בנק ישראל: משקיעים עברו למסלולי חיסכון סולידיים בתחילת הקורונה והפסידו

המשקיעים הישראלים אמנם לא מיהרו למשוך כספים מחסכונות ארוכי טווח, אך העבירו כספים למסלולים סולידיים בזמן המפולת בשווקים במרץ אשתקד, וכך פספסו חלק מהתיקון שהיה בהמשך. זו המסקנה המרכזית מעבודה שפרסם היום בנק ישראל בנושא משיכת כספים מהחסכונות בתקופת משבר הקורונה.

בבנק ישראל בחנו את התנהגות המשקיעים במכשירים השונים בתקופת המשבר. נזכיר כי בתחילת המשבר, בחודש מרץ אשתקד, נרשמה מפולת בשווקים, אולם אחרי מספר שבועות החל להירשם תיקון חד, והירידות בחלק מהסקטורים ובראשם במניות הטכנולוגיה נמחקו לחלוטין.

בבנק ישראל בדקו את היקף משיכת הכספים מהמוצרים הפיננסים השונים בחודש מרץ, ומצאו כי גובה המשיכות תלוי במוצר החיסכון. "ככל שהטבות המס במוצר משמעותיות יותר, ורמת נזילותו נמוכה יותר, שיעור המשיכה קטן יותר. כך בקרנות הפנסיה החדשות לא היו משיכות חריגות לאורך כל התקופה. לעומתן בקרנות הנאמנות שיעור המשיכה במרץ היה גבוה, ונצפו משיכות מכל מסלולי ההשקעה", הם מציינים.

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון צילום: אלכס קולומויסקי

בשוק הפנסיה, לא רק שלא נרשמו משיכות חריגות, אלא שוק זה המשיך לצמוח בשנת 2020. מדובר בנתון מפתיע, לאור העובדה שעובדים רבים הוצאו לחל"ת אשתקד, כך שהפקדת הכספים שלהם לקרנות הפנסיה הופסקה. בבנק ישראל מסבירים זאת בכך ששוק הפנסיה נהנה בשנים האחרונות מצמיחה חדה, ולכן המשבר השפיע בכך שהצמיחה רק התמתנה: "בין השנים 2017 ועד מרץ 2020 נרשמה עלייה ממוצעת של 11% בהפקדות לקרנות הפנסיה בכל חודש לעומת החודש המקביל לו, ואילו בחודשים אפריל עד דצמבר 2020 עמד הגידול הממוצע על כ3.5% בלבד", הם מסבירים.

תמונת הראי הייתה כאמור בענף קרנות הנאמנות, שם נפדו בחודש מרץ אשתקד 45 מיליארד שקל. "הפדיונות הגבוהים מוסברים בכך, שמדובר במכשיר חיסכון לטווח קצר, ובכך שאין בו תמריצים להשארת הכספים בחסכונות - פרט לדחיית תשלום המס", כותבים בבנק ישראל. אולם הם מסבירים כי גם בהשוואה למשבר של שנת 2008, היקף הפדיונות בקרנות הנאמנות היה גבוה יותר במשבר הקורונה: "שיעור המשיכות במשבר הנוכחי גבוה פי שלושה מאשר במשבר הפיננסי של 2008, והתיקון בחודש אפריל 2020 שנרשם בשוק הקרנות, היה נמוך מהתיקון בחודשים שלאחר המשבר ההוא", הם מציינים.

בקופ"ג ובקרנות ההשתלמות נרשמה משיכה נמוכה של כספים בחודש מרץ של עד 0.2% מהנכסים בלבד, אולם מנגד היו העברות כספים משמעותיות למסלולים הסולידיים: בעוד מהמסלול הכללי, בו יש שיעור לא מבוטל של מניות יצאו כספים בחודש מרץ, נכנסו כספים בשיעור כמעט זהה למסלולים השקלי והאג"ח, הסולידיים יותר.

"בדיעבד העברות אלו גרמו לחוסכים הפסד תשואות משמעותי. כך למשל, חוסך שהעביר את כספו בחודש מרץ 2020 ממסלול מנייתי לשקלי הפסיד בתוך חצי שנה תשואה של כ-19.5% בממוצע", מציינים בבנק ישראל.

עוד הם כותבים: "נראה כי החוסכים במסלולי הגמל וההשתלמות נמנעו מלמשוך את כספיהם כדי לא לאבד את הטבות המס, ובחרו למתן את הסיכון באמצעות מעבר למסלולים סולידיים. מעבר למסלולים סולידיים בעתות משבר אינו ייחודי למשבר הקורונה; תופעה דומה נצפתה בחודשי המשבר הפיננסי של 2008 בקרנות הנאמנות, בקופות הגמל ובקרנות ההשתלמות, ואז המעבר היה אף נרחב יותר".

בשורה התחתונה מדגישים בבנק ישראל כי כאשר בוחנים את מקרי העבר, מעבר שכזה אינו מומלץ: "משיכה בתקופה של זעזוע בשווקים ככל הנראה כרוכה בהפסדים, ואינה מומלצת, אלא אם כן החוסך זקוק לכסף נזיל בתקופה הקרובה, ואין לו מקור אחר".

עוד נציין כי המפולת בשווקים אמנם נרגעה בחודש אפריל, אך המשבר הכלכלי והאבטלה הגבוהה נמשכו עוד חודשים ארוכים (ולמעשה נמשכים גם עתה גם אם בעוצמה נמוכה יותר), ובכל זאת לא נמשכו כספים מאפיקי החיסכון- וענף קרנות הנאמנות אף החל להתאושש.

בבנק ישראל אומרים כי ממצא זה מדגיש שהמשבר הכלכלי פגע בעיקר בשכבות הנמוכות יותר, בהן ממילא שיעור החסכונות נמוך. "לפי נתוני הלמ"ס, מרבית החיסכון בכל המוצרים שייך לשני חמישוני ההכנסה הגבוהים במדינה, בעוד שהמשבר הנוכחי פגע בעיקר בבעלי ההכנסות הנמוכות. כך למשל, שיעור ההחזקה של החמישונים הגבוהים הוא 70% בקרנות ההשתלמות".