בנק ישראל מציג: אלו השטויות שאתם עושים עם הכסף שלכם

בשנת 2008 התחוללה סערה בשווקים הפיננסיים. ימים ארוכים של ירידות הובילו חוסכים רבים למשוך את כספם ממכשירי החיסכון שמנוהלים בשוק ההון (קרנות נאמנות, קופות גמל, קרנות השתלמות וכו' ולהעבירו לפקדונות בבנק. אותם חוסכים ספגו את הפגיעה בעקבות הירידות בשווקים, פיספסו את ההתאוששות המהירה שלאחר מכן, ו-ויתרו על יתרונות מיסוי במכשירים השונים. התוצאה: נזק כספי אדיר והפסד שהתקבע.

12 שנה לאחר מכן, במרץ 2020, נרשם שוב חודש מטלטל בשווקים. אלא שלפי נתונים שפרסם בנק ישראל בשבוע שעבר, נראה כי לא כולם למדו את הלקח והתנהלו בתבונה.

משיכה ממכשיר עם הטבת מס – נזק בלתי הפיך

אתמול פרסם בנק ישראל נתונים על משיכת כספים ממכשירי החיסכון השונים בשנת 2020, ובעיקר בחודש מרץ. הוא בדק גם את ההתנהגות של החוסכים במכשירים השונים ביחס לרמת הנזילות של הכספים, ולהטבות המס שבהם. מכאן התגלה, שהחוסך הישראלי לא ממהר לוותר על הטבות המס שלו, ובצדק.

כך, למעט מפדיון חריג בהיקפו מקרנות הפנסיה הוותיקות בחודש מרץ (שלא התרחש בקרנות החדשות) לא נצפו משיכות דרמטיות ממכשירים בהם יש הטבות מס משמעותיות כמו קרנות השתלמות או קופות גמל. דבר זה מלמד כי לפחות באופן חלקי היתה הפנמה של הטעויות שנעשו ב-2008, והבנה שמשיכת כסף תוך ויתור על הטבת המס היא בלתי הפיכה.  

 אולם, כאשר בנק ישראל התמקד בשינויים שנערכו במרץ האחרון במסלולי ההשקעה בהם הוחזקו הכספים, הוא גילה שחלה ירידה של 40%-60% בהיקף הכספים שנצברו בחודש מרץ במסלולים הכלליים והמנייתיים בקופות הגמל, קרנות ההשתלמות, וקופות הגמל להשקעה – ומנגד שחלה עלייה דומה במסלולים הסולידיים, כמו המסלול השקלי, וכאן הציבור ככל הנראה עשה לעצמו נזק גדול.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון צילום: בלומברג

מעבר מסלול משמעותו קיבוע הפסד

מחקרים רבים בדקו את דפוסי המעבר בין מסלולי השקעה בעת משבר, וכולם הגיעו לתוצאה דומה: זה לרוב כרוך בהפסדים פיננסים לחוסכים. מדוע? כאשר מתחיל זעזוע בשווקים מתחיל אי שקט אצל החוסכים שלא אוהבים לראות את הכספים שלהם יורדים לטמיון. המשקיעים שלא יכולים לשאת את הסיכון, מעבירים את כספם למסלולים סולידיים לאחר שכבר ספגו את מירב ההפסד. לאחר מכן, הכסף נשכח במסלולים אלו, והם לא נהנים מהתיקון בשווקים ומעליות נוספות בו. כך, ההפסד שלהם מתקבע. אם מסתכלים על התשואות שהושגו במכשירי החיסכון השונים ב-2020, חוסך בקופת הגמל, בקופת הגמל להשקעה או בקרן השתלמות שהעביר את כספו בחודש מרץ 2020 ממסלול מנייתי לשקלי הפסיד בתוך חצי שנה תשואה של כ-19.5% בממוצע. כן, הפסד תשואה אלטרנטיבית של כמעט 20% בגלל ניסיון כושל לתזמן את השוק – יציאה קרוב לשפל, וחזרה תקופה ארוכה לאחר השיא.

