יותר מ־80% מכלל ההלוואות שהוקפאו חזרו לפירעון מלא

הציבור הישראלי חוזר ברובו הגדול לפרוע את הלוואותיו: מנתונים שפרסם בנק ישראל עולה כי נכון לסוף ינואר 82% מההלוואות שהוקפאו מפרוץ משבר הקורונה כבר אינן מוקפאות והמלווים חזרו לפרוע אותן, לעומת 63% נכון לסוף דצמבר. במספרים מוחלטים, מתוך הלוואות בהיקף של 160 מיליארד שקל שפירעונן נדחה מפרוץ המשבר, נכון לסוף ינואר עדיין מוקפאות הלוואות בהיקף מצטבר של 32.6 מיליארד שקל, מתוכן 22.1 מיליארד שקל במשכנתאות.

הירידה החדה בשיעור ההלוואות המוקפאות בין דצמבר לינואר נובעת מכך שבחלק גדול מההלוואות הסתיימה תקופת ההקפאה בסוף השנה, ונראה כי לווים רבים התאוששו מהמשבר, והעדיפו לחזור לפירעון ההלוואה מלהצטרף למתווה דחיית ההלוואות החדש.

בנק ישראל איפשר לבנקים להקפיא את ההחזרים שנדרשים לשלם נוטלי ההלוואות לפני כשנה, עם תחילת משבר הקורונה. הפאניקה בתחילת המשבר והכניסה לסגר הראשון הביאו אז להתנפלות על בקשות ההקפאה. עיקר ההלוואות שהוקפאו היו בתחום המשכנתאות: בשיא המשבר נרשמה הקפאה של 25% מכלל המשכנתאות, קרי מעל 100 מיליארד שקל.

עם התארכות המשבר הוארך המתווה מספר פעמים, אך לפני כמה חודשים יצא בנק ישראל במתווה הקפאות חדש שחייב את הלווים לחזור לתשלום חלקי במקום הקפאה מוחלטת. בבנקים אומרים כי הרוב המוחלט של הלווים שיצאו מהקפאת ההלוואות עומדים עד כה בתשלום החלקי, וכי היקף הפיגורים זניח ודומה לנתונים שבעת שגרה. בבנקים חשבו שתהיה התנפלות על המתווה החדש לדחיית הלוואות, אולם נראה כי בפועל יותר מ־40% מההלוואות המוקפאות של דצמבר כבר חזרו להיפרע באופן מלא בחודש ינואר.

הנגיד אמיר ירון. הציבור לא התנפל על מתווה ההקפאות החדש צילום: אלכס קולומויסקי

מחזירים הלוואות באמצעות נטילת עוד הלוואה, מהמדינה

הנתון המפתיע ביותר נוגע לעסקים קטנים, שנחשבים למי שנפגעו בצורה הקשה ביותר ממשבר הקורונה. נכון לסוף ינואר 87% מההלוואות לעסקים אלו שהוקפאו מתחילת המשבר חזרו להיפרע. מתוך קרוב ל־30 מיליארד שקל בהלוואות שהוקפאו, רק 4.7 מיליארד שקל נמצאות בדחיית פירעון.

אלא שבבנקים מציינים כי על אף הנתון המעודד, מגזר זה הוא עדיין בעל רמת הסיכון הגבוהה ביותר והנפגע המרכזי מהמשבר. בבנקים אומרים כי החזרה לפירעון הלוואות העסקים הקטנים לא מעידה על יכולת הישרדותם, וכי עסקים קטנים רבים שהתאמצו לפרוע את ההלוואה עשו זאת באמצעים כמו כסף מהבית במטרה שהעסק יוכל להתקיים, אך לא בטוח שזה יספיק לאורך זמן.

עסקים רבים אף נטלו הלוואות מהקרן בערבות מדינה, שחילקה הלוואות לעסקים קטנים בהיקף של 20 מיליארד שקל. בחלק מהמקרים ההלוואה מהקרן שימשה לפירעון הלוואות קודמות. לפי תנאי הקרן, העסקים לא צריכים לפרוע את ההלוואה בשנה הראשונה כך שהם יצטרכו להתחיל לשלם אותם רק באפריל־מאי, ואז תתקבל תמונה מלאה יותר על מצב העסקים הקטנים.

המבחן האמיתי למשק יגיע כשהסיוע הממשלתי ייפסק

תחום המשכנתאות הוא התחום המרכזי שבו הוקפאו הלוואות בתחילת המשבר. אלא שבדיעבד התברר כי חלק גדול מההקפאות בוצעו בעיקר בשל הפאניקה ואי־הוודאות ששררה במשק בתחילת המשבר. כשהתמונה החלה להתבהר, התברר כי מרבית נפגעי הקורונה הם צעירים, עובדים מבוגרים בעבודות זמניות ואוכלוסיות חלשות — קהלים שלרובם אין משכנתאות, ולכן היה תהליך מדורג של חזרה לתשלום.

בינואר חלה קפיצה בחזרה לפירעון, ומשכנתאות בהיקף של קרוב ל־18 מיליארד שקל חזרו להיפרע. נכון לסוף ינואר נותרו היקף המשכנתאות בדחיית תשלומים עומד על 22.1 מיליארד שקל, שהם כ־5% מכלל המשכנתאות. עם זאת, גם סכום זה אינו מבוטל: אם רק 10% מהמשכנתאות שעדיין בדחיית תשלומים ייקלעו לבסוף לחדלות פירעון הדבר יהווה הכפלה של היקף המשכנתאות הנמצאות בפיגור בעת שגרה.

הציבור הישראלי הפגין בגרות פיננסית והצליח להתאים במהירות את מבנה הוצאותיו למצב החדש, ולחזור לפרוע את הלוואותיו. אולם לצד הנתונים החיוביים, יש לזכור כי המשק עדיין זוכה לסיוע ממשלתי, המתבטא בדמי אבטלה ומענקים שחלוקתם צפויה להסתיים ביוני הקרוב. נקודת המבחן האמיתית תהיה כשתיפסק ההנשמה המלאכותית, והמשק יצטרך לחזור ולתפקד באופן עצמאי - האם גם אז יישמר מוסר התשלומים הגבוה?