הבנקים מסרבים להעביר לרשות המסים מידע על משתמשים כבדים באפליקציות שלהם

הפועלים, דיסקונט ולאומי לא העבירו לרשות המסים את המידע שדרשה מהם להעביר עד ה-4.7, בדבר משתמשים כבדים באפליקציות התשלום של הבנקים - ביט של פועלים, פפר פיי של לאומי ופייבוקס של דיסקונט.

הבוקר חשף כלכליסט כי לפני חודש כבר פנתה רשות המסים בדרישה לבנקים להעביר לה מידע על משתמשים באפליקציות, שקיבלו מעל 50 אלף שקל דרכה ב-2018, או מעל 500 העברות באותה שנה, וזאת כדי להתחקות על מעלימי מס.

ערן יעקב, מנהל רשות המסים צילום: עמית שעל

האפליקציות משמשות היום לא רק להעברת כספים בין אנשים, אלא גם מול עוסקים קטנים בעיקר - רופאים, קוסמטיקאיות, מובילים, מוסכניקים ועוד. הפניה הרוחבית היא תולדה של מבצעים נקודתיים שביצעה הרשות וחשפו העלמות מס דרך האפליקציות.

הבוקר מסרה רשות המסים בתגובה לחשיפת כלכליסט כי "רשות המסים תאכוף בכל האמצעים העומדים לרשותה קבלת מידע מגורמים עסקיים וזאת בהתאם לסמכות המוקנית לה על פי חוק, במטרה לחתור לגביית מס צודקת ושוויונית".

ברשות טוענים כי יש להם הסמכות לדרוש המידע ואילו הבנקים טוענים כי מדובר בסודיות בנקאית.

עם קבלת הפניה, פנה בנק הפועלים המחזיק באפליקציה הפופולרית ביותר - ביט - ליתר הבנקים, וביקש לפנות לרשות המיסים דרך איגוד הבנקים. לאומי, שממילא כמות העסקים שמקבלים כספים דרך האפליקציה שלו נמוכה, סירב, ואילו בפייבוקס של דיסקונט טרם קיבלו החלטה. בשלב זה האיגוד עוד לא מעורב בנושא וכל בנק מתנהל מול רשות המיסים בעצמו.

ברשות המסים לא מכבדים את טיעון הסודיות וטוענים כי יש להם הסמכות לדרוש את המידע. מהרשות מסרו: "כפי שהרשות פועלת לקבלת מידע לגבי הון והכנסות בחו"ל של תושבי ישראל באמצעות דרישת מידע לפי קריטריונים, לחילופי מידע אוטומטי במסגרת יישום אמנות (אמנה ג.י) ועוד, קל וחומר שהרשות פועלת באופן דומה מול מאגרי מידע כאלה בארץ. יודגש כי אין בעצם הדרישה לקבלת מידע סימון מטרה להעלמת מס והיא נועדה לצרכי בקרה".

יצוין כי לאחרונה העלתה רשות המסים בפני בנק ישראל והרשות לאיסור הלבנת הון את הצורך בהסדרה של היבטי המס במסגרת ההסדרה הרגולטורית של פעילותן העסקית של אפליקציות התשלומים.

במכתב ששלח מנהל רשות המסים, ערן יעקב, לנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ציין יעקב כי הגופים פעלו כגוף אחד על מנת למגר ולהפחית את השימוש במזומן וכעת, משהפעילות נחלה הצלחה, הפעילות הפיננסית מנותבת לערוצים דיגיטאלים ברי ניתור וביקורת.

יעקב הדגיש את הצורך לשלב את הסדרת אפשרות הביקורת בהסדרה הרגולטורית לצורך אכיפת דיני המס והחוק לאיסור הלבנת הון ובמטרה להמנע מיצירת "מזומן חדש".