ריח בחירות: המהלכים שמבשרים על התפוררות הממשלה

בפעם השלישית בתוך יומיים, הודיע שלשום ראש הממשלה בנימין נתניהו לציבור יחד עם שר הבריאות יולי אדלשטיין על חתימת הסכם עם חברת פייזר לאספקת החיסון לקורונה (ראו הרחבה בטור בצד שמאל). למעשה, ההופעות של נתניהו פתחו את מערכת הבחירות, שעל פי רוב ההערכות יתקיימו במרץ 2021. 

מבחינתו של נתניהו, הגעת החיסונים הראשונים לישראל בינואר היא עיתוי מצוין: זה עשוי להאפיל על משפטו שיתחדש באותה העת, והוא ישתמש בחיסון מול כל מתחריו הפוליטיים.

אבל בינתיים, עד שיגיע החיסון, ממשלת נתניהו הולכת ומתפוררת מבפנים. אף אחת מסיעות הקואליציה: הליכוד, כחול לבן, ש"ס, יהדות התורה, וגם הבית היהודי וגשר לא ממש רוצה בחירות, אבל כדור השלג הזה הולך ומתגלגל ולפי שעה לא נראה שאפשר לעצור אותו, אלא אם יו"ר כחול לבן בני גנץ יוותר על אישור תקציב 2021, או יוותר על הרוטציה.

אם עד ה־23 בדצמבר 2020 לא תאשר הכנסת בקריאה השנייה והשלישית את תקציב המדינה לשנת 2020, אזי הכנסת תתפזר אוטומטית והבחירות ייערכו ב־17 במרץ 2021. גנץ דורש לאשר בקרוב את תקציב 2021 שימנע התפזרות הכנסת על רקע אי־אישור התקציב, ונתניהו מסרב. באופוזיציה מתכננים להעלות חוק לפיזור הכנסת שיקדים את מועד הבחירות אבל לפי שעה אין רוב לכך.

החלטתו ביום חמישי של בג"ץ להורות לממשלה לנמק בתוך 21 ימים מדוע אין לבטל את התיקון לחוק יסוד הממשלה המעגן את תפקיד רה"מ החליפי, שבו נושא כעת גנץ, ואת החוקיות של הסעיף בחוק היסוד המצמצם את סמכות הכנסת לקדם הצבעות אי־אמון וכן מאפשר לעשות שינוי בחוק היסוד רק בתמיכת 70 חברי כנסת לפחות - עוררה תגובות קשות בליכוד. יו"ר הקואליציה ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) אמר ל"כלכליסט": "זה לא נכון מבחינת בג"ץ להתערב בהסכמים פוליטיים והוא יכול ועלול לגרור לבחירות. אם בג"ץ יקבל החלטה מהסוג הזה, ניאלץ ללכת לציבור לשאול אם הוא רוצה את נבחרי הציבור או את ביהמ"ש העליון". 

הממונה על בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי־פרייס. הקטינה ציפיות לגבי החיסון צילום: אלעד גרשגורן

עצם העיסוק של בג"ץ בחוק, משרת את נתניהו בבייס הפוליטי שלו. שרים וחברי כנסת של המפלגה תוקפים את בג"ץ ומזהירים מחציית קו אדום, ובכך ידליקו את התומכים מימין הסבורים שיש לצמצם את סמכויות בג"ץ. אגב, אם בג"ץ יבטל את החוק נתניהו משתחרר מהרוטציה עם גנץ.

עם זאת, במערכת הפוליטית מעריכים שבסופו של דבר בג"ץ לא יתערב ולא יפסול את החוק, אלא לכל היותר ימתח ביקורת קשה על חקיקתו. אבל נתניהו והליכוד יסחטו את הלימון הזה עד תום בקמפיין הבחירות. ערעור הלגיטימיות של בית המשפט עשוי לשרת את נתניהו פוליטית בקרב תומכיו גם במשפטו. כך למשל בליכוד ימנפו זאת כחלק מקמפיין הבחירות כדי לגייס תומכי ימין מנפתלי בנט.

במקביל לכל אלה, ש"ס ויהדות התורה הולכות יד ביד, בקואליציה הזו במיוחד, כדי למנוע הגבלות קורונה על הציבור החרדי אבל בכל הקשור למשרד השיכון יש קרב גדול ביניהן. לאחר שיעקב ליצמן התפטר מתפקיד שר השיכון במחאה על סגירת בתי הכנסת בחגים, נמצא פיתרון פוליטי לפיו הוא יחזור כסגן שר למשרד וימשיך להובילו. אבל מאחר שנתניהו לא יכול להחזיק בתיק השיכון עקב הגשת כתב האישום כנגדו, הוסכם שיצחק כהן (ש"ס) ימונה כשר השיכון ושר במשרד האוצר ויעניק את המכסה של משרת סגן שר לליצמן.

