"פתאום חטפתי פצצה" – כך נראה הצד הכלכלי של הגירושין

"בשנות הנישואין שלי לא הייתה לי בכלל שום מעורבות בכל מה שקשור לניהול הכלכלי של הבית. לא הכרתי את חשבון הבנק, לא היה לי כרטיס אשראי על שמי – היה בחשבון כרטיס אחד על שם בעלי עמלות, לא עקבתי אחרי כמה נכנס, ולא אחרי כמה יוצא. הייתי מנותקת לגמרי. מבחירה – החלטנו בחלוקת התפקידים ביננו שזה החלק שהוא מנהל. ואז התגרשנו – ופתאום חטפתי פצצה".

את הדברים האלו מספרת שרון אגוזי, סמנכ"לית חיסכון ארוך טווח במור קופות גמל. מי שהיום אשת שוק הון מנוסה, לפני 9 שנים בעת גירושיה, נזרקה למים הכלכליים. היום, הדרך שעברה, הובילה אותה לתובנות רבות, איך מתנהלים במשותף, ואיך מפרקים את החבילה.

"הטעות התחילה בזה שלא הייתי מעורבת בכלל בניהול הכלכלי של הבית. לא רק בגלל שהתגרשנו, אלא גם בגלל שזה הוביל להתנהלות כלכלית לא נכונה גם בשנות הנישואין עצמן. תמיד הנחתי שהכל בסדר, אבל היו לנו משברים כלכליים קשים לא מעטים לאורך השנים. משברים שלא היינו אמורים להגיע אליהם: שנינו עובדים, מרוויחים סבבה, רכשנו בית ישר לאחר החתונה, יש לנו ילד אחד, על פניו אין סיבה שמשק הבית לא יתנהל כמו שצריך, אבל בגלל הגישה של 'בזה בעלי מטפל', אני, שעבדתי בגוף פיננסי, אמנם בתחום השיווק - אבל בגוף פיננסי, ומכניסה משכורת מסודרת – נשארתי בסוף החודש עם חובות תופחים".  

שרון אגוזי, סמנכ"לית חיסכון ארוך טווח במור צילום: אופיר גפקוביץ

ואז התגרשתם, גרושים משמעותם ירידה ברמת החיים – ההוצאות גדלות, ממשק בית אחד, צריך לנהל שניים.

"כן. מהרגע שהחלטנו להתגרש, עד הרגע שעזבתי את הבית, חסכתי כמה שיכלתי, כי הבנתי שהולך להיות מהפך. בדיעבד זו היתה ירידה לצורך עלייה. התגרשנו טוב, בלי מלחמות, לא היתה דרמה גדולה. גם לנהל גירושין כמו שצריך זה חוב".

"אבל הייתי צריכה להתחיל מאפס: לבחור בנק, ללמוד איך מתמקחים על תנאים, איך להתנהל. התייעצתי עם כל מי שהיה סביבי. הייתי בורה, ובמצב כזה לא משנה כמה כסף אני מכניסה, לא תהיה לי עצמאות כלכלית. מעולם לא הסתכלתי על הפנסיה, על הקופות והקרנות שלי, לא הבנתי בכלל על מה צריך להסתכל, אילו מסלולי השקעה צריך להכיר – על מה צריך להסתכל. ובעיקר בעיקר לא הבנתי כמה זה חשוב לשים כסף בצד לחסכונות. עד אותו רגע לא חשבתי על זה בכלל".

איך חוסכים דווקא בתקופה שההוצאות עולות?

"מתחילים מסכומים מביכים. אני החיסכון הראשון שלי היה 100 שקל בחודש בפוליסת חיסכון. כשהרווחתי טיפה יותר, העלתי ל-200 שקל בחודש. במקביל ניהלתי נכון את ההוצאות, ודאגתי שיהיה כסף לבן ליום שחור". החלפתי הוצאה חודשית על חולצה בזארה לחיסכון קטן, אבל לאט לאט הסכומים מצטברים, והם הופנו לאפיקים הנכונים. כל נושא החסכונות שלי עברו התייעצות מחודשת נוכח השינוי במצב".

איך הילד הגיב לשינוי במצב הכלכלי?

"הקשיים בגירושין מול הילד הם עצומים. הוא היה אז בן 6, ולא משנה כמה נספר לו שיש לו עכשיו 2 בתים, וכמה הכנה נעשה, פירוק הבית הוא קשה בלי קשר להיבט הכלכלי. צריך לזכור שגם בנישואין היו לנו קשיים כלכליים, כך שהבן שלי קיבל הרבה 'לא' גם בנישואין, וזה לא משהו שהגיע עם הגירושין".

מה היית מציעה למי שמתגרשת לקחת בחשבון?

לא להתחייב על דברים שהיא לא יכולה לעמוד בהם. אני הייתי זו שיצאה מהבית. יצאתי עם שקית בגדים לדירה שכורה ריקה. אבל היה לי ברור שזו שכירות שאוכל לעמוד בה. אני מאוד מציעה לא לחתום על הסכם שבו את מחוייבת לשכור דירה שאת לא יכולה לעמוד באחזקה שלה".

"בהסתכלות אחורה, בדיעבד, רמת החיים שלי עלתה בצורה ניכרת מאז הגירושין. נכון, אני גרה באותה דירה שכורה, אבל יש לי שליטה על ההכנסות שלי ובקרה על ההוצאות. אני מוציאה על כיף וחופשות אם יש לי, ואם לא אז לא. כנשואה חייתי ב"סטייט אוף מיינד" שאני לא יכולה להרשות לעצמי כלום. היום אני מרגישה עשירה – כי יש לי את השליטה. וגם אם אני לא יכולה להרשות לעצמי משהו, זה בסדר, זה התיעדוף שלי. זה לא פוגע באושר שלי ולא בעושר שלי. אני יודעת מה החובות שלי, הם מנוהלים, אני לא נתמכת, ולא נזקקת. מניתוק מוחלט הניהול הכלכלי שלי הפך למיקוד מוחלט – אני נכנסת כמה פעמים בחודש לחשבון הבנק ויודעת בדיוק מה לעשות. אין לי הפתעות. זה כיף".   

אל תתחייבו למה שאינכם בטוחים שתוכלו לעמוד בו צילום: שאטרסטוק

מה את מציעה לאישה שמתגרשת לעשות?

"קודם כל לא לפחד להתמודד עם הנושא הכלכלי. את יכולה לגמרי גם אם באת עם אפס מעורבות כלכלית, לצלוח את הנושא. החשש מפני ההתנהלות הכלכלית לא מצדיקה הישארות במקום לא טוב. עצה נוספת – התכונני. מהרגע שהחלטת שהולך להיות שינוי סטטוס בחיים, התכונני אליו. למדי מהם המקורות שלך, איך לנהל את התקציב נכון, מה היכולות שלך, על מה תצטרכי לוותר. זה הזמן לקחת איש מקצוע כלכלי. שיבנה יחד איתך תוכנית להוצאות מול הכנסות, לחסכונות, להשקעות נכונות של הכספים. איש מקצוע אובייקטיבי עם ראייה מקיפה של הצרכים. ולבסוף – שימי כסף בצד. גם אם זה רק 100 שקל".

צריך לעלות בהיקף העבודה על מנת לממן משק בית לבד.

"או שפשוט צריך להתחייב רק למה שאת יכולה לעמוד בו. לחיות ברמת החיים שמתאימה לך. זה נשמע מצטמצם או קשה, אבל זה הרבה יותר קל מכל חודש לקבל הפתעה בדמות מינוס גבוה. גם אני ספגתי עלייה בלתי נמנעת בהוצאות, בלי שתהיה באותה העת עלייה מקבילה בהכנסות. אז לקחתי בית למידותיי ולא את בית חלומותיי. אבל לא הייתי במינוס יום אחד מאז הגירושין".