השיטה של פישמן: "כשהבנקים יחליטו להפיל אותי הנבוט נמצא בפינה"

"כאשר הבנקים יחליטו להפיל אותי - הנבוט נמצא בפינה" - כך התבטא אליעזר פישמן בעדות שמסר ב־3 בנובמבר 2013 בבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת הליך הערעור שניהל מול רשויות המס. אותו הליך שהוביל בסופו של דבר להליך פשיטת הרגל בו הוא נמצא כיום. שלשום פרסם המנהל המיוחד לנכסיו של פישמן, עו"ד יוסי בנקל, את הדו"ח הראשון לנכסיו. לדבריו, מאז מונה לתפקיד בחודש שעבר הונחו על שולחנו הוכחות חוב בהיקף של כ־4 מיליארד שקל. אל הדו"ח צורף הפרוטוקול מהדיון הזה, בו תוחקר פישמן על ידי אנשי פקיד שומה מפעלים גדולים וממנו אפשר ללמוד רבות על היחסים בין איש העסקים לבנקים.

בתחילת 2016 פורסם כי מבקשה של פקיד שומה למפעלים גדולים לבית המשפט המחוזי בתל אביב עולה כי רשות המסים מבקשת להוציא התראת פשיטת רגל לאליעזר פישמן בגין חובות של 195.6 מיליון שקל. לפי הבקשה שהוגשה פישמן חייב למס הכנסה את הסכום עקב שומה בצו לשנת 2006.

תגובת הילדים "קניינם ודמם של ילדי פישמן אינו הפקר" באי כוחם של ילדיו של איש העסקים פושט הרגל דורשים לדחות את בקשת המנהל המיוחד, עו"ד יוסי בנקל, למתן צו האוסר עליהם לבצע עסקאות בארבע הווילות שברשותם בסביון נעמי צורף, 28 תגובות לכתבה המלאה 

ביוני 2013 הגיש פישמן ערעור על השומה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בדצמבר 2014 דחה המחוזי את הערעור. בתחילת 2015 פישמן ערער לעליון, וביקש להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין. העליון נענה לבקשתו לעיכוב ביצוע עד להחלטה בערעור, אך התנה את עיכוב הביצוע בתשלום 25 מיליון שקל למס הכנסה עד 1 באוגוסט 2015, אולם רשות המיסים טענה כי פישמן לא הפקיד את סכום שנקבע. באוגוסט האחרון רשות המסים פנתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לכנס את נכסיו של איש העסקים ולהכריז עליו פושט רגל. אל הבקשה הצטרפו גם הבנקים בתביעות חוב של עשרות ומאות מיליוני שקלים.

בדו"ח מתייחס עו"ד בנקל לשאלה מתי הפך פישמן לחדל פירעון וכותב כי לפי הודעתו של פישמן משנת 2006 החברות שבבעלותו לא היו במצב המאפשר להן להחזיר את חובותיהן שנאמדו במאות מיליוני שקלים לבנקים. הוא מגבה את טענותיו בפרוטוקל הדיון בין פישמן לפקיד השומה המצורף לדו"ח:

פישמן: למזלי רוב החוב הוא לבנקים, זה לא לאנשים פרטיים. אם היו (חובות - נ"צ) לאנשים פרטיים היו תביעות. היות וכך, כאשר הבנקים יחליטו להפיל אותי הנבוט נמצא בפינה".

פקידה: "נכון להיום הם עדיין לא הרביצו".

פישמן: "הם מרביצים כל הזמן, אך עדיין לא עם הנבוט".

פקידה: "גם כאשר הפסדת כ־2 מיליארד שקל הם לא הרביצו עם הנבוט".

פישמן: "אז בטח שלא הרביצו עם הנבוט. היום הם מתחילים להתקרב לנבוט".

פקידה: "לא ראיתי אותך ברשימה של אלה שמרביצים להם עם הנבוט".

פישמן: "לא יודע. אולי היה טוב אם היו שמים קץ לעינוי הזה כאן ועכשיו".

