מבשלים היסטוריה: המטבח המודרני הראשון
פרויקט "פרנקפורט החדשה" הפך את המטבח המודרני ללב הפועם של הבית, וחולל מהפכה אסתטית ומשפחתית. תערוכה חדשה ב־MoMA בניו יורק חולקת לו את הכבוד הראוי, ומסמנת עוד נקודות ציון בהתפתחות החדר הכי חשוב
מטבחון קטנטן, צנוע ואפרפר ניצב לו בלב MoMA, המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק. המבקרים עומדים ובוחנים אותו דקות ארוכות, חלקם מצלמים אותו. הוא נראה קצת מסכן, סתמי; בסך הכל מטבח.
אלא שהחדרון הזה, שנקרא "מטבח פרנקפורט", היה בשנות העשרים חלק ממהפכה. עכשיו משמש ה"פרנקפורט" הזה נקודת המוצא לתערוכה "משטח עבודה" (Counter Space), העוסקת בהתפתחות המטבח המודרני לאורך המאה ה־20.
"המטבח הוא מקום מאוד מוכר ועם זאת מאוד מוזר, ברגע שמתחילים לחשוב על זה", אומרת ל"כלכליסט" ג'ולייט קינצ'ן, אוצרת "משטח עבודה" ואוצרת במחלקה לעיצוב ואדריכלות של ה־MoMA. "זו זירה מרתקת ועשירה באספקטים של אמנות, עיצוב, כלכלה וחברה. זה לא שבתערוכה אנחנו מציגים סתם אובייקטים נהדרים וזוהרים ששייכים למטבח; אנחנו גם בוחנים כמה מהדיונים המשמעותיים שהמטבח מעורר".
האשה שהוציאה את המטבח מהמרתף
המטבח היום הוא ללא ספק אחד החדרים המרכזיים והמושקעים בבית, זירה של חדשנות טכנולוגית ועיצובית - אלא שעד תחילת המאה ה־20 זכה החלל הזה להתעלמות מוחלטת מצד מעצבים ואדריכלים. הוא נדחק למרתף, לחללים מרוחקים, נטולי חן ואפלים, כדי להרחיק משרתים וריחות לא נעימים משאר הבית. הגז והחשמל, שנראים לנו היום מובנים מאליהם, לא היו זמינים עד תחילת המאה ה־20. הבישול נעשה לרוב באמצעות עצים ופחמים, שהיו לא מאוד אמינים ויצרו לכלוך רב.
בתחילת המאה ה־20, עם המהפכה המודרנית, מעצבים ואדריכלים בכל העולם החלו לעצב מחדש את המטבח בניסיון להתאים אותו לעולם המשתנה, ולרתום אותו ככלי להעצמה ולשינוי חברתי. אחת מהם היתה האדריכלית האוסטרית מרגרטה שיטה־ליהוצקי, האדריכלית־אשה האוסטרית הראשונה. ליהוצקי נשכרה אחרי מלחמת העולם הראשונה כדי לתכנן את המטבחים עבור "פרנקפורט החדשה" - פרויקט שאפתני בן חמש שנים שנועד לפתור את מצוקת הדיור בפרנקפורט, מתוך מחויבות לשיפור איכות החיים של בני מעמד הפועלים. עשרת אלפים המטבחים שהיא יצרה עבור הפרויקט, המוכרים מאז בשם "מטבחי פרנקפורט", היו מהצעדים הראשונים ליצירת מטבח שוויוני, יעיל, ארגונומי ומוצלח יותר. כל יחידת מטבח קומפקטית כזו הגיעה שלמה ומושלמת - כולל תאורת תקרה, כיסא מסתובב ומגירת אשפה. התנור, משטח העבודה והכיור יצרו שלושה קודקודי משולש ששיפרו את תנועת הגוף במרחב הצנוע.
"ה'פרנקפורט' הוא לא המטבח היעיל הראשון", מספרת קינצ'ן, "אבל הוא הראשון שיוצר בקנה מידה גדול ותעשייתי, כחלק מניסיון להביא לציבור הרחב את החומרים החדשים, את החדשנות העיצובית ואת צורות האנרגיה החדשות. מה שחדש במטבח הזה הוא השילוב של המחקר המדעי הזה עם עקרונות המודרניזם הבינלאומי, חסכנות חומרית, היגיינה והכנסה של יותר אור ואוויר לחדרים האלה".
הגישה של ליהוצקי - כיאה למודרניסטית - ראתה ברציונליזם מפתח לשינוי חברתי. בשלבי העיצוב המוקדמים היא ראיינה עקרות בית וערכה מחקרים שמדדו את התנועה במרחב. היא עיצבה ארונות מטבח עם דלתות שקופות כדי לאפשר לראות את תכולתם מבחוץ, והוסיפה למטבחים קרשי גיהוץ מתקפלים. חברות בכל העולם המשיכו ושכללו את מודל "המטבח החדש" של ליהוצקי כדי לכבוש פסגות חדשות של התייעלות, באמצעות שיתופי פעולה בין מומחים לכלכלת בית ומעצבים תעשייתיים.
