המטרה: מהפכה בשוק התשלומים כבר ב-2020

בנק ישראל מוציא לדרך את מהפכת התשלומים במשק הישראלי שאמורה לאפשר מחודש יולי 2020 את כניסתן לארץ של ענקיות התשלומים העולמיות והארנקים הדיגיטליים שלהן כמו גוגל פיי ואפל פיי, כך נודע לכלכליסט.

הפיקוח על הבנקים גיבש לוחות זמנים שאותם הציג השבוע לשחקניות בשוק התשלומים, שבמסגרתם יחויבו כל בתי העסק בישראל לעבור לתשתית תשלום טכנולוגית מאובטחת מתקדמת שנקראת EMV, שהיא התשתית לעולם התשלומים החכמים בישראל, זו שהיעדרה מנע עד כה מענקיות התשלומים העולמיות להגיע לארץ.

לפי המתווה שנרקם בבנק ישראל – החל מדצמבר 2023 ייאסר באופן מלא על כלל בתי העסק בישראל להשתמש במנגנון הסליקה הישנה וכל התעשייה תעבור לטכנולוגיה החדשה, כשעד אז המתווה יאומץ בהדרגה בהתאם לגודל בתי העסק. המהפכה צפויה לטלטל בראש ובראשונה את ענקיות הקמעונאות המקומיות ולאחר מכן את כלל העסקים במשק ולשנות את חווית הצריכה של הציבור המקומי.

לא יוותרו על תיווך כרטיס האשראי שתי הענקיות יעדיפו סולקים מקומיים האפליקציות הזרות הללו לא סולקות את העסקאות בעצמן ותהליך התשלום מתבצע בתיווך של כרטיס אשראי שהלקוח מזין באופן חד פעמי באפליקציה רחלי בינדמן לכתבה המלאה 

החל מיולי 2020 ייאסר על עסקים גדולים (עם מחזור של מעל 100 מיליון שקל בשנה ולמעט תחנות דלק) לכבד תשלומים בכרטיסי אשראי דרך שיטת התשלום הישנה שבה הכרטיס גוהץ על ידי המוכר כך שהפס המגנטי שלו נסרק. הם יהיו חייבים לסלוק את כל העסקאות בכרטיסי אשראי דרך הטכנולוגיה החכמה החדשה. המשמעות: בעסקאות עד 200 שקל הלקוח רק יקרב את כרטיס האשראי למסוף התשלום והמסוף יזהה את הכרטיס דרך צ'יפ חכם שמוטמע על גביו (סימול שמופיע על הכרטיס שנראה כמו סימול של רשת wifi). בעסקאות מעל 200 שקל הלקוח כבר יצטרך להכניס את הכרטיס למסוף התשלום כך שיקלוט צ'יפ מגנטי אחר ולהזין את הקוד הסודי של הכרטיס, בדיוק כפי שנפוץ ברחבי אירופה ואט אט גם בארצות הברית. רוב הכרטיסים שבידי הציבור בארץ כוללים כבר היום את השבב.

החשש המרכזי של הקמעונאיות הגדולות, בעיקר רשתות המזון, הוא מפני התורים שעלולים להיווצר בקופות מכיוון שאנשים ישכחו את הקוד הסודי שלהם ולכן הן מפעילות לחצים לדחות את רוע הגזירה. בהקשר זה, 77% מעסקאות התשלום הפרונטליות בכרטיסי אשראי בישראל נמוכות מ־200 שקל אך הסטטיסטיקה הזו מתהפכת בכל הקשור לתשלומים ברשתות המזון וחנויות חשמל. בדיוק בשל כך מתכנן בנק ישראל לצאת במרץ הקרוב לקמפיין חינוך שוק.

מימין: נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, מנכ"ל חברת אפל טים קוק, מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי צילומים: אי.אף.פי, רויטרס, עמית שאבי

במקביל, לאחרונה הודיע בנק ישראל כי לקוחות כרטיסי האשראי יוכלו לבחור לראשונה קוד סודי לכלל כרטיסי האשראי שלהם (הקוד יוכל להיות זהה בכל הכרטיסים) דרך מכשירי הבנקט (למשיכת מזומנים). הדבר אמור להקל על הלקוחות לזכור את הקוד הסודי שלהם ולמנוע תורים ארוכים בקופות. כל עוד מדובר בתשלום הנמוך מ־200 שקל, הטכנולגיה החדשה דווקא תזרז את התשלום בקופות שכן הלקוח רק יקרב את הכרטיס למסוף התשלום והעסקה תושלם.

אלא שמשמעות המהלך של בנק ישראל היא מהפכנית הרבה יותר. עד כה קיוו בבנק ישראל כי העסקים יאמצו ביוזמתם את מודל התשלום החדש שנחשב כמובן מאובטח יותר אך בשל מיעוט ההונאות בישראל, רק 1% מהעסקים בישראל אימצו את שיטת התשלום החדשה, בגלל החשש הגדול מתגובת הצרכנים. כתוצאה מכך, ארנקים דיגיטליים בינלאומיים שמשתלטים על העולם ומשנים את כל הדרך שבה הציבור משלם, יוכלו להתחיל לפעול בישראל שכן התשתית שלהם מבוססת על הטכנולוגיה החדשה. אפל פיי וגוגל פיי השהו את כניסתן לישראל עד כה מכיוון שממילא בתי העסק לא עובדים על שיטת התשלום שלהם וכעת נפתחת בפניהם הדלת להגיע לארץ. אם המתווה ייושם במועד, כבר ביולי הקרוב כל בתי העסק הגדולים בישראל יוכלו להתחיל גם לכבד תשלומים דרך הסמארטפונים. כך, לקוחות לא יצטרכו יותר להסתובב עם ארנקים ויוכלו לשלם בבתי העסק בישראל באמצעות מכשירי הסמארטפון שלהם. לאורך זמן, הערכות הן שכל השירותים הפיננסיים שצורך הציבור במערכת הבנקאית ומחוצה לה יעברו בהדרגה למכשיר הסלולרי.

