כוונות טובות, ביצוע בעייתי: הזיגזג של הפיקוח פוגע באמינות הפנסיה

המהלך שנקטה המפקחת על הביטוח דורית סלינגר לפני כשלוש שנים נולד מכוונה טובה - להפוך את קרנות הפנסיה לאטרקטיביות יותר ולאפשר לצעירים לחסוך.

הבעיה היא שסלינגר מיהרה להכיר בנתונים הסטטיסטיים שהציגו לה האקטוארים תוך התעלמות מהמצב בפועל בו העלות שנגבתה לא שיקפה את הסיכון ויצרה גרעונות. שנה לאחר הפחתת התעריפים, התברר שההפרשות לביטוחי הנכות לא הספיקו וקרנות הפנסיה נאלצו להשלים את עלויות התביעות מצד מי שהפכו לנכים מכספי יתר החוסכים - מה שייצר גירעונות שהושתו על כלל העמיתים.

המפקחת על הביטוח דורית סלינגר צילום: אלכס קולומויסקי

כעת סלינגר לא יכולה להתעלם מהנתונים שהגישו לה האקטוארים של רשות שוק ההון והיא צפויה להעלות את תעריפי הביטוח - מהלך שיפגע בעיקר בחוסכים הצעירים שהגירעונות האקטואריים לא ממש פגעו בהם משום שעוד לא הספיקו לחסוך הרבה כסף.

הזגזוג הזה מגביר את הפגיעה באמון הציבור בקרנות הפנסיה - מוצר הדגל של עולם החיסכון, שגם המדינה רואה בו בן מועדף. הזגזוג הזה משחק גם לידי חברות הביטוח שיוכלו להשתמש בפגיעה באמון כדי לדחוף לקוחות למוצר מתחרה ויקר יותר - ביטוח מנהלים, שבו אין מנגנון ערבות הדדי. לאור ההתנהלות של הפיקוח, קשה לבוא לחברות בטענות.

חשוב להדגיש שסלינגר הגיעה לתפקיד המפקחת חודשים ספורים לאחר שעודכנו תעריפי הנכות כלפי מטה (תחת המפקח הקודם, פרופ' עודד שריג) ובמשמרת שלה החלו להיווצר הגירעונות שלקח לה 3.5 שנים לתקן. היא הייתה עדה לגירעונות שנוצרו, אך לא מיהרה לתקן אותם מתוך רצון ראוי להגדיל רכיב החיסכון לצעירים.