"מה הקשר בין מחיר העגבניות למחיר המלט?"

חברת נמלי ישראל, האחראית על פרויקטי בניית הנמלים החדשים, הצמידה את מכרזי הבנייה לשני הנמלים החדשים למדד המחירים לצרכן במקום למדד תשומות הבנייה, כך נודע ל"כלכליסט". מדובר ביצירת עוגן תמחירי לחומרי הגלם והעבודה שישמשו את בניית נמל הדרום באשדוד ואת נמל המפרץ בחיפה, בעלות מוערכת של בין 800 מיליון למיליארד דולר לכל נמל.

מנתוני התאחדות בוני הארץ עולה שבחמש השנים האחרונות עלה מדד המחירים לצרכן ב־9.3%, ובאותה תקופה נרשמה עלייה של 12.6% במדד תשומות הבנייה. המשמעות: הגוף הישראלי שיזכה במכרז בניית הנמל עלול לספוג הפסדים של עד עשרות מיליוני שקלים בשנה (מדובר בפרויקט שתקופת הבנייה הרשמית שלו נעה בין חמש לשבע שנים לכל נמל).

הדמיית הנמל החדש באשדוד צילום: חברת נמלי ישראל / HUE

דוד שחף, מנהל אגף תשתיות ובנייה חוזית בהתאחדות בוני הארץ, טוען שהתשובה שקיבל כשפנה לנמלי ישראל היא שהמכרזים הוצמדו בחלוקה של 55% למדד המחירים לצרכן ו־45% לשער הדולר, ונושא תשומות הבנייה נזנח כמעט לחלוטין. "דיברתי אישית עם בכירים בחברת נמלי ישראל והתשובה שקיבלתי, וגם זה אחרי נדנודים רבים, היא שככה יותר פשוט. אני לא מבין מה הקשר בין מחירי העגבניות למחיר המלט. עבור קבלן ישראלי, או קבלן משנה שיעבוד תחתיו, ההפרש במחירים לאורך כל חיי הבנייה עלול להיות גבוה מאוד. מחיר הברזל והדלק תנודתיים, ואתה לא יכול לחשב אותם מראש לשבע שנים".

בהתאחדות בוני הארץ מצביעים על עוד בעיה שעלולה להיווצר מהצמדה של מכרזי בניית הנמלים למדד המחירים לצרכן - חברה ישראלית שמשתתפת במכרז עלולה להיקלע להפסדים, ואילו חברה זרה, שלא צריכה לגייס הון מקומי, תימצא לכאורה במצב של עדיפות.

למכרזי הבנייה של הנמלים ניגשו שלוש קבוצות: קבוצת צ'יינה הארבור הסינית, קבוצה ישראלית שמורכבת מהחברות שפיר ושיכון ואשטרום וקבוצה שלישית המורכבת מחברת לודרקו שפועלת תחת יאן־דה־נול הבלגית, ושיכון ובינוי הישראלית. במקביל למכרזי הבנייה, נמלי ישראל מרכזת גם את מכרז ההפעלה של הנמלים, שיעניק לזכיין 25 שנה להפעלת כל נמל. ארבע חברות זרות נרשמו למכרז להפעלת הנמלים.

מנמלי ישראל נמסר בתגובה ש"נוכח העובדה שהחברה מצויה בעיצומם של המכרזים אין בכוונתה להגיב".