מים פמיניסטיים רבים זרמו בכיור מאז אותם ימים של "שיפור מעמדה של האשה בתוך המטבח" (ליהוצקי עצמה, אגב, לא ידעה לבשל עד שהחלה לעצב מטבחים), אבל קינצ'ן מספרת שלמרות השינוי, "עד היום הגובה והממדים של משטח עבודה במטבח נקבעים ומעוצבים לפי הגוף הנשי הממוצע".
החיישן הרגיש של מושג הבית
בכל זאת, דברים רבים השתנו במטבח - והתערוכה מציגה את השינוי באמצעות כ־300 פרטי עיצוב, תוכניות ארכיטקטוניות, פוסטרים, תצלומים, סרטי ארכיון, הדפסים ויצירות אמנות, מתחילת המאה ה־20 ועד היום.
המוצגים כוללים נקודות ציון קטנות ופרוזאיות למראה, כמו הקומקום החשמלי, קוביות סוכר, סכין לגבינה, מטחנת בשר, תבניות אפייה וכף לגלידה. בעיני קינצ'ן אלו הם יותר מאשר סתם אביזרי נוחות: הנחת היסוד של התערוכה היא שהמטבח הוא "ברומטר לשינויים באסתטיקה, בטכנולוגיה ובאידיאולוגיה".
זה משהו ייחודי למטבח, או שאפשר להתייחס לעיצוב של כל דבר כברומטר חברתי?
"אני חושבת שמטבחים יותר מורכבים, בגלל האינטראקציה החברתית שהם מעודדים ובגלל הקשר שלהם לאוכל. אוכל הוא אחת מאבני הבניין של זהות אתנית, דתית או לאומית.
"מטבחים הם גם מקומות מאוד חושניים: הם פונים לכל החושים שלנו, כולל טעם וריח, והם גם מאוד מסוכנים. סטטיסטיקות מראות שהמטבח הוא ללא ספק החדר הכי מסוכן בבית, ומהווה גם זירה לאלימות משפחתית כי יש בו כל כך הרבה מכשירים מסוכנים".
אולי בגלל אלמנט הסכנה הושפע מאוד עיצוב המטבח ממלחמות: ב"מטבח פרנקפורט" הסבה ליהוצקי מגירות תחמושת למגירות תבלינים, ובמלחמת העולם השנייה, גיוס המתכת לצורכי לחימה הביא לפיתוח זכוכית חסינת חום ופורצלן כימי. "בזמן מלחמת העולם השנייה הושם דגש על פיתוח תאי טייס, שבהם טייסים היו צריכים לתפקד בסביבות דחוסות תחת לחץ הרבה מאוד זמן", מספרת קינצ'ן, "הנוחות היתה עניין חשוב שהביא לחקירה מדעית. העקרונות האלה בסופו של דבר שיפרו את העיצוב גם בימי שלום בכל מיני זירות אחרות, כמו המטבח".
מהיעילות אל השפע ובחזרה
במחצית השנייה של המאה ה־20 התהפך החדר המוזנח ב־180 מעלות, ונהפך לזירה של שפע ולגן עדן לשכלולים וגאדג'טים - לפעמים בלתי פונקציונליים בעליל, כמו מסחטת לימון בצורת עכביש שעיצב פיליפ סטארק.
חזות השפע הזו החלה בארצות הברית כביטוי גסטרונומי של החלום האמריקאי. בתערוכה מוצגים למשל קופסאות המזון המצועצעות של אנדי וורהול. בזמן שאירופה ליקקה את פצעי המלחמה החלו החברות האמריקאיות להציף את העולם בכלי מטבח משוכללים ששידרו אווירת שפע וכל־יכולות. הסמל המובהק ביותר של האידיאולוגיה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בזירת הבישול האמריקאי, הוא "דיון המטבח" המפורסם בין ניקסון לחרושצ'וב בשיאה של המלחמה הקרה, שבו התייחסו שניהם למודל של מטבח אמריקאי כזירת מבחן בהבדלים בין סגפנות סובייטית לראוותנות קפיטליסטית. "זה היה ויכוח כלכלי, תרבותי ופוליטי, שנהפך לדיון על מודלים של מטבח", אומרת קינצ'ן.
חברות רבות הבטיחו באותן שנים את חלום "מטבח העתיד". ב־1956 סרטון של חברת פריג'ידר הציג מטבח שבו הכלים מכינים בעצמם עוגת יום הולדת. חברות אחרות הבטיחו מקרר שקוף בצורת גליל, משרת רובוט, כיור חכם שמזהה את הכלים שבתוכו ומתאים להם את טמפרטורת המים, ותנור אלקטרוני שאופה בתוך שניות (הבטחה שאכן התגשמה בסופו של דבר - המיקרוגל).
“אחת המגמות הגדולות בעיצוב המטבח בן זמננו היא דגש על אנרגיה אלטרנטיבית", היא מסבירה, "לדוגמה, מטבחים שמשתמשים באנרגיה סולארית בצורה יעילה, או כאלה שמוצאים דרכים יעילות למיחזור ולשימוש בחומרים ממוחזרים.
"יש גם הרבה יחס לחינוך ילדים לבישול, וחלק מזה הוא העובדה שיותר בנים וגברים מעוניינים לבלות זמן במטבח. אבל המפעלים הגדולים לא ישנו את הייצור בן לילה. הדברים האלה משתנים לאט מאוד".
www.moma.org/counterspace, עד 14 במרץ.