הכנסת אישרה את חוק ההלוואות החברתיות - ייכנס לתוקף בעוד חצי שנה

מליאת הכנסת אישרה הערב בקריאה שנייה ושלישית חוק ה-P2P (פלטפורמות לתחום ההלוואות החברתיות) , והוא ייכנס לתוקף בעוד כחצי שנה. בשבוע שעבר אישרה ועדת הרפורמות בראשות ח"כ רחל עזריה (כולנו) את הנוסח הסופי של הצעת החוק.

חוק ה-P2P מחיל לראשונה הסדרה ופיקוח על פלטפורמות העוסקות בתיווך אשראי עבור הלוואות שניתנות ליחידים. הפלטפורמות הללו מאפשרות תיווך בין אזרחים המעוניינים להלוות כסף לבין אלו הזקוקים להלוואות - ללא גורם בנקאי בדרך.

בישראל פועלות כיום ארבע פלטפורמות P2P עיקריות - בלנדר, eLOAN, טריא ו-BTB. פלטפורמה נוספת, חמישית במספר שפועלת במודל דומה אך עוסקת רק בניכיון של חשבוניות לבעלי עסקים, נקראת קרדיט פלייס.

החברה שמפעילה את הפלטפורמה ומספקת את שירותי התיווך לא נוטלת על עצמה את הסיכון של אי החזר החוב, בניגוד למערכת הבנקאית. תמורת שירותי התיווך הפלטפורמה גוזרת עמלה והיא מספקת שירותים נלווים כמו נתוני מעקב שוטפים אחר תיקי ההלוואות בפלטפורמה האינטרנטית ועוד. מדובר בשוק בתולי בישראל וגם בעולם, בהשוואה לאפשרויות מימון מסורתיות. כיום אין הסדרה ופיקוח על התחום ומטרת החוק היא להחיל לראשונה פיקוח והסדרה של הפעילות כאשר הרגולטור שיפקח על הענף הוא רשות שוק ההון שבראשה עומדת דורית סלינגר. 

בהתאם לנוסח החוק, השחקניות הקיימות בענף ה-P2P ייהנו מהגנת ינוקא של 3 שנים (שתיכנס לתוקף עם אישור החוק) לפיה בתקופה זו הבנקים וחברות כרטיסי האשראי שבבעלות הבנקים לא יוכלו לעסוק בתחום.

עם זאת לגבי חברות כרטיסי האשראי, בפועל ההגבלה תיושם רק בחברת כאל, כאשר שתי החברות האחרות בענף כרטיסי האשראי כן יוכלו לעסוק בו.

דורית סלינגר צילום: עמית שעל

בהתאם לשינוי שבוצע בישיבה האחרונה של הוועדה, ישראכרט ולאומי קארד שנמצאות בתהליך הפרדה כעת מהבנקים, כן יוכלו לעסוק בתחום ההלוואות החברתיות אך רק באמצעות החזקה של עד 20% ממניות של שחקנית בענף ו/או שיתוף פעולה אסטרטגי. המטרה היא שחברות כרטיסי האשראי שבהליך הפרדה לא ישיגו שליטה על השחקניות בענף אלא רק יעסקו בתחום באופן שיאפשר סינרגיה ועידוד צמיחה של הענף. דוגמה לשיתוף פעולה היא שחברת כרטיסי אשראי תלווה כספים בפלטפורמה ו/או תבצע השקעה הונית ותרכוש מניות.

אחרי שתושלם ההפרדה לא תחול מגבלה כלשהי על עיסוק בתחום עבור חברות כרטיסי האשראי והן יוכלו להקים פעילות כזו משל עצמן כמו גם להשקיע בפלטפורמות קיימות בשיעור הגבוה מ-20%. לפי נוסח הצעת החוק, כדי לעסוק בפעילות תיווך ולשמש כמלווה שמעמיד אשראי לפלטפורמה או לגורמים אחרים בו זמנית יש לקבל אישור מיוחד מרשות שוק ההון שתפקח על השחקניות בענף. בהקשר זה חשוב לציין גם היום בנקים יכולים לעסוק בתחום ונדרשים לקבל לכך אישור ספציפי מבנק ישראל, אך עד היום שום בנק לא הגיש בקשה כזו.

החוק גם כולל כולל סעיפים שהתווספו לו במסגרת דיוני הוועדה, בעקבות שיח שהתקיים במהלכם עם השחקניות בענף וגופים שונים. כך, הוועדה החילה את החוק גם על עסקים קטנים, שיוכלו לקבל הלוואות של עד מיליון שקל מפלטפורמות ה-P2P ללא הטלת פיקוח של הרשות לניירות ערך, אלא של רשות שוק ההון בלבד.

לצד החוק עצמו, תלווה אליו גם מזכר הבנות שמטרתו לחזק את שיתוף הפעולה בין רשות שוק ההון, המפקחת על השחקניות בענף, לבין בנק ישראל. הוראות מסמך זה יחולו על כלל חברות הפינטק (טכנולוגיה פיננסית) ולא רק על פלטפורמות ה-P2P. מזכר ההבנות התווסף על רקע טיעוני השחקניות השונות על הערמת קשיים ומערכת יחסים בינם לבין הבנקים שמקשה על פעילותם כחברות בכלל וכסטארט-אפים בפרט.

תוכן החוק מחיל על השחקניות חובות שונים שאת חלקם הן כבר מיישמות היום. מדובר למשל בחובות גילוי שונות למלווים וללווים אודות הרכב תיק ההלוואות וגובה הריבית, ממשל תאגידי והדרישה לקבל אישור מיוחד אם הפלטפורמה גם מעמידה אשראי במקביל לתיווך אשראי שהיא מבצעת - על רקע חשש לניגודי עניינים.