פקידה: למה אתה לא שם קץ לעינוי הזה? הרי אתה גם בעל חוב?

פישמן: "התנהגתי עד גיל 70 בצורה מסוימת. לא ארביץ בנבוט בראש עד שהם ירביצו. אני ממשיך לעבוד ומקטין לבנקים את הנזק שיש להם. גם זה חשוב לי. אני רוצה לצאת מהאירוע יפה. היו לי כמה אירועים בחיים ויצאתי בכבוד. אם יחליטו שהם רוצים לגמור את הפרשה, זכותם. אני אפסיק לעבוד. האמת שהצעתי כמה פעמים בואו נפסיד את הסאגה הזאת. הם אמרו לי נשלם לך משכורת ובלבד שאני לא אעזוב את החברות".

פקידה: "מה תעשה כאשר אתה ממשיך לנהל את החברות?"

פישמן: "אני כל הזמן ממשיך לשפר את מצבן של החברות ובעקיפין, גם את מצבם של הבנקים".

פקידה: "נכון להיום עמדת בהסדרי חוב עם הבנקים".

פישמן: "לא היו הסדרי חוב עם הבנקים".

פקידה: "אני מתכוונת הסדרה של התחייבויות".

פישמן: "לא היה לוח זמנים".

פקידה: "אז מה היה ב־2006?"

פישמן: "אף אחד וגם לא אני ידעתי מתי יהיה לי כסף. היה רכוש, היו חובות גדולים מהרכוש בהרבה. דיברתי עם הבנקים כל שבוע באופן שוטף עם כל בנק. לא עשינו שום הסדרים כי ידענו שאין כסף. לכן לא היה טעם לעשות הסדר עם מזומנים, כל פעם שהגיע נכס לבשלות מכרתי אותו".

פישמן בבית המשפט. "עדיין מקווה להחזיר את החוב ולפרוש" צילום: אוראל כהן

פישמן התבקש לתאר מה קורה בקבוצה מבחינת מצב החובות, הכנסות, ריביות ומימוש הנכסים והשיב כי "החוב ב־2006 היה כ־5.8 מיליארד שקל. עברו 6 שנים, מכרנו נכסים ב־1.3 מיליארד שקל ונשארנו באותו חוב - 5.7 מיליארד שקל. כלומר, המכירות הלכו לתשלום ריבית בגדול".

עלתה השאלה האם נכון שב־2006 לא נרשמה הערת עסק חי לאף חברה מתוך 160 החברות בקבוצה. "יכול להיות" הוא השיב. "אנחנו עובדים בעסקים החדשים ולא הישנים ומקווים להרוויח ומקווים להזרים את זה לחברות האלה וגם למס הכנסה". עוד הוסיף פישמן כי הוא רוצה להחזיר את החובות, כמה שיצליח ולהפסיק ולא לנהל עסקים אחרי זה. "אני לא מאמין שאני יכול להרוויח 5.8 מיליארד שקל בכמה שנים. אם הייתי בן 20 הייתי מצליח והצלחתי. קרן רונית הפסידה 316 מיליון דולר בשנת 1983. פדיתי את התעודות על חשבוני ועבדתי הרבה שנים בגלל זה. אני עדיין מקווה שאחזיר לכולם את החוב חוץ מאשר לעצמי ובזה אני אפרוש".

בהמשך, התבקש לתאר את מצבה של חברת הום סנטר שברשותו והשיב: "המניות שלה משועבדות לחובות שהתגבשו מסגירת הפוזיציה בלירה הטורקית. היא משועבדת לבנק הפועלים. היא הייתה תיאורטית שווה מעל 400 מיליון... מצבה קשה היום כי ענף הקמעונאות בארץ קשה". מהדוגמה הזו ניתן ללמוד על האופן בו פעל פישמן מול הבנקים, קיבל הלוואות כדי לכסות חובות וכן הלאה, התנהלות שרק מחזקת את השאלה מדוע הבנקים לא עצרו זאת קודם.