רשות התחרות: אלה ההסדרים הכובלים שדורשים לקבל אישור מחדש

רשות התחרות רוצה לדקדק מחדש בארבעה הסדרים כובלים בשוק הפיננסים והשפעתם על התחרות וביחס אליהם היא לא סומכת על הערכה עצמית שיבצעו אותם בעלי הסדרים ביחס לפגיעה אפשרית בתחרות. מדובר בהסדרים כובלים הבאים: חברת תשתית התשלומים שב"א הפועלת כמונופול האחראי על סליקת התשלומים בכרטיסי האשראי, החברה האחות מס"ב, שאחראית על העברות הכספים בין הבנקים, ההסדר המסדיר את הסליקה הצולבת של כרטיסי האשראי ובפרט של ישראכרט, וההסדר המסדיר את שיתוף הפעולה בין הבנקים בתחום הכספומטים.

לפני שנה ביצעה רשות התחרות רפורמה משמעותית בתחום. זאת כשהממונה על התחרות עו"ד מיכל הלפרין קיימה תהליך של דה רגולציה שחסך משורה של גופים שהוגדרו כהסדרים כובלים לחזור ולקבל כל פעם שפקע הפטור שלהם מרשות התחרות, פטור חדש שבו יצטרכו לשוב ולהראות כי ההסדר הכובל לא פוגע משמעותית בתחרות ולא נועד לפגוע בתחרות. הרפורמה קבעה כי כל עוד בעלי ההסדרים הכובלים משוכנעים שאינם פוגעים בתחרות - הם אינם צריכים לחזור ולקבל פטור מחדש. כך יצא שאם ב-2018 טיפלה רשות התחרות בכ-70 בקשות פטור, ב-2019 היה מדובר בעשר בקשות בלבד.

מיכל הלפרין הממונה על רשות התחרות צילום: דנה קופל

אלא שלצד ההקלות הללו, ברשות הגדירו כבר אז חריגים לפיהם הרשות תוכל להגדיר שורה של הסדרים שעקרונית חלה עליהם הדה-רגולציה, בכל זאת מתבקש חידוש הפטור. מדובר בהסדרים שיש להם השפעה רחבה יותר.

כך למשל מצפה הרשות כעת כי גם שב"א וגם מס"ב יבואו לחדש את הפטור שלהן. הפטור האחרון שניתן לשתי החברות שהיו עד לאחרונה בבעלות מלאה של הבנקים, היה ב-2002. באותה עת ברשות התחרות לא העלו על הדעת שהרגולציה תחייב את מכירת השליטה בשב"א על ידי הבנקים. ואמנם השנה הונפקה חברת שב"א והפכה לחברה ציבורית והחזקות הבנקים בה ירדו (כל אחד מהם מתחת ל-10%). לאחרונה דיווחה שב"א כי קיבלה מרשות התחרות מכתב שמגדיר את הקשר שלה עם החברה האחות מס"ב כהסדר כובל. ברשות טענו כי לא יעלה על הדעת שלאחר הנפקת שב"א, עדיין שב"א ומס"ב יחזיקו באותם נושאי משרה, אותן תשתיות מחשוב, אותם משרדים ואותו צוות מחקר ופיתוח. החשש מתחדד לנוכח העובדה שמס"ב מפתחת בימים אלו מערכת תשלומים שתאפשר לייתר את כרטיסי האשראי ברכישות דרך אפליקציות התשלום של הבנקים ובכך לפגוע מאד בחברות כרטיסי האשראי, זאת בזמן ששב"א ניזונה מפעילות כרטיסי האשראי ומקבלת עמלה על כל פעולת גיהוץ. בשב"א טענו כי הם חולקים על טענות רשות התחרות.

ההסדר השני שהרשות מבקשת לגביו לקבל פטור מחדש ולא לחסות תחת האכיפה העצמית (הבחינה העצמית לפגיעה בתחרות) הוא הסדר הסליקה הצולבת בין חברות כרטיסי האשראי. מדובר במצבים בהם לקוח מגהץ בכרטיס אשראי של חברה אחת בבית עסק שסולק את העסקה באמצעות חברת כרטיסי אשראי אחרת ואז נדרשת עמלה צולבת שעוברת מהסולק של העסקה למנפיק הכרטיס שעמו בוצעה העסקה. העמלות הללו בסופו של דבר מגולגלות על בתי העסק ולכן מדובר בהסדר כובל שחייב לעבור את אישור רשות התחרות ובכלל זה גובה העמלה הצולבת.

ההסדר השלישי נוגע לכספומטים של הבנקים. הבנקים מחזיקים בהסדר זה עם זה על דמי הקישוריות בעת משיכת כסף של לקוח מכספומט של בנק מסויים למרות שהוא לקוח של בנק אחר.

ביחס לארבעת ההסדרים הללו – שב"א, מס"ב, הכספומטים והעמלה הצולבת – ברשות התחרות סבורים שמדובר בנושאים מספיק רגישים, חשובים וריכוזיים ולכן לא ניתן להסתפק בהערכה עצמית ונדרש אישור מחדש של הפטור מידי תקופה (לרוב כל כמה שנים).