"ניתן קווי אשראי למי שימצא ספקים מחוץ לסין"

במערכת הבנקאית פתחו בשבועות האחרונים בהיערכות מיוחדת להתמודדות עם השלכות נגיף הקורונה, כשעל הפרק שני מוקדים.

הראשון מתייחס להמשכיות העסקית לנוכח תרחישים של התפשטות הנגיף בישראל והנחיות אפשריות של משרד הבריאות למנוע התקהלויות וצמצום פעילות בסניפים. מוקד נוסף הוא התמודדות הבנק מול לקוחותיו העסקיים

החווים קשיים בעקבות התפרצות הנגיף. 

ראש החטיבה העסקית של בנק לאומי, שמוליק ארבל, מסביר ל"כלכליסט" את ההשלכות האפשריות על הבנק. "שאלת המפתח היא כמה זמן זה יימשך. כרגע התרחיש המרכזי של בנק לאומי הוא שהסיפור הזה יימשך עד סוף מרץ וייגמר, הן בגלל מזג האוויר המתחמם והן מתוך ציפייה כי ימצאו דרכים למתן את התופעה. בתרחיש כזה יש מעגל שכבר נפגע, אבל בתרחיש שבו זה נמשך לרבעון השני, הפגיעה כבר תתרחב למעגלים נוספים.

"הפגיעה המיידית היא כמובן בתחום התיירות, חברות התעופה, המלונות, אתרי התיירות, סוכנויות הנסיעות, זו פעילות משמעותית. סוכני נסיעות מתחייבים לבתי מלון ומזמינים חדרים, גם אם האירוע הזה יסתיים בסוף מרץ זו קבוצה שבהגדרה כבר נפגעה".

"אנחנו צריכים להיות שם"

 לדברי ארבל, "המעגל השני הן חברות שמייבאות מסין, הן תוצרת גמורה והן חומרי גלם. בענף האופנה למשל מדובר בתוצרת גמורה, חלק גדול מהאופנה המקומית מיוצר בסין. למזלן של החברות, בזכות היערכות לראש השנה הסיני, הן הקדימו רכישת סחורה. אבל זה לא רק ענף האופנה, גם מוצרי חשמל מגיעים כתוצרת גמורה, אוטובוסים סינים, טרקטורים סינים. לצד זה יש את התעשיות המקומיות שנשענות על חומרי גלם כמו התעשייה הכימית, תרופות, שגם הן נערכו ורכשו חומרים מראש אבל אם זה יימשך מעבר למרץ, הן כבר ייפגעו. להערכתנו אם הכל נגמר בסוף הרבעון הפגיעה במעגל השני הזה תהיה מינורית".

שמוליק ארבל: שילוב של הקורונה והיעדר תקציב מדינה יכול לגרום להשפעה משמעותית על המשק. החברות חייבות לחפש אלטרנטיבות ולהתכונן לתרחיש ארוך" צילום: DTCP

לדברי ארבל, הבנק נערך לסייע לאותן חברות למצוא חלופות אספקה אחרות. "עסקים חייבים לבנות לעצמם חלופות. אנחנו מדברים עם לקוחות שלנו שרוצים להתחיל לייבא חומרי גלם מארצות אחרות. נכון, סין יותר זולה ממקומות אחרים בעולם וגם יעילה מאוד אבל יש לחברות ישראליות שניזונות ממנה אלטרנטיבות. אז אנחנו באים ומציעים להן קווי אשראי לטובת חבירה למדינות אחרות. נניח חברה שיש לה פעילות מול גורם בסין שממנו היא מייבאת באופן סדיר, ברגע שהיא תרצה להתחיל לעבוד עם ספק חדש הוא ידרוש ממנה ביטחונות וערבויות על הייבוא. להתחיל לעבוד עם ספק חדש, זה שונה מספק שעובדים איתו שנים ומכירים. ספק חדש בטורקיה למשל או בדרום אמריקה, אם הוא לא מכיר את החברה הוא ירצה בשפה הבנקאית 'אשראי דוקומנטרי' שזה ערבויות לשילוח סחורה בישראל כתנאי להתחיל לעבוד איתך, גם תנאי האשראי יהיו אחרים".

ארבל מבהיר עוד ש"כדי שעסקים ייצרו לעצמם חלופות, אנחנו צריכים להיות שם ולתת להם קווי אשראי. המערכת הבנקאית צריכה להירתם, ועושים זאת בחודש האחרון. אנחנו נמצאים בקשר רצוף עם הלקוחות, מקשיבים, שואלים מה צריכים, איך יכולים לעזור ומחפשים דרך להיות שם".

הוא מדגיש כי "יש תרחיש לא דמיוני שזה יימשך מעבר למרץ ואז נראה השפעות יותר רחבות גם במקרו שלנו. ההשפעה על הצמיחה כרגע מוערכת בירידה של 0.1%–0.2% אבל אם זה יימשך עד יוני ויותר הכלכלה המקומית יכולה במקום לצמוח ב־3% – לצמוח ב־2%, ואז יהיו השפעות על מעגל ראשון, שני ושלישי ובעצם על כל אחד מאיתנו, על המחירים שנשלם על תוצרת ובהחלט יש תרחיש של התפרצות אינפלציונית. כרגע המצב הפוך, מחירי האנרגיה יורדים והתיירות בירידה, זה דיפלציוני אבל התארכות המשבר תייצר השפעה הפוכה".

ארבל מתייחס גם לבחירות: "אנחנו נמצאים במשק רגע לפני בחירות, שבסוף גם זה משפיע על הכלכלה במדינת ישראל, משק בלי תקציב שעובד על בסיס תקציב של שנה שעברה. נורא חשוב מה יקרה פה, אם הקורונה תרגע ויהיה תקציב, מדינת ישראל יכולה להציג שיעור צמיחה של 3% אבל אם הקורונה תימשך ולא תהיה בהירות ולא תקציב, השילוב של שני הגורמים האלה יכול להביא להשפעה משמעותית על המשק. החברות חייבות להיערך, לחפש אלטרנטיבות, להתייעל, להכין עצמן בכל צורה לתרחיש ארוך".

"חשש מהאטה בצריכה"

גורם בכיר במחלקת הסיכונים של בנק אחר אמר שלא לייחוס ש"ככל שזה יימשך ויעמיק אין ספק שיהיה אפקט אקספוננציאלי להשלכות של התפשטות הווירוס. יש פה כמובן ליבוי הפאניקה מצד כלי התקשורת אבל ברמה הפרקטית יש השפעה ונראה השפעה הולכת וגוברת לא רק ברמה לינארית, אלא התרחבות משמעותית. ככל שזה יימשך עלולה להיווצר האטה בצריכה, גם בצריכת שירותי תיירות פנימיים, אנשים פשוט לא ירצו לצאת מהבית, פחות ירכשו ויבזבזו, וזה ישפיע על הכלכלה.

"אנחנו מנטרים גם בשיטת 'טופ דאון' תרחישים של השפעה על הבנק, יש תרחיש אפידמיה שבזמנו הוציא משרד הבריאות ב־2006 אחרי הסארס, ועל בסיסו בוחנים השפעות מקרו וגם ברמת ניטור הלקוחות. עוד לא נדרשנו לסייע ללקוחות אבל ככל שהזמן יחלוף, כמובן שנידרש גם לזה. גם עסקים קטנים יכולים להיפגע ויכולת הספיגה שלהם יותר מצומצמת. יש לחכות ולראות אם זה ייעצר או מתרחב".