משרד השיכון: מספר המשכורות לרכישת דירה ירד ברבעון הראשון ל-139
בהשוואה ל-141 ברבעון הרביעי של 2013. מחירי הדירות נותרו יציבים בין הרבעון הרביעי של 2013 לרבעון הראשון השנה, ועמדו על כ-1.3 מיליון שקל בממוצע. לעומת זאת השכר הממוצע עלה ב-2%, וזה תרם לירידה במספר המשכורות הנחוצות לרכישת דירה; ירידה של 18% ברכישת דירות בינואר-מאי; המחיר הממוצע של דירות בת"א הוא הגבוה ביותר ועמד על 2.3 מיליון שקל
לראשונה זה שנה, מספר המשכורות הנדרשות לרכישת דירה בישראל ירד. עפ"י נתוני משרד השיכון שפורסמו היום (ב'), ברבעון הראשון השנה נדרשו 139 משכורות לרכישת דירה, בהשוואה ל-141 ברבעון הרביעי של 2013, ירידה מתונה של שתי משכורות. הפעם האחרונה שנתון זה רשם ירידה היתה בין הרבעון הראשון לשני ב-2013 (מ-139 משכורות ל-135 משכורות).
- "ההורים שלי היו צריכים 50 משכורות כדי לרכוש דירה, לי יידרשו 122"
- 39 משכורות יותר לדירה ראשונה
- שיא של כל הזמנים: מספר המשכורות הנדרש לרכישת דירה הגיע ל-148
החישוב מבוסס על השכר הממוצע בחודש (9,359) ועל מחירה הממוצע של דירה ברבעון הראשון, 1.3 מיליון שקל. יצוין כי מחירי הדירות נותרו יציבים בין הרבעון הרביעי של 2013 לרבעון הראשון של 2014, ועמדו על כ-1.3 מיליון שקל בממוצע; היה זה השכר שרשם עלייה בשיעור של 2%, שתרם לירידה במספר המשכורות הנחוצות לרכישת דירה בישראל, שעדיין הוא בין הגבוהים בעולם.
שכר הדירה הממוצע במשק הגיע ל-3,650 שקל בחודש ברבעון הראשון, עלייה ריאלית של 5.6% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. חלקו היחסי של שכר הדירה הממוצע במשק מהשכר הממוצע למשרת שכיר הגיע ל-39% ברבעון הראשון, ללא שינוי משנת 2013.
עוד עולה מהנתונים כי, חלה ירידה ריאלית של 2% במחירי הדירות החדשות ברבעון הראשון של השנה, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. חשוב לזכור כי הפרסומים אודות הפטור ממע"מ ברכישת דירה חדשה החלו לקראת סוף מרץ 2014. במחירי הדירות מיד שנייה לא חל שינוי.
ארכיון צילום: עטא עוויסאת
185 משכורות לדירת 5 חדרים
לפי נתוני משרד השיכון לרבעון הראשון, המספר הגדול ביותר של משכורות, 185, נדרש לרכישת דירת 5 חדרים מיד שנייה; הדירה הזולה ביותר היא דירת 3 חדרים מיד שנייה, שעולה "רק" 91 משכורות.
בחלוקה למחוזות, המחיר הממוצע של דירות (חדשות ומיד שנייה), בתל אביב הוא הגבוה ביותר ועמד על 1.85 מיליון שקל בממוצע ברבעון הראשון; בירושלים המחיר הממוצע הוא 1.62 מיליון שקל; במרכז 1.5 מיליון שקל; ביהודה ושומרון, 1.27 מיליון שקל; בחיפה, 997 אלף שקל; בדרום, 897 אלף שקל; ואילו בצפון עמד מחירה הממוצע של דירה ברבעון הראשון על 784 אלף שקל.
עוד עולה מהסקירה, כי מחירה של דירה מיד שנייה עמד ברבעון הראשון השנה על 1.18 מיליון שקל, ללא שינוי מהרבעון המקביל אשתקד. מחירה של דירה חדשה עמד ברבעון הראשון על 1.55 מיליון שקל, ירידה ריאלית של 2% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, כאמור.
מחברי הסקירה, צוות בראשות יוסי שבת, מנהל אגף מידע וניתוח כלכלי במשרד השיכון, מעריכים כי הירידה במחירי הדירות החדשות נובעת מירידה בשיעור העסקאות שביצעו תושבי חו''ל; ירידה קלה במספר העסקות בדירות גדולות מעל 4 חדרים; וירידה בשיעור העסקות שבוצעו בתל אביב. סיבה נוספת לירידה היא הגידול בהיצע הדירות החדשות המוצעות למכירה במשק.
מרשימת 120 היישובים הגדולים שבדק משרד השיכון, עולה כי היישוב היקר ביותר הוא מבשרת ציון המתאפיין בצמודי קרקע, שם מחירה הממוצע של יחידת דיור עמד על 2.7 מיליון שקל, זינוק של 15.5% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. תל אביב שנייה למבשרת ציון, ומחיר דירה ממוצע בעיר ללא הפסקה עמד על 2.3 מיליון שקל ברבעון הראשון, עלייה ריאלית של 1.2% מהרבעון המקביל אשתקד. העיר הזולה ביותר בישראל היא קריית שמונה, שם עמד מחירה הממוצע של דירה על 461 אלף שקל ברבעון הראשון.
ירידה של 18% ברכישת דירות
יצוין כי, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, עלו מחירי הדירות בשיעור נומינלי של 2%, מ-1.27 מיליון שקל, ל-1.3 מיליון שקל.
מהסקירה עולה עוד, כי בחמשת החודשים הראשונים של השנה, חל צמצום ניכר בביקוש לרכישת דירות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, של 21% לדירות מיד שנייה, ושל 11% בביקוש לדירות חדשות. המכירות בפועל צנחו ב-18% בינואר-מאי 2014, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, אך בהלוואות לדיור אין שינוי לעומת המחצית המקבילה אשתקד.
"עובדה זו להערכתנו מבטאת גידול בהלוואות שלוקחים הורים כדי לסייע במימון דירה לילדים. סיבה נוספת היא ירידה בביקוש לדירות במחיר נמוך שלגביהן רלוונטיות החלטות הממשלה", כותבים מחברי הסקירה. הכוונה היא לדירות עד רף של 1.6 מיליון שקל שצפויות להימכר בפטור ממע"מ לרוכשי דירה ראשונה מקבלן, באם יעבור החוק בכנסת.
במשרד השיכון מציינים כי, "הגידול בהכנסות ממס רכישה ברבעון הראשון של השנה לעומת הרבעון המקביל אשתקד יכול לנבוע אף הוא מירידה בשיעור העסקות בדירות במחיר נמוך, שלגביהן תשלום מס הרכישה הוא נמוך, וכן מהעובדה שאין שינוי בשיעור רוכשי הדירות להשקעה, 23%, שלגביהם תשלום מס הרכישה גבוה".
עלייה של 59% במחירי הדירו מ-2008
משנת 2008 ועד היום, עלו מחירי הדירות בשיעור נומינלי של 89%, וריאלית ב-59%.
נתון מעניין נוסף שעולה מהדוח הוא התפלגות המחירים של עסקאות בדירות ב-2013: 42% מהדירות שנרכשות בישראל עולות מיליון שקל או פחות; 46% מהדירות עולות בין 1-2 מיליון שקל; 9% הן דירות במחירים 2-3 מיליון שקל; וכ-3% הן דירות יוקרה, שמחיריהן מעל 3 מיליון שקל.
מהסקירה עולה עוד, כי בחמשת החודשים הראשונים של השנה אישרה רשות מקרקעי ישראל עסקאות לחכירת קרקעות בהיקף של 9,607 יחידות דיור, ואם יימשך הקצב הזה, תסתכם שנת 2014 בכ-23 אלף יחידות דיור, 23% פחות מאשר שנת 2013, בה אושרו עסקאות (במכרז ובפטור ממכרז) בהיקף של 30 אלף יחידות דיור.
העסקאות המאושרות משקפות את ההיצע בפועל, את הקרקעות שהוחכרו ליזמים. ניכר כי העסקאות בפועל נמוכות מהיקף השיווקים, שעמד על 15.5 אלף יח"ד בחמשת החודשים הראשונים של השנה, ככל הנראה בשל חשש הקבלנים לרכוש קרקעות בתקופת אי ודאות. אם יימשך קצב השיווקים הזה, תסיים רשות מקרקעי ישראל את השנה עם שיווק של כ-37.2 אלף יח"ד, בדומה לשנת 2013.
לפי נתוני משרד השיכון, קיים בישראל מחסור של 115 אלף יחידות דיור, וזאת משום שיש 2.53 מיליון משקי בית, ורק 2.41 דירות קיימות בישראל.
במשרד השיכון אף מצביעים על בעיה מדאיגה בשוק המשכנתאות, ומתריעים כי "הגידול המואץ ביתרת החוב של משקי הבית לדיור בולט לעומת העלייה הזניחה ברמת השכר הריאלי הממוצע במשק". משנת 2005 גדלה יתרת החוב למשכנתאות בשיעור ריאלי של 42%, לעומת עלייה ריאלית של 5.2% בלבד בשכר הממוצע.
