שעבר נפגש סגנו של כחלון איציק כהן, הממונה על קידום הנושא, עם המפקחת על הבנקים חדוה בר, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון דורית סלינגר ויו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר, ודרש מהם ליישם את החלטת הממשלה להפחית את כובד הנטל הרגולטורי המושת על הגופים הנתונים לפיקוחם.

פגישה נוספת של כהן עם נציגי הרגולטורים התקיימה שלשום, ובמהלכה הודיע כהן לרגולטורים שעליהם להציג בפניו בתוך עשרה ימים ניתוח מלא של כל הרגולציה שנעשתה על ידיהם בשנים האחרונות — אילו חוזרים הופצו, האם השיגו את תכליתם, האם היו הכרחיים ואיך אפשר לצמצם את רגולציה ולהקל על הגופים המפוקחים בשנה הקרובה.

צילום: אוראל כהן

עוד ביקש כהן מהשלושה, בהמשך להחלטת הממשלה בנושא, להקפיא רגולציה חדשה, כלומר חוזרים חדשים שעלולים להשית עלויות נוספות על המפוקחים — חברות הביטוח, קרנות הפנסיה, הבנקים והחברות הציבוריות — שיגולגלו לבסוף על הציבור הרחב.

מתחילת שנת 2017 ועד היום פרסמה רשות שוק ההון בראשותה של סלינגר 75 חוזרים חדשים, בין היתר חוזר שהורה לנתק את הגמול שמקבלים סוכני ביטוח מדמי הניהול שמשלמים המבוטחים והחמרת הכללים לגבי מכירת ביטוח באמצעות מוכרנים טלפוניים. הפיקוח על הבנקים בראשותה של בר פרסם 11 חוזרים ורשות ניירות ערך בראשותו של האוזר פרסמה 2 חוזרים חדשים, לא כולל תקנות שאושרו בכנסת. את המסקנות מניתוח החוזרים יידרשו הרגולטורים להציג בפני כהן וכחלון בסוף השבוע הבא.

שר האוצר, משה כחלון צילום: איתמר סיידא

במהלך הפגישה הדגיש כהן בפני בר, סלינגר והאוזר כי בכל הנוגע לסוגיות חיוניות לשמירה והגנה על ציבור החוסכים ובמקרים של כשלי שוק המחייבים התערבות רגולטורית — הרי שמבחינתו ומבחינת כחלון על הרגולטורים הפיננסיים להמשיך ולהתערב. ואילו במקרים דחופים פחות שאינם נוגעים ישירות לפגיעה בציבור, יש להקפיא את הפעילות. הצדדים הסכימו שיש להתכנס ולבחון את הנושא. בעבר התייחס כחלון לעניין ובפגישה עם האוזר אף סיכמו השניים על הפחתת הרגולציה, אולם כעת המהלך מתרחב ועובר מהשלב ההצהרתי לקונקרטי. סלינגר ובר לא הציגו עד כה ניסיונות או כוונות משמעותיות לעשות זאת.

שלושת הרגולטורים שנכחו בפגישה אינם כפופים ישירות לשר האוצר או לסגנו, בניגוד למשל לאגף תקציבים או לאגף החשב הכללי, אלא עומדים בראש רשויות עצמאיות בדרגות שונות. למרות זאת, לאור ההירתמות הממשלתית לנושא הפחתת הרגולציה, סביר ששלושתם ישתפו פעולה עם כחלון.

בחודש שעבר סקר מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר את הצעדים שנעשו במהלך 2016 להפחתת הנטל הרגולטורי, בהתאם להחלטת הממשלה מנובמבר 2014 שמחייבת את משרדי הממשלה להפחית את פעולות הרגולציה והבירוקרטיה שלהן הם אחראים ב־25% עד שנת 2020. כחלק מהסקירה אמר גרונר שיישום התוכניות שכבר בוצע במהלך שנת 2016 מוביל כבר עתה לחיסכון ישיר של כ־1.3 מיליארד שקל בשנה לכלל המשק.

בסקירה שהתפרסמה לפני שבועיים התייחס הפיקוח על הבנקים לכך ש"אי הודאות הרגולטורית עלולה להרתיע משקיעים ושחקנים חדשים מכניסה לשוק." בר הוסיפה כי עמדה הפיקוח על הבנקים היא שכדי להבטיח את האינטרס הציבורי, ולאחר רצף השינויים החקיקתיים והרגולטוריים של השנתיים האחרונות, הגיעה העת לאפשר לפיקוח על הבנקים ליישם את החקיקה הקיימת, ולמערכת הבנקאית והפיננסית - להטמיע את השלכותיה ולהתייצב בשיווי המשקל החדש שלשמו נועדו שינויים הרגולציה. דוגמה אחת שבבנק ישראל מציינים היא הקלות בתהליך רישיון לקבלת סולק, כמו למשל קבלת רישיון מותנה עוד לפני עמידה בכל הדרישות המלאות הנדרשות. מה שאפשר לחברת טרנזילה לקבל את הרישיון ושצפויה להתחיל לפעול בתוך שנה.