בנק ישראל: שמות הטייקונים השפיעו על מידת הסיכון שלקחו הבנקים
על פי דו"ח מיוחד של בנק ישראל, "אפקט ההילה" של הטייקונים השפיע על האשראי שניתנו להם מצד הבנקים. בתוך כך מציינים, כי הפיקוח פועל במטרה לצמצם את הסיכוי להישנות של מקרים דומים בעתיד
מסמך שמפרסם היום (א') הפיקוח על הבנקים חושף את שיעור האשראי במערכת הבנקאית לחברות החזקה ממונפות בהן הסיכון הוא גבוה - זה עומד על 2.3% , מתוך תיק אשראי כולל של 940 מיליארד שקל במערכת הבנקאית.
- השיטה של פישמן: "כשהבנקים יחליטו להפיל אותי הנבוט נמצא בפינה"
- פצצה של 144 מיליארד שקל: בנק ישראל שם את האשראי הצרכני על הכוונת
- המשימה: לייצב את תקציבי העמותות
פרסומו של המסמך מגיע לאחר רצף של קשיים והסדרי חוב בשנים האחרונות של קבוצות לווי גדולות (כמו למשל פירמידת החברות של איש העסקים נוחי דנקנר ואליעזר פישמן|). במסמך מציין הפיקוח על הבנקים במפורש כי "תרמה להעלאת הסיכון באותם מקרים השפעת התחרות העזה שהתחוללה באותן שנים (בעיקר לפני המשבר הפיננסי של 2008 - ר.ש) בין הבנקים הגדולים וגם בין הבנקים והגופים המוסדיים, והשפעת "אפקט ההילה" של מספר לווים גדולים, תוך הסתמכות על שמו של הלווה ועל הניסיון הקודם בעמידה בהחזרי חובות העבר.
נוחי דנקנר צילום: אוראל כהן
מהביקורות שנערכו לאורך השנים בנושא אשראי ללווים גדולים עלה, כי הנהלות הבנקים, כמו גם חברות הדירוג במשק והגופים המוסדיים שהלוו כספים לאותן חברות, העריכו באופן אופטימי את רמת הסיכון של הלווים ואת התזרימים הצפויים ושווי הבטוחות שקיבלו מהם תוך הסתמכות יתר על ההערכות וההסברים של הלווים.
בבנק ישראל מציינים כי מהלכי הפיקוח שהוביל נוכח המצב הובילו להסטת אשראי מלווים עסקיים גדולים וריכוזיים יותר, לאשראי למשקי הבית שהוא אשראי מבוזר יותר.
כך, בשנת 2000 נתח האשראי למגזר העסקי עמד על 63% והאשראי הצרכני היווה 17%, ואילו בסוף הרבעון השלישי של 2016 נתח האשראי העסקי היווה 43% וזה הצרכני עמד על 32%. מתוך נתח ה- 43% של האשראי העסקי (400 מיליארד שקל), כ-140 מיליארד שקל ממנו מיוחסים לכ-20 קבוצות הלווים הגדולות במשק כאשר מתוכו 22 מיליארד שקל (2%) הוא אשראי המיוחס לחברות אחזקה.
במסמך מתייחס בנק ישראל לשאלה הבאה: האם קבוצות הלווים הגדולות המשיכו לקבל אשראי גם בשנים האחרונות כשכבר היה ברור שהן חדלות פירעון?
והתשובה היא, 'ככלל, כאשר לווה מסווג כלווה בעייתי, הבנק נמנע מלהגדיל את החשיפה כלפיו ומלהעמיד לו אשראי חדש. עם זאת, בקבוצות הלווים הגדולים קורה שבזמן שחלק מהחברות נכנסות לכשל אשראי (למשל חברת ההחזקה), חברות אחרות בקבוצה ממשיכות בפעילות עסקית רווחית והן בעלות יכולת פירעון. במצב זה עולה לעיתים שיקול של כדאיות המשך המימון של פעילות החברות הטובות על מנת לאפשר להן להמשיך בפעילות הכלכלית, להפיק מזומנים, ולצמצם את הפסדי הבנק בחברות ההחזקה'.
בתוך כך מציינים בפיקוח על הבנקים כי הפיקוח פעל בכלים מגוונים במטרה לצמצם את הסיכוי להישנות של מקרים דומים בעתיד. הצעדים כללו קביעת מגבלות, הוראות רגולטוריות, ביקורות רבות, יישום ההחלטות שהתקבלו בוועדות משקיות (לצמצום הריכוזיות ולהסדרי חוב) ועוד. חלק מצעדי הפיקוח במקרים ספציפיים הביאו, בזמן אמת, לצמצום ההפסדים של הבנקים בסכומים משמעותיים.
