גלנט: "מ-2019 ואילך נראה אכלוס כפול של דירות ממה שרואים היום"
שר השיכון סיכם במסיבת עיתונאים את 2016 ומסר כי משרדו שיווק אשתקד 27 אלף יח"ד דיור בבנייה עירונית ועוד כ-2,700 בבנייה כפרית; פורסמו לשיווק ככ-78 אלף יח"ד, מתוכן שווקו בהצלחה כ-27 אלף דירות ב"מחיר למשתכן" והונפקו היתרים ל-3,700 היתרי בנייה. את 2017 הגדיר "שנת הבשלות שבה יופקדו ויקבלו תוקף עשרות אלפי יח"ד"
12:3202.01.17
"שנת 2016 הייתה שנת התכנון, התנעה והפקדה. 2017 תהיה שנת הבשלות שבה יופקדו ויקבלו תוקף עשרות אלפי יחידות דיור ובשנים 2019 ואילך נראה אכלוס כפול ממה שרואים היום", כך אמר היום (ב') שר הבינוי והשיכון יואב גלנט במסיבת עיתונאים לסיכום השנה החולפת.
שר השיכון יואב גלנט צילום: עמית שעל
קראו עוד בכלכליסט:
- יואב גלנט: "מאז שנכנסנו לממשלה רכשנו 900 דירות לזכאי דיור ציבורי"
- יואב גלנט: "שכונה שבונים בסין בחמש שנים נבנית בישראל ב-15 שנה"
- 100 המשפיעים 2016: נדל"ן ודיור
"משרד הבינוי והשיכון שיווק השנה 27 אלף יחידות דיור בבנייה עירונית ועוד כ-2,700 בבנייה כפרית. במסגרת מחיר למשתכן שווקו 20 אלף יחידות דיור בכל אחת מהשנים 2015 ו-2016. נכון להיום ישנם כ-76 אלף זכאים במחיר למשתכן, מתוכן השתתפו כ-58 אלף בהגרלה וזכו או נמצאו בתהליכי הגרלה 8,100 משקי בית. מצד שני פורסמו לשיווק ככ-78 אלף יח"ד, מתוכן שווקו בהצלחה כ-27 אלף יח"ד והונפקו היתרים ל-3,700 היתרי בנייה".
בהמשך התייחס גלנט לתקציב המשרד שיעמוד על 7 מיליארד שקל בשנת 2017: "הגדלנו את התקציב ב-40% שעמד על 5 מיליארד שקל ב-2014. עם זאת צריך לזכור שהכסף שלנו זה הלוואה על חשבון הקרקע, אנחנו מקבלים מהמדינה הלוואה בדמות קדם מימון ומשתמשים ב6.5 מיליארד לפיתוח שהכסף נכנס בחזרה למדינה. התקציב שצבוע מהמדינה הוא אכן יותר קטן אבל זו שיטת העבודה. לבנייה החדשה יוקצה 38%, סיוע בדיור יוקצה 31%, לדיור הציבורי 17% ולהתיישבות ופעילויות נוספות 14%. הכסף בסיוע לדיור עובר מיד ליד מאחר שהוא מגיע מהאוצר ולמעשה עובר מיד ליד, כך שבסופו של דבר תקציב המשרד עומד על 4.5 מיליארד שקל.
שר השיכון יואב גלנט צילום: עמית שעל
"השנה נחתמו שלושה הסכמי גג בבאר שבע, טירת הכרמל ובית שמש, וערים נוספות כמו עכו, טמרה, נהריה, אשדוד, ירושלים, שדרות, דימונה וכרמיאל נמצאות בהליך חתימה מתקדם. עם הערים הנוספות נחתמים הסכמי פיתוח כוללנו לרבות יישובי מיעוטים", אמר גלנט.
"עשינו חריש עמוק כדי לייצר רצפת ייצור במשרד"
בהמשך התייחס מנכ"ל המשרד אשל ארמוני להיקף הפעילות של המשרד ואמר: "עשינו חריש עמוק כדי לייצר רצפת ייצור במשרד שיודעת להתמודד עם 1000 פרויקטים שמגלגלים יותר מ-600 אלף יחידות דיור בתכנון, שיווק וביצוע, בסכום מצטבר של 6 מיליארד שקל. עשינו יותר מ-30% מהשנה שעברה, הייתה שנת שיא בשיווקים, כשהמשרד אחראי על שיווק 42 אלף יחידות דיור של מחיר למשתכן מסך 78 אלף יחידות ששווקו. צריך להבין שתהליך השיווק מורכב ואינו מיידי, מחייב הוצאות פיתוח, שמאות קרקע, יצירת כדאיות כלכלית ליזמים ויצירת הנחה לזכאים והסכמה של ראש העיר – כל הדברים האלה התכנסו לשיווקים מאחורי זה יש הרבה מאוד שעות עבודה".
גלנט המשיך ואמר: "אני באתי ממערכות שאם אתה לא מודד אתה לא יודע. בחודש הראשון הלכנו המנכ"ל ואני לראש העין וגילינו בניינים מזכוכית גמורים ללא חיבור למים. בגלל שכל אחד אחראי לתחום אחר אין תיאום וההליך הזה גורם למדינת ישראל לבנות שכונה חדשה ב-15 שנים. כל פרויקט מתקשר עם עשרות גורמים כך שלא ברור איך שולטים על כל דבר כזה. לצורך כך הקמנו מרכז שליטה (משל"ט) שמרכזות את כל אבני הדרך בהתקשרויות עם יזמים, קבלנים ורשויות. המרכז מספק נתונים מכל הפרויקטים שנותן לנו לשלוט במלאים ועל הצפי לקמתן. באמצעות המשל"ט אנחנו מצליחים לנהל מעקב ובקרה ברמת הפרויקט הבודד, לממש החלטות ולהתאים להם תכנית עבודה אפקטיבית".
גלנט התייחס גם למגמה ההולכת וגוברת של קריסת חברות הביצוע בשנתיים האחרונות ואמר: "היעד שלי הוא 8 מיליון תושבי מדינת ישראל ולא 8000 קבלנים, ואין בלבי דבר נגד הקבלנים, מי שיעבוד נכון - ישרוד. מי שלא עובד בצורה מספיק משוכללת, לוקח רווחים עצומים ויש לו הוצאות מופרזות לא שורד. מחירי הדירות עלו בכמעט עשור ב-100%, זאת בעוד שמדד תשומות הבנייה עלה בתקופה זו ב-10% בלבד – אז לאן הלך הכסף? אנחנו צריכים להעמיס את העניין הזה על הזוגות הצעירים שאין להם? אנחנו החלטנו שהקבלן ירוויח רווח קבלני מקובל. בעפולה למשל המחירים ירדו דרמטית והתשובה היא שזה ירד מהרווח הקבלנים".
בסיום מסיבת העיתונאים אמר סגן שר הבינוי והשיכון ז'קי לוי לתחום הדיור הציבורי ופרויקט שיקום שכונות: "תחום שיכון לא היה קיים, הדיור הציבורי הוזנח במשך שנים ושיקום שכונות בכלל לא היה קיים. במאבק לא פשוט בתמיכת שר האוצר החזרנו את שיקום שכונות וזאת במטרה שלא להזניח את השכונות הוותיקות במרכזי הערים. לקחנו בפעימה הראשונה את הנגב והגליל והגברנו את ההשקעה בתוך הדיור הציבורי, ובכך יצרנו השפעה מידית במקום שנכנסנו. בתקופה קצרה מצפים שנסגור את כל הפערים. יש בעיה שאנחנו הצפנו ולכן אנחנו מקבלים ביקורת עליה. לסגור פערים של שנים לוקח זמן. ההשקעה בדיון ציבורי, בנכים, בשיקום שכונות נובעת מתוך ראייה רגשית, חברתית וציבורית. בשלב א' כללו בתכנית 40 יישובים ובשנה הקרובה אנחנו מצפים להגיע ל-96 יישובים".
