פרשנות: פישר נגד טרכטנברג

הפתרון של ועדת טרכטנברג למצוקת הדיור היה ברור: להציף את השוק בשטח לבנייה. לפי התפיסה של טרכטנברג, אין סיבה שהממשלה תבנה בעצמה עבור הציבור, והדרך הנכונה לטיפול במחירים היא לתת לשוק לעשות את שלו. ואולם, בנייה דורשת כסף - והרבה. כך, הצלחת התוכנית של טרכטנברג תלויה ביכולת

בשנה וחצי האחרונות, המדינה הגדילה את היקף הקרקע שהיא מוכרת בעשרות אחוזים - אבל בשטח נרשמה דווקא ירידה במספר הדירות. רוכשי הדירות "יושבים על הגדר" על רקע מתקפת יחסי הציבור של המדינה, תחת הכותרת "עוד מעט יירדו פה המחירים". ובינתיים, בנק ישראל, שחושש שמשבר נדל"ן יפגע ביציבות הבנקים, יושב לבנקאים על הצוואר - הן בתחום המשכנתאות והן בתחום מימון הקבלנים - והתוצאה היא שוק נדל"ן חנוק.

הורדת הריבית האחרונה, בשיעור של 0.25%, מאותתת שגם בבנק המרכזי מתחילים להבין שאי אפשר לסגור את כל הסכרים בפני שוק הנדל"ן. ועדיין, חוסר התיאום שבין המוסדות המפקחים צורם לעין: יד ימין (הממשלה) דוחפת להגדלת היצע הדירות, בזמן שיד שמאל (בנק ישראל) מרסנת משמעותית את יכולת המימון. ובינתיים, זרם של 40 אלף משפחות שצריכות לרכוש בית ממשיך להיווצר כאן מדי שנה, והקבלנים פשוט לא יכולים לצאת עכשיו לפרויקטים שייצרו להם את הבית הזה.