ועדת הרפורמות אישרה את חוק הלוואות ההמונים לקריאה שנייה ושלישית
על פי הנוסח המעודכן, בשלוש השנים הראשונות יהנו החברות הקטנות שייכנסו לשוק