אבל ביום חמישי בערב התפטר כהן מתפקיד שר השיכון. אמנם מראש הובהר שליצמן הוא שיוביל את המשרד, אבל כהן הבין שליצמן מסרב לחזור כסגן שר, ואת המשרד מנהל בעצם מוטי בבצ'יק ראש המטה של ליצמן. כהן דרש לקבל סמכויות כשר ולא רק לשאת באחריות למהלכים של ליצמן במשרד, שהגיעו מלשכתו בכנסת, ובין היתר מינוי ינקי קווינט מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות למנכ"ל רמ"י.

ביהדות התורה לא הזילו דמעה על התפטרותו של כהן מהתפקיד. באתר "כלכליסט" נחשף ביום שישי שליצמן מתכוון למנות שר מקצועי לתפקיד — את יאיר פינס מנכ"ל המשרד. אם ממילא יש בחירות עדיף לליצמן לנהל את המשרד מלשכתו בכנסת, ולמתוח ביקורת על הממשלה בסוגיית היחס לחרדים.

הקנס מוקפא, אילת מופשרת

שר הבריאות יולי אדלשטיין (ליכוד) נאלץ באמצע השבוע שעבר למשוך מהכנסת, דקות ספורות לפני אישורו בקריאה השלישית, את חוק איים תיירותיים שנועד לפתוח את המלונות באילת ובים המלח. זאת לאחר שיו"ר ועדת החוקה ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) הכניס לחוק סעיף המאפשר הרחבת האישור לפעילות מלונות - כך שניתן יהיה להחילו גם על טבריה, צפת, ירושלים, נצרת.

משיכת החוק עוררה זעם ציבורי רחב שאילץ את נתניהו לכנס את הצדדים ולהפציר בהם להוריד את הסעיפים הללו. למחרת אושרה הצעת חוק פרטית בעניין בקריאה השנייה והשלישית.

ועוד על קורונה: נתניהו נכנע לחרדים כשהסכים להקפיא את הצעת החוק המגדילה את הקנסות על מפרי הגבלות הקורונה, ובהם המוסדות החרדיים, מ־5,000 שקל ל־10,000 שקל, כאשר במקור הוצע להעלות הקנס ל־20 אלף שקל. במקביל הוקפאה כוונה להעלות קנסות נוספים. גנץ דרש בסוף השבוע להעלות את הקנסות הללו, אבל נתניהו לא מוכן בשלב זה, עקב רצונו להגן על החרדים שהם השותף הטבעי שלו להקמת הממשלה הבאה.

איום לגיוס, לחץ בצוללות

נראה כי גנץ לא מפחד להעלות את הקנסות גם במחיר סכסוך עם החרדים, כי הוא יודע שהם כבר לא יעזרו לו בהעברת תקציב 2021. הסיבה היא שהחרדים כועסים על גנץ, שלא מקדם כשר ביטחון חוק גיוס חדש, לאחר שבג"ץ האריך בפעם המי יודע כמה את החוק הקיים עד מרץ 2021. החרדים דורשים לחוקק כעת חוק שיאפשר לממשלה לקבוע את יעדי הגיוס של החרדים, אבל גנץ לא ממהר לעשות כן, ביודעו שכניעה לחרדים תפגע בו ציבורית, במיוחד כשאיום הקדמת הבחירות בפתח.

בנוסף, המריבות בין הליכוד לכחול לבן מונעות איוש של משרות בכירות בשירות המדינה ובהן חשב כללי באוצר, מנכ"ל משרד המשפטים, פרקליט המדינה, מנכ"ל משרד רה"מ חילופי ועוד. לצד אלה, בניסיון להפעיל לחץ על נתניהו שוקל שר הביטחון גנץ להקים צוות במשרדו לבחינת עסקת הצוללות, מה שמעורר זעם רב אצל נתניהו.

ריח הבחירות גורם גם למאבקים בתוך הליכוד עצמו. הח"כ לשעבר דני דנון נבחר בשבוע שעבר כיו"ר הליכוד העולמי, והביס את מיקי זוהר, מועמדו של נתניהו. דנון גם תובע לקיים דיון במרכז הליכוד על ההחלטה של ועדת החוקה לבטל את הפריימריז על ראשות הליכוד ואיוש הרשימה בכנסת אם הבחירות יתקיימו לפני 2021. דנון אומר כי החלטת הוועדה טעונה אישור של מרכז המפלגה.

ולסיום, שר המשפטים אבי ניסנקורן הודיע ביום חמישי כי יציג בקרוב תזכיר חוק ממשלתי ללגליזציה של הקנאביס בישראל. בליכוד סבורים שלכחול לבן יש יותר תומכים בקרב צרכני הקנאביס ולא ששים לתת לה לגזור קופון פוליטי בדרך אל הקלפי. מצד שני, ח"כ שרן השכל (ליכוד) מקדמת אף היא את הרפורמה הזו בהצעות חוק שהגישה.