העליון: עיריית הרצליה תשלם מיידית 39 מיליון שקל לבעלי קרקעות שהפקיעה
ביהמ"ש המחוזי חייב את העירייה לפצות כ-100 בעלי קרקעות בפארק הבאסה אותן הפקיעה לטובת הקמת הפארק. ערעור העירייה נדחה
בית המשפט העליון דחה בקשה של עיריית הרצליה לעכב תשלום שבו חויבה בפסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב, וכתוצאה מכך העירייה תידרש לשלם 39 מיליון שקל באופן מיידי.
לפני כחצי שנה חייב בית המשפט את העירייה לשלם את סכום הפיצוי לכ-100 בעלי קרקעות בפארק הבאסה בעיר אותן הפקיעה העירייה ב-2001 לטובת הקמת הפארק. העירייה כבר שילמה לבעלי הקרקעות סכום עליו לא הייתה מחלוקת בהיקף של מיליוני שקלים ובעקבות תביעה של בעלי הקרקעות בה הם זכו נדרשה העירייה לשלם 39 מיליון שקל נוספים.
הסכסוך בין עיריית הרצליה לבעלי הקרקעות בבאסה נמשך כבר למעלה מ-15 שנים, לאחר שהחלופות להפקעה שהוצעו על ידי בעלי הקרקע נדחו, הגישו הבעלים תביעת פיצויי הפקעה, וטענו כי העירייה הפרה את חובתה לשלם להם את הפיצוי במועד בו תפסה את השטח, והשכירה אותו לאגודות הספורט של הרצליה ולבית קפה בתחום הפארק העירוני, תוך שהיא משלשלת לכיסה מאות אלפי שקלים כדמי שכירות מדי שנה, ללא העברת הפיצוי אליהם, ואף התחמקה מלשלם את פיצויי ההפקעה המינימליים המגיעים להם.
פארק באסה בהרצליה (ארכיון) צילום: החברה להגנת הטבע בפסק הדין של המחוזי אשר ניתן בחודש יולי האחרון נקבע כי התשלום לבעלי הקרקעות יעמוד על כ-53 אלף דולר לדונם עבור כ-200 דונם, זאת בניגוד לעמדת העיריה אשר סברה כי התשלום צריך להיות נמוך יותר, לפי חישוב של 28 אלף דולר לדונם, או בתרחיש קיצוני 45 אלף דולר לדונם. עוד קבע בית המשפט המחוזי, כי עיריית הרצליה הפרה את החוק, ולא שילמה לבעלי הקרקע את הפיצוי במועד הקבוע על פי החוק, אלא באיחור של 9 שנים ויותר. על כן חוייבה העירייה לשלם לבעלי הקרקע גם דמי שימוש שנתיים בשיעור של 6% משווי הקרקע, בנוסף על פיצויי הפקעה.
בעירייה ערערו על פסק הדין ובמקביל ביקשו לעכב את התשלום לבעלי הקרקעות היות והעריכו כי סיכוייו של הערעור להתקבל גבוהים וכן ציינו בעירייה כי היות ומדובר בכ-100 בעלי קרקעות ובהם תושבי חוץ הדבר יקשה עליה לגבות את הכסף חזרה במידה ותזכה בערעור.
בית המשפט דחה את טענות העירייה וקיבל את עמדת בעלי הקרקע, שיוצגו ע"י עוה"ד עודד ישראלי, פרופ' אברהם ציון, גדעון אליאב ויהודית גרנית. העליון קבע, כי סכום הפיצוי של 39 מיליון שקל לא מבוטל, מאחר ומאזן הנוחות לא נוטה לטובת העירייה. כמו כן קבע בית המשפט העליון, כי אין זה נכון שסיכויי הערעור גבוהים, מאחר והעירייה מערערת על ממצאים עובדתיים, שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי "על יסוד עדויות, חוות דעת שמאיות (בעיקר אלו שהוגשו דווקא על ידי העירייה...ותצלומי אוויר של שטח התוכנית במועדים הרלוונטיים, אשר נבחנו בקפידה על ידי בית המשפט".