חדוה בר, המפקחת על הבנקים צילום: רונן פדידה

מה יעשו אפליקציות התשלום

המודל המלא שהגדיר בנק ישראל הוא כזה: כבר בדצמבר הקרוב כל מסוף תשלום חדש בבית עסק חייב להיות מסוף עם תשתית EMV, אלא שזה כבר נכון שכן ממילא עסקים לא רוכשים עוד מסופים על בסיס הטכנולוגיה הישנה. החל ממרץ 2020 יונפקו אך ורק כרטיסי אשראי חדשים שתומכים בטכנולוגיה החדשה ועליהם מוטבעים השבבים שמאפשרים תשלום ללא מגע ותשלום חכם מבוסס קוד סודי. גם כאן אין בשורה של ממש שכן חברות כרטיסי האשראי ממילא מנפיקות כרטיסים חדשים כאלה. ביולי תהיה אבן הדרך המשמעותית הראשונה ולאחריה, בדצמבר 2020 כל מסוף חדש שבית עסק ירצה להשתמש בו (להבדיל ממסוף קיים) יהיה חייב להיות על בסיס הטכנולוגיה החדשה ולא על בסיס פס מגנטי, דבר שנועד ללחוץ על עסקים קטנים יותר לאמץ מוקדם יותר את הטכנולוגיה החדשה שאם לא כן, לא יוכלו להחליף מסופים.

ביולי 2021 כבר לא תתאפשר סליקת עסקאות בכרטיס שאינן עסקאות חכמות גם בבתי עסק קטנים אך למעט עסקים זעירים (עד 50 אלף שקל בשנה) ובדצמבר 2023 יחול איסור מלא על ביצוע עסקאות שאינן חכמות גם בעסקים זעירים. במועד זה תיאסר לחלוטין גם בתחנות דלק תמיכה של חברת תשתית התשלומים שב"א בגרסאות התוכנה הישנות שאיפשרו את התשלום במתכונת הישנה. זהו למעשה הגרזן הסופי לעולם התשלומים הישן.

בבנק ישראל מנסים כבר שנים להעביר את השוק לטכנולוגיה החדשה אך ללא הועיל. בינואר 2019 הורה הפיקוח על הבנקים כי בית עסק גדול שלא יתחיל לכבד תשלומים בטכנולוגיה החדשה יישא בנזקי ההונאות בכרטיסי האשראי ולא יוכל לגלגל את העלות לחברת כרטיסי האשראי. אלא שבגלל שבישראל יש מיעוט של הונאות, ביחס עלות תועלת לא השתלם לקמעונאיות הגדולות לאמץ את הטכנולוגיה שעלולה ליצור תורים ולהרתיע לקוחות והעדיפו לספוג את עלויות ההונאות המסתכמות במאות אלפי שקלים בודדים בשנה לעסק גדול. לכן החליטו בבנק ישראל ללכת על הקו היותר חריף, בהתאם למה שנעשה באירופה, ולחייב שימוש בטכנולוגיה החדשה.

חוויית הקנייה שבדרך לשכוח את הארנק בבית ולהרגיש בטוח הארנקים הדיגיטליים אולי יגיעו בקרוב לישראל, אבל מהפכה אמיתית לא תהיה כאן. לכל היותר, נוכל להשאיר לפעמים את הארנק בבית עומר כביר לכתבה המלאה 

הכניסה של גוגל פיי ואפל פיי עלולה לאיים על אפליקציות התשלום של הבנקים שפועלות על בסיס טכנולוגיה שונה ופחות מתקדמת שמחייבת צילום של ברקוד שמופיע במדבקה על גב הקופה. עם זאת, גם האפליקציות הללו יכולות לחתום על שיתופי פעולה עם השחקניות מחו"ל.

הטכנולוגיה החדשה תאפשר גם תשלומים חכמים ומתקדמים בתחבורה הציבורית. לאחרונה נסגר מכרז של משרד התחבורה לתשלום מבוסס סמארטפון ברכבת ובאטובוסים ובין הזוכים במכרז היו שני הבנקים הפועלים ודיסקונט (עם אפליקציות ביט ופייבוקס בהתאמה) וישראכרט. אלא שהמכרז מתבסס בשלב זה על הטכנולוגיה המסורבלת של צילום ברקוד של מדבקות שיודבקו בתוך האוטובוסים בעוד שקידום תשתית EMV בישראל והכנסתה גם לרכבות ולאוטובוסים תאפשר תשלום מהיר ונוח דרך כרטיס האשראי.

דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים צילום: מקס מורון

סביר שצפויה התנגדות להוראות החדשות הן מצד קמעונאיות גדולות שיחששו מהתורים והן מצד בתי העסק הקטנים שיטענו כי עלויות המסופים החדשים הנאמדות באלפי שקלים כבדות עליהם. עם זאת, כל עוד בנק ישראל לא יתקפל, המשק הישראלי בדרך לבשורה שתשנה מהיסוד את עולם התשלומים.

מבנק ישראל נמסר בתגובה: "בנק ישראל פועל כדי לקדם את החדשנות בשוק התשלומים ולאפשר כניסה של טכנולוגיות מתקדמות ובטוחות ושחקנים בינלאומיים לשוק. במסגרת זו בנק ישראל דן עם גופים שונים במתווה לקידום תשתית ה-EMV בישראל. כאשר יתגבשו החלטות סופיות הן יפורסמו".