"אנחנו בוחנים אפשרות לחזור ולהטיל מס רכוש"

"אנו בוחנים החזרת מס רכוש על קרקעות שאושרה להן תוכנית בנייה למגורים. המטרה שלנו אינה המס, אנחנו לא מחפשים להעשיר את קופת המדינה בכמה מאות מיליוני שקלים, אלא לעודד בנייה על קרקעות פרטיות שמס רכוש יעודד את מכירתן", כך אמר ל"כלכליסט" ח"כ אלי כהן (כולנו), יו"ר ועדת הרפורמות.

עד שנת 2000 נדרשו בעלי קרקעות לשלם מס רכוש אחת לשנה, והוא עמד על אחוז מסוים משווי הקרקע. המס הזה נועד לתמרץ בעלי קרקעות למכור את הקרקע שלהם אם אינה בשימוש, אלא שאז הוחלט להוריד את שיעור הגבייה ל־0%. בשנה האחרונה להחלת המס הסתכמו הכנסותיו ב־458 מיליון שקל. הסוגיה שנבחנת כעת היא לחזור ולהטיל את מס הרכוש — אך רק על הקרקעות המאושרות לבנייה למגורים.

הבירוקרטיה לא מצדיקה את התמורה

ח"כ כהן וחברי כנסת נוספים כבר פנו לרשות המסים וביקשו ממנה לבחון החלה של מס הרכוש במתכונת המוצעת. אלא שברשות המסים מעריכים כי עלויות התפעול של היוזמה גבוהות מהתועלת שתופק ממנה. לדברי כהן, שנשא אתמול דברים דומים בכנס של לשכת רואי החשבון בים המלח, מנהל רשות המסים מסתייג מהמהלך: "משה אשר פחות תומך בנושא. הוא טוען שהבירוקרטיה הכרוכה ביוזמה לא מצדיקה את התמורה. אבל אני חוזר ומדגיש כי המניע הוא המשבר בענף הנדל"ן ולא המס שיעשיר את קופת המדינה".

מימין: ח"כ אלי כהן ושר האוצר משה כחלון. "משה אשר פחות תומך בנושא" צילום: עומר מסינגר

אם בסופו של דבר רשות המסים תחליט לתמוך במהלך, תידרש גם תמיכתו של שר האוצר משה כחלון, שבשלב זה טרם התבטא בנושא. שינוי כזה במערכת המס מצריך תיקון חקיקה וטעון את אישור הכנסת. מדובר בהליך מורכב, ורק בשבוע שעבר נכשל ניסיונו של כחלון להעביר בוועדת הכספים הצעת חוק להגביל את הפטור ממס שבח ליורשי דירות לתקופה של שנתיים (היום הפטור לא מוגבל בזמן). לדברי כחלון, הצעה זו נועדה אף היא להגדיל את היצע הדירות, ולא להגדיל את הכנסות המדינה ממסים.

רו"ח עו"ד ג'ק בלנגה, סגן נשיא וראש ועדת המסים בלשכת רואי החשבון, טען בכנס רואי החשבון בים המלח כי שיעורי המס על קרקעות ישנות גבוהים מאוד, וכדי לעודד מכירת קרקעות פרטיות כדאי דווקא להכריז על פטור ממס לתקופה מוגבלת. הכוונה היא לבעלי קרקע שנותרו עם חובות מס משנים עברו.

טרכטנברג כבר הציע לקנוס בעלי קרקע

מחאת האוהלים ביולי 2011 העלתה על נס את מצוקת יוקר הדיור, שאחת הסיבות לו היתה מחסור חמור בהיצע קרקעות לדיור לאחר שנים שבהן היקף הקרקעות ששווקו על ידי המוסדות הממשלתיים לא עמד בביקושים.

ועדת טרכטנברג, שהוקמה בעקבות המחאה, מצאה כי קיימות קרקעות פרטיות מאושרות לבנייה; אלא שמאחר שבוטל מס הרכוש עליהן, לבעלי הקרקעות אין אינטרס לבקש היתרי בנייה ולקדם התחלות בנייה. ב־2012 ביקש שר הבינוי דאז אריאל אטיאס להחזיר את מס הרכוש ל־2.5%, כפי שהיה לפני ביטול המס בשנת 2000, כדי לעודד מכירה של קרקעות זמינות לבנייה באזורי ביקוש.

ההחלטה טורפדה בזמנו בגלל התנגדות האוצר ורשות המסים, שטענו כי הגדלת שיעור המס תגרור עלויות תפעול שיהיו גבוהות יותר מסכומי המס שיתקבלו. באותה תקופה קופת המדינה סבלה מגירעון שנאמד ב־15 מיליארד שקל, ולפיכך שקלה הממשלה הגדלת מסים שיניבו סכומים גבוהים יותר, כגון מע"מ ומס הכנסה. בוועדת טרכטנברג הציעו לקנוס בעלי קרקעות שניתן לבנות עליהן 100 יחידות דיור ויותר במטרה לתמרץ אותם לשחרר את הקרקע לבניית יחידות דיור. קשיים משפטיים והחלפת הממשלה הפילו את ההצעה.