מנכ"ל משרד השיכון: "אחוזי הרווח הנמוכים הובילו קבלנים שזכו במחיר למשתכן לחפש דרכים להגדיל רווחים"

"המגבלה על מטראז' לפי חדר תתוקן ולא נראה יותר קבלנים שייבנו דירות גדולות וינצלו את הפרצות שיש בתוכנית מחיר למשתכן", כך אמר היום (ד') מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון אשל ארמוני בפאנל שהתקיים בנושא מחיר למשתכן בוועידת "עיר הנדל"ן" באילת.

לדבריו, אחוזי הרווח הנמוכים הובילו קבלנים שזכו במחיר למשתכן לחפש דרכים להגדיל רווחים. כך למשל, ברעננה הוחלט להקטין את מספר החדרים בכל דירה, בירושלים, קרית ביאליק וקרית מוצקין ייבנו דירות בשטחים גדולים ולפיכך מחיריהן נוסקים והופכים ללא אטרקטיביים בהשוואה לפרויקטים אחרים של מחיר למשתכן או לשוק החופשי.

"אני רוצה קצת להכניס את הציבור לפרופורציות" אמר ארמוני. "מחיר למשתכן נמצאת על השולחן שנה וחצי. בסוף השנה יהיו 60 אלף פרסומים לשיווק ויהיו 75 אלף זכאים. בגלגול הקודם של מחיר למשתכן, בין 1994 ל-2006 שווקו בסך הכל 10,000 דירות, אז צריך להבין שבזמן יחסית קצר ממשלה קבעה מדיניות שהוצאה לפועל. קשה לאנשים להבין שלייצר דירות לוקח זמן ובצדק, הם צריכים דירות עכשיו. האם אנחנו אסרטיבים ודוחפים את העניינים קדימה? במטה הדיור מתקרצצים על קבלנים להגיש היתרים ובמשרד השיכון מחלטים ערבויות כי הם רוצים לבנות ומתווכחים מול ראשי רשויות על מספר היחידות שישווקו לבני מקום כי לכל ראש עיר אינטרס להשאיר את בני עירו".

אסנת אלרואי, סגנית במטה הדיור במשרד האוצר חיזקה את דבריו של ארמוני ואמרה: "יש רמת אמון גבוהה של הציבור בתוכנית והוא ילך ויאמין בתוכנית ככל שהיא תימשך. אני חושבת שההגדרה הראשונית של התוכנית היא לספק דיור לחסרי דיור והמטרה הזו תגשים את עצמה. אני חושבת שאנחנו רואים מגמות לירידת מחירים במקומות בהם יש מחיר למשתכן, כשראש העין זו דוגמה טובה. אני יודעת שב-2017 יהיו הרבה זכאים עם דירות".

אשל ארמוני, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון צילום: תומי הרפז

מיכאל ביטון, ראש מועצת ירוחם התייחס להשפעה של התוכנית ואמר: "מחיר למשתכן נועד לייצר דיור בר השגה. בירוחם יש דירות שעלו 800 ו-900 אלף שקל והן עולות 600 ו-700 אלף שקל והשוק מתמתן כי אפשר לקנות במחירים נמוכים אז אצלנו המחירים מושכים כלפי מטה. הסכנות הן המפרט – כמו שקרה במקרה המעליות בעיר. הקבלנים בפריפריה לא ממהרים להתמודד במחיר למשתכן כי זה לא כל כך משתלם להם. לכן צריך לעשות מכרזים של צמודי קרקע כי הביקושים גבוהים – כדי למשוך אנשים מתל אביב לירוחם אנשים יגידו 'תביא לנו וילה'.

"דרך נוספת היא לסבסד את עלויות הפיתוח שהם גבוהים בהשוואה למקומות אחרים בארץ. ככל שנציף צמודי קרקע עם סבסוד עלויות פיתוח נציף את הפריפריה בדירות. מה קרה שזוג צעיר קיבל פעם אחת מהמדינה עזרה ויקנה דירה להשקעה – זו מתנה חד פעמית. מה שיתקע את מחיר למשתכן בפריפריה זה לא הקבלנים הגדולים שלא נכנסים למשחק, זה אם המדינה לא תשקיע מספיק בתשתיות – בתי הספר, והתחבורה ולחדש את העיר הישנה", אמר ביטון.

בני דרייפוס, מנהל אגף שיווק במשרד הבינוי והשיכון דיבר על כמות הביטולים של זכאים בתוכנית: "יש דירות שלא מתאימות לזכאים ויש זכאים שלא מתאימים בגלל קשיי מימון. חלק מהסיבות לביטול נובע מכך שהבנקים לא מאשרים לזכים משכנתא או שאין להם את ההון העצמי וזה דברים שקורים גם בשוק החופשי. תוכנית מחיר למשתכן לא מחייבת לרכוש דירה. המדינה ייצרה מוצר זול בהשוואה לשוק החופשי ומאפשרת לעשרות אלפי אנשים לקנות דירה שלא יכלו לקנות אותה קודם. גם

לאחר ההנחה זו עסקה מאוד משמעותית והם צריכים לחשוב עם עצמם לפני שהם חותמים".

עדיאל שמרון, מנהל רשות מקרקעי ישראל, דיבר על המאמצים של הרשות להוריד את מחירי הקרקעות כמה שניתן על מנת לספק לרוכש את המחיר הסופי הנמוך ביותר: "אנחנו בודקים את שווי השוק כשאנחנו קובעים את שווי הקרקע למכרזים אנחנו לוקחים שווי של יולי 2015, גם שווי הדירה וגם שווי הקרקע, כך שההנחות המתחייבות כתוצאה מהמספרים בדירות שנמכרות לצרכן הסופי הם מאותה התקופה. מבחינתו המחירים נעצרו ב-2015. בראש העין למיטב ידיעתי יש הרבה פרויקטים של שוק חופשי ואפשר לעשות את ההשוואה אבל באמצעות השמאים זו הדרך היחידה שלנו להעריך את שווי הדירה שתימכר בעתיד".

"כשמדברים על מחיר למשתכן חייבים לדבר באותה נשימה מה זה עושה לשאר הנדל"ן במדינת ישראל. אנחנו מדינה של 7 מיליון איש ולדעתי היה חובה למתן את הבעיה", אמר צחי חג'ג' מבעלי קבוצת חג'ג' בהתייחסו לכך שרשות מקרקעי ישראל מפלה את מרבית הציבור שזקוק לדיור. "זה מבורך שרוצים להתאים דירות לחתך מסוים של האוכלוסייה אבל צריך לראות מה זה עושה לשאר השוק וגם להם צריך לדאוג. המדיניות היום הם גבוהים ב-20%-25% יותר. אני מתעסק באזורים שאין בהם מחיר למשתכן ולא אמור להשפיע עליהם. צריך לבדוק מה זה עושה לאחרים, מה זה עושה למחירי הדיור".