בלעדי לכלכליסט
לראשונה: דירות מחיר למשתכן בירוחם, יוצעו למכירה בשוק החופשי
חברת 'שתית' שזכתה במכרז החליטה להוציא למכירה 114 דירות שנותרו פנויות מתוך 214 דירות שהוצעו לזכאים בשני מתחמים. לכל אחת מההגרלות נרשמו כ־4,000 זכאים, אולם הם החליטו לוותר בגלל המחיר
חברת 'שתית' שזכתה במכרז מחיר למשתכן בירוחם הודיעה אתמול כי היא פותחת את מכירת הדירות שלא נרכשו על ידי הנרשמים בהגרלה לשוק החופשי - כך נודע ל"כלכליסט".
מדובר בפעם הראשונה שפרויקט מחיר למשתכן יוצא למכירה לשוק החופשי, לאחר ש־114 דירות נותרו פנויות מתוך 214 דירות שהוצעו לזכאים בשני מתחמים. מחירי הדירות נעים החל מ־670 אלף שקל ליחידת דיור, כאשר על המדף מוצעים למכירה גם פנטהאוזים המשתרעים על שטח של 130 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־100 מ"ר עם אפשרות לבניית יחידה נוספת במחיר של 920 אלף שקל.
לכל אחת מההגרלות נרשמו כ־4,000 זכאים, אולם בפועל כמעט כולם החליטו לוותר על הזכות לקנות את הדירות כשהסיבה העיקרית לוויתור קשורה לכדאיות הרכישה בפרויקט. דירת 4 חדרים ממוצעת בפרויקט היא בשטח של 90 מ"ר, בעוד דירות 4 חדרים בפרויקטים רבים אחרים של מחיר למשתכן משתרעת על שטח של 100 מ"ר. גם דירות 5 חדרים בפרויקט בירוחם קטנות יותר מדירות אחרות במחיר למשתכן: 100 מ"ר במקום 120-110 מ"ר.
הפרופיל לא מתאים למקום
על פי נתוני משרד האוצר, מחירי הדירות בפרויקט צפויים להיות נמוכים ב־20% ממחירי השוק, בדומה להנחות שניתנות בפרויקטים אחרים של מחיר למשתכן. מחיר דירה ממוצעת בפרויקט עומד על 676 אלף שקל, לעומת 845 אלף שקל בשוק החופשי. מדובר בחיסכון של 169 אלף שקל, מתוכם 60 אלף שקל ניתנים לרוכשים במסגרת מענק מתיישבים בפריפריה מטעם המדינה.
בנוסף, אם נשווה את גובה ההנחה מבחינה אבסולוטית למקומות אחרים נגלה כי ההנחה נמוכה במאות אלפי שקלים, כך שגם הזכאים שוקלים פעמיים אם כדאי להם לרכוש דירה בפרויקט או להתמודד על הגרלה במקום אטרקטיבי יותר, שם הם גם יוכלו להנות מהנחה גבוהה יותר.
עם זאת, את האצבע המאשימה צריך להפנות למטה הדיור במשרד האוצר ולמשרד הבינוי והשיכון. במטה הדיור לחוצים לרשום הישגים ומוציאים להגרלות קרקעות עם תב"עות שאינן מתאימות לפרופיל הזכאים של מחיר למשתכן. פעמים רבות הדירות גדולות מדי והפעם הדירות קטנות מדי, ולכן זכאים רבים נאלצים לוותר. בפרויקט של גיא ודורון לוי בקרית ביאליק הוחלט לאחרונה כי כל מי שנרשם להגרלה אך לא זכה יוכל להירשם אליה מחדש לאחר שלמעלה מ־1,000 זכאים ויתרו על מימוש הזכייה.
משרד הבינוי והשיכון הוא הגוף שהיה אמון על תכנון הפרוגרמה של התוכנית, כלומר התכנון ברזולוציה הנמוכה ביותר שקובעת את השטח הממוצע של כל דירה. בנוסף, הוא גם זה שתמחר את עלויות הפיתוח, שיחד עם מחיר מקסימום נמוך מדי, לא הותיר כדאיות כלכלית ליזמים ולכן הוגשה למכרז רק הצעה אחת.
שלום שיטרית בעלי ומנכ"ל חברת שתית הסביר כי מבחינתו מדובר בציונות גרידא. "חברת שתית גאה להיות חלק מהבניה בנגב. היה לנו חשוב לעשות משהו שהוא גם ציוני ולבנות למשפחות החדשות בתים בנגב כחלק מחזונו של בן גוריון, ואני שמח שהצלחנו לזכות במכרז. כחברה המגדירה את עצמה כ"בית ישראלי אמיתי", אני חושב שאנחנו חייבים לפעול גם מתוך ציונות אמיתית ולא רק בפרויקטים שיש לנו רווח גדול".
עיר הבה"דים הצילה המצב
למרות שמעל 50% מהדירות המוצעות נותרו פנויות, 100 זכאים כבר רכשו דירה בפרויקט וייתכן שהם רואים בפרויקט פוטנציאל עתידי. בשנת 2012 החלה בנייתה של קריית ההדרכה בנגב - עיר הבה"דים - שהחלה לפעול במאי 2015. בעשור הקרוב יועתקו רבע מבסיסי צה"ל לקריית ההדרכה אליהם צפויים לעבור למעלה מ־10 אלף חיילים, בהם חיילים בסדיר, קצינים ואנשי קבע, במהלך שאמור להפריח את הנגב ולגרום לאלפי משקי בית להעתיק את מגוריהם לדרום. ירוחם, הממוקמת מרחק נסיעה של 10 דקות משם אמורה להיות אחת הזוכות המרכזיות ממהלך זה. ולראייה, מחירי הדיור בעיר זינקו בתוך 5 שנים מ־207 אלף שקל לדירה ממוצעת ל־691 אלף שקל - עלייה של 233%.
עליית המחירים גרמה למעשה לכך שבעיקר מקומיים נאלצים לוותר על ההזדמנות לרכוש דירה במחיר מעט מוזל יותר וקרוב להורים. ההון העצמי שהם נדרשים להביא הרבה יותר גבוה מכפי שהיה לפני חמש שנים, כך שמי שהתמהמה מוצא את עצמו בוויכוחים מול הבנקים באשר לקבלת משכנתא.
גורמים במשרד הבינוי והשיכון מסרו לכלכליסט כי הם לא מכירים במהלך של שתית וטענו כי קודם יש לפנות לזכאים שטרם פנו אליהם, כפי שקרה בקריית ביאליק. לאחר מכן, כך הם טוענים, תינתן הזדמנות לזכאים מסדרה ב' ואם לא יימכרו כל הדירות אז הפרויקט ייפתח לשוק החופשי.