אז מה עושים?

על מנת להימנע מההפסד הזה, ישנם מספר דברים שחשוב לעשות, שנעשים זמן רב לפני המשבר. בצורה כזאת, אתם מגיעים אליו בצורה הכי טובה שאפשר. צריך לומר ביושר – כספים שמושקעים בשוק ההון יספגו הפסדים. אין דרך להימנע מזה, אין דרך להצליח רק לגרוף רווחים. המטרה היא למקסם את פוטנציאל הרווח כולל, לאחר כל הירידות וכל העליות, בתקופת ההשקעה, והדרך להשגת המטרה אף פעם לא עוברת בנסיונות לתזמן את השוק.

הצעד הראשון הוא להבין טוב טוב במה אתם משקיעים: מכשיר ההשקעה שבחרתם – אילו יתרונות מס יש לו, על מה מוותרים בעת משיכת הכסף, האם למשיכה יש היבטים בלתי הפיכים (בדרך כלל כן). במה מושקע הכסף? אילו אפיקים? לאילו סיכונים הכסף חשוף?

הצעד השני הוא להכיר את עצמכם: האם אתם לא ישנים בלילה כשהבורסות יורדות? האם אתם בודקים את המצב של החסכונות מידי יום? (באמת שאין צורך) מידי שבוע? מידי חודש? מידי חצי שנה? האם הכסף שמושקע בחיסכון הוא "כל עולמכם", או האם יש לכם כספים נוספים שלא בשוק ההון?

הצעד השלישי הוא להבין את אופק ההשקעה שלכם: לכמה זמן אתם מתכוונים להשקיע את הכסף? לשנה בשביל השיפוץ שאתם מתכננים? לשש שנים בשביל טיול בר מצווה לילד? לעשרים שנה בשביל חתונה של הבת הקטנה? הבנת אופק החיסכון שלכם היא קריטית, כיוון שירידות ועליות בבורסה הן משהו שמתרחש בשוטף אבל הסכנה האמיתית שלכם היא שדווקא מעט לפני שתצטרכו את הכסף, יהיו ירידות חדות, ולא יהיה לכם די זמן לחכות להתאוששות. בהתאם, ככל שאופק החיסכון ארוך יותר, אפשר לקחת סיכון גבוה יותר, ולהתחיל להפחיתו בסמוך למועד בו תזדקקו לכסף.

הצעד הרביעי הוא להתאים את הסיכון למאפיינים שלכם: לאחר שהכרתם את מאפייני מכשיר החיסכון, הבנתם את הסבלנות שלכם לסיכון, ואתם יודעים לכמה זמן אתם מתכוונים לחסוך, הגיעה העת לבחור את רמת הסיכון. גם כאן צריך לומר ביושר – בעולם שבו הריבית אפסית ופקדונות בבנק מניבים תשואה בהתאם, מי שרוצה תשואה צריך לקחת סיכון.

לאחר שבחרתם את רמת הסיכון בחיסכון, פעם בשנה בידקו את הביצועים, וכשאופק החיסכון מתקצר – כלומר כבר רואים את הזמן בו תזדקקו לכסף – בחנו אם הגיעה העת לעבור למסלול סולידי יותר. המעבר צריך להיעשות בשגרה, לא בעת משבר ולא לאחר הפסדים. להיפך – לאחר הפסדים אתם צריכים לאפשר לכסף ליהנות מההתאוששות.

הצעד החמישי הוא לא לעשות כלום: אם רמת הסיכון בחיסכון מותאמת באופן שוטף לצרכים ולמאפיינים שלכם, כאשר מגיע משבר צריך פשוט לא לעשות כלום. אחרי הירידות יגיעו עליות, ואם הכסף שלכם ברמת סיכון גבוהה – סימן שיש לכם עוד מספיק אופק חיסכון ליהנות מהם, ולמקסם את פוטנציאל הרווח שלו.

רוצים לדעת עוד על התנהלות נכונה בחסכונות? הצטרפו אלינו לקבוצת הפייסבוק הקורונה והכיס של כלכליסט