משפחת שושן-זקין: "100 אלף דולר זה מעט כשמחפשים בית"

מי אתם: סיון שושן (28), מתאמת פרויקטים בפלייטק, ואייל זקין (32), מנהל נגרייה. מאורסים כבר שנתיים. עוד אין תאריך לחתונה.

איפה גרים: בשכירות בדירת 2.5 חדרים בקיבוץ אלונים. משלמים 2,300 שקל לחודש כולל מסים, טלפון ואינטרנט. "הדירה קטנה, אבל מספיקה עד שיהיו ילדים".

היסטוריית נדודים: "גרנו בתל אביב, אחר כך עברנו למושב משמרת בשרון, אבל הבנו שגם שם לא נוכל להתיישב. השכירות היתה סבירה אבל המסים היו מאוד גבוהים וגרנו בלול. אז החלטנו לנסות את הצפון. עכשיו אנחנו גרים בקיבוץ אלונים. אייל עובד באלוני אבא, ואני נוסעת עם האוטו לבנימינה, משם לוקחת רכבת לעזריאלי ושם המשרד. לוקח לי שעה ורבע".

משפחת שושן-זקין. מתגוררים בשכירות בקיבוץ אלונים צילום: ערן יופי כהן

חצי דונם ב־325 אלף שקל: "חשבנו שפה נוכל להכות שורשים ושזה יהיה כלכלי, וגילינו שאפילו באלונים ובטבעון אין על מה לדבר. באלונים ההרחבה רק לבני קיבוץ, ובעוד שלוש שנים אולי יפתחו אותה לתושבים מבחוץ ותצטרך לקבל חברות. ראינו בית סוכנות רקוב באלוני אבא, בן 4,000 שנה, שהיה פעם מרפאה ויושב על חצי דונם. לפני שנה רצו עליו 325 אלף שקל, כדי להרוס ולבנות על השטח. גם את זה אנשים לקחו. בטבעון ראינו לא מזמן חצי דונם עם בית ישן, ודובר על סביב 300–320 אלף שקל. אנחנו ממש מיואשים, אז אמרנו נירקב בבית הזה ולאט לאט נוסיף עוד חדר ועוד חדר. זה היה משהו ששקלנו, אבל בסוף המוכר החליט לא למכור".

ההרחבות בקיבוצים: "התחלנו לברר על ההרחבות בקיבוצים, אבל הרבה מהם לא מקבלים חברים חדשים. נגיד שנצליח לגרד באופן מסיבי 100 אלף דולר, גם מהמשפחה, ונהיה עצם בגרון לכולם. זה מעט כשמחפשים בית לקנייה. צריך דפוזיט של 350 אלף שקל רק בשביל הקרקע עצמה, וזה עוד לפני הבנייה".

הייאוש שלי: "אני מוכנה ללכת רחוק לצפון וגם זה לא עוזר לי. בצפון, אם אתה לא בגולן אף אחד לא שם עליך. ומה אני אעשה בקריית שמונה? אדפוק את הראש בקיר. אנחנו עדיין רואים דירות, אבל חושבים לרדת מכל העניין. נמשיך לגור ב־2.5 חדרים היום בקיבוץ, ובינתיים נחסוך ונחכה שהשוק יירגע".

למשפחות המעוניינות להשתתף בפרויקט אפשר לפנות בדוא"ל ל- dira@calcalist.co.il