בלעדי לכלכליסט
בנק ישראל מגבש מתווה לדחיית הלוואות לעסקים קטנים - ללא סיוע המדינה
השיחות של בנק ישראל עם משרד האוצר על שילוב הקרן בערבות מדינה במתווה רחב יותר לא הניבו עד כה הסכמות. המתווה המסתמן: תשלום הקרן בהלוואות לעסקים תוקפא לשנה נוספת, אך הם יצטרכו לחזור ולשלם את הריבית
בנק ישראל עדיין לא הגיע להסכמות עם משרד האוצר בנוגע למתווה לדחיית הלוואות לעסקים קטנים, שיכלול גם סיוע מצד המדינה. ל"כלכליסט" נודע כי בבנק ישראל לא ממתינים להגעה להסכמות עם משרד האוצר, ובינתיים גובש מתווה חלופי, שייתן פתרון חלקי למצב. שילוב המדינה בפתרון עדיין לא ירד מהפרק.
- הנגיד: בתרחיש הפסימי, התוצר לא ישתקם גם עד 2025
- מתווה ההלוואות החדש של בנק ישראל: מה הולך לקרות עכשיו?
- "חשוב שלקוח יחזור לפרוע הלוואה גם ברמה המנטלית וגם כדי שיוכל להשתקם מהמשבר"
מהמתווה המסתמן, עסקים קטנים יקבלו דחייה של 12 חודשים בתשלום הקרן, כלומר הם יצטרכו לפרוע את תשלומי הריבית. הזכאות להצטרפות למתווה תהיה רף ירידה בהכנסות העסק של 25% לעומת טרום המשבר.
בשיחה עם "כלכליסט" בשבוע שעבר אמר המפקח על הבנקים יאיר אבידן: "אנחנו במגעים מתקדמים בגיבוש מתווה גם לעסקים הקטנים מול הבנקים ומול גורמים נוספים. ייתכן שמתווה כזה יהיה כרוך גם בפעילות של הקרן בערבות מדינה".
אלא שלעת עתה טרם גובשו הסכמות לשילוב הקרן בערבות מדינה במתווה. בסוף השנה תסתיים ההקפאה בחלק מרכזי מההלוואות הללו, ולכן בבנק ישראל רוצים לגבש אלטרנטיבה למקרה שבו לא יושגו הסכמות עם האוצר עד לסוף השנה.
כמו כן, ייתכן ובסופו של דבר יוצגו שתי אלטרנטיבות - האחת המתווה הנוכחי, והשנייה שתהיה מיועדת לעסקים שנפגעו קשה במיוחד מהמשבר ויופנו למסלול המשלב גם את הקרן בערבות מדינה.
היקף ההלוואות המוקפאות היום לעסקים קטנים עומד על 12 מיליארד שקל, וחלק מרכזי מההלוואות אמור לשוב ולהיפרע בתחילת 2021. מגזר זה מסומן כבעל רמת הסיכון הגבוהה ביותר. הסיבה לכך היא שישנם עסקים רבים שנפגעו מאוד מהמשבר, וישנם גם עסקים בתחומים כגון תיירות, אולמות אירועים, תרבות ומכוני כושר שלא שבו לפעילות, וגם אין צפי מתי יחזרו לפעילות שכזו. לעסקים שכאלה כלל לא ברור האם המתווה הנוכחי ייתן מענה, שכן במצב הנוכחי אין להם הכנסות, וגם תשלום של ריבית הוא הוצאה לא מבוטלת.
בשבוע שעבר פורסם המתווה לדחיית הלוואות צרכניות ומשכנתאות. במקרים הללו אין צורך בסיוע של המדינה, היות ולקוחות פרטיים שנפגעו מהמשבר מקבלים סיוע מהמדינה בדמות תשלומים מהביטוח הלאומי, מה שיכול לסייע להם לעמוד בהחזר התשלום החלקי. בתחום המשכנתאות ישנו גם נכס המשועבד אל מול ההלוואה, ומדובר בהלוואה לטווח ארוך- כך שהגמישות בהגעה להסדר גבוהה יותר.
לעומת זאת, בכל הנוגע לעסקים קטנים המצב הוא אחר - רבים מהם כאמור נפגעו באופן משמעותי ואפילו לא חזרו לפעילות. הבנקים מצדם יכולים וצריכים לגלות גמישות, ולגבש הסדרי חוב שיכללו הליכי גבייה רכים. אולם זה לא צעד שמספיק למצב - לא זה מה שימנע גל סגירת עסקים ופשיטות רגל. גם סתם עוד הקפאה לבדה אינה הפתרון - צריך לזכור שבזמן הזה החוב רק צובר עוד ועוד ריבית.
מבנק ישראל נמסר: "הדיונים על השלב הבא של מתווה דחיית ההלוואות לעסקים קטנים מתקיימים בימים אלו וכשיגובש המתווה הסופי הוא יפורסם לציבור.
"בנק ישראל מגבש אותו יחד עם המערכת הבנקאית וגורמים נוספים ולכולם מטרה אחת ויחידה - כדי לסייע בצורה המיטבית האפשרית לאותם עסקים לצלוח את המשבר ולמזער את הנזק שחוו".
במשרד האוצר אומרים כי הם מתכוונים לקחת חלק במתווה. מהאוצר נמסר: "על מנת לסייע לעסקים לצלוח תקופה זו, מוביל החשב הכללי, מתווה לדחיית תשלומי ההלוואות בשילוב קרן ההלוואות בערבות מדינה, וזאת בשיתוף בנק ישראל".