"אגוד רק נתפס כבנק זול, אבל בפועל איננו כזה"
בפסק הדין המלא של בית הדין להגבלים עסקיים בעניין מיזוג אגוד־מזרחי מפריך השופט עודד שחם את טיעוני רשות התחרות שאגוד הוא גורם מחולל תחרות. הוא גם מציין כי בערוץ הישיר הוא הבנק היקר במערכת
בית הדין להגבלים עסקיים פרסם אתמול את פסק הדין המלא, בן 70 עמודים מנומקים, שהכשיר את המיזוג בין בנק מזרחי לבנק אגוד, וזאת בניגוד לעמדת רשות התחרות שפסלה את המיזוג מחשש לפגיעה בתחרות. בפסק הדין מסכים השופט עודד שחם כי המערכת הבנקאית אינה תחרותית, אך לאחר ניתוח מעמיק הוא לא מוצא שאגוד דווקא הוא בנק שיוצר תחרות במערכת הבנקאית ולכן מיזוגו עם מזרחי יפגע בתחרות.
- בנק ישראל: הציבור מרוצה מהשירות בבנקים הקטנים, מפועלים ולאומי - פחות
- החשבון ההפוך של בנק אגוד היה מחולל תחרות? ממש לא
- שלמה אליהו צפוי לנצל את הכסף מאגוד לצמצום חובות
השופט שומט את הקרקע מתחת לטיעון המרכזי של רשות התחרות לפסילת המיזוג, טיעון שלפיו בנק אגוד הוא בין הבודדים שיש לו אינטרס להציע הצעת ערך כספית אמיתית ללקוחות — בדמות החשבון ההפוך שלו. השופט מסביר מדוע ההטבות של חשבון הפוך אינן באמת מחולל תחרות ייחודי וקובע כי אין תשתית ראייתית לטענת רשות התחרות שאגוד הוא מתחרה אגרסיבי בזירת המחיר. הוא גם קובע כי בערוץ הישיר מדובר בבנק היקר במערכת.
ברשות התחרות חידדו עד כמה ייחודי היה בנק אגוד בשיווק החשבון ההפוך — קונספט ממוקד מחיר, פשוט ושקוף הפונה לציבור רחב ויוצר לכאורה לחץ תחרותי על בנק־הבית של הלקוחות להשוות את התנאים שמציע אגוד, אחרת יעזבו אותו. השופט פוסל את מסקנות רשות התחרות בהקשר זה ומבהיר כי לא הונחה בפניו תשתית ראייתית המאפשרת לקבוע שבנק אגוד הוא מתחרה אגרסיבי בזירת המחיר. השופט מצא שאמנם עמלות אגוד בניהול חשבון עו"ש נמוכות מאלו של רוב הבנקים, ודמי הניהול נמוכים ממרבית הבנקים על פיקדון ניירות ערך, והוא גם מציע את הריבית הגבוהה ביותר לפיקדונות, למעט מזרחי. אלא שמנגד מצא השופט כי בפעולות בערוץ הישיר, שמהוות 50% מסך הפעולות הבנקאיות, אגוד הוא הבנק היקר במערכת.
עוד מציין השופט כי ברוב העמלות, נמצא בנק אגוד בטווח הביניים של המחירים. בעניין זה הוא אף מתייחס לעדותו של יו"ר אגוד זאב אבלס, כי בראיית המכלול מחירי הבנק אינם הזולים במערכת. הוא אף מצטט את דבריו של אבלס לפיהם הבנק אינו מוריד מחירים ואין לו השפעה תחרותית ממשית, וכי כעניין של תפיסה, הבנק אינו מעוניין להיות מוצר זול כי אם מוצר המציע שירותים אופטימלים במונחי עלות תועלת.
השופט מסכם כי אמנם יש אינדיקציה לכך שהבנק נתפס כמספק מחירי דיסקאונט. אך אין זה אומר שבפועל הוא אכן בנק זול. פסק הדין אף חושף כי מרבית הלקוחות שנטשו את אגוד טענו כי עשו זאת בגלל עמלות גבוהות.
לפי השופט שחם, אפילו המתחרים של אגוד לא רואים בו מתחרה של ממש. "חשבון הפוך אטרקטיבי, אבל לא מספיק כדי להזיז לקוחות", צוטט בפסק הדין אחד המנהלים של הבנקים הגדולים.
השופט מחזק את דבריו אף בכך שבשיחות שערכה רשות התחרות עם מנהלי סניפים של בנקים אחרים לא נקבו אלה בהצעות של בנק אגוד כסיבה לכך שלקוחות החליטו על נטישה — בניגוד להצעות מבנקים אחרים. השופט גם מתייחס לכך שהבנקים המתחרים כלל לא רואים באגוד מתחרה משמעותי וכי במצגות שלהם הוא לא נזכר כלל כמתחרה כזה.
ללא עדיפות על המתחרים
בשורה התחתונה קובע השופט: "חשבון הפוך היא הצעה טובה, יחסית. עם זאת, בראייה הכללית, קשה להתרשם כי אמנם מדובר בהצעה כה יוצאת דופן וייחודית. אין בסיס לומר כי השפיעה באופן מהותי על הזירה התחרותית". הוא אף מתייחס לכך שעמדת המפקחת על הבנקים חדוה בר היא כי אין מדובר בהטבה בלתי שגרתית המניבה ללקוח ערך כלכלי עודף לעומת בנקים אחרים.
השופט גם לא סבור שגריעתו של אגוד מהמפה תגרור עליית מחירים: "באין ייחודיות כלכלית של ממש בהצעת חשבון הפוך, אין בגריעת הבנק כדי לפגוע באופן ממשי בלקוחותיו הנוכחיים והפוטנציאלים. בנק אגוד אינו מהווה, בפועל, רסן תחרותי ממשי על הפעלת כוח שוק".
השופט אף שם דגש על חוסר היעילות של בנק אגוד ושתי המשקולות שלו – שכר העובדים הצמוד לזה של עובדי בנק לאומי והצורך להיפרד ממערכת המחשוב של בנק לאומי ולרכוש מערכת מחשוב חדשה — ככאלו שמכבידות על היכולת שלו לשמש שחקן תחרותי בעתיד. "עולה סימן שאלה ממשי האם צפוי שינוי חיובי מהותי ביכולתו של הבנק להשפיע על התחרות, ביחס למצב הנוכחי".
"פעילות הפסדית"
גם בהקשר השכר טוען השופט כי מדובר במשקולת כבדה "מבנה העלויות של הבנק מכבידו ומציב בפניו אתגר להשיג יעדי רווחיות ותשואה נאותים. פעילותו של בנק אגוד במגזר משקי הבית הפסדית. מדובר בהפסד מצטבר של 285 מיליון שקל בין 2018-2015. יש בסיס מוצק להערכתה של המפקחת על הבנקים שציינה את יכולתו המוגבלת של הבנק להתחרות — בשל חוסר יעילות, הוצאות גבוהות על כוח אדם ומחשוב, לצד מבנה הוצאות קשיח".
בסיכום דבריו מפריך השופט את טענת רשות התחרות כי אגוד הוא מאיי התחרות הבודדים במערכת וכי הואיל והתחרות דלה, הפגיעה בה הופכת משמעותית יותר: "המיזוג של אגוד עם מזרחי אינו נוטה לחזק שליטה קיימת, קל וחומר שאינו עושה כן כדי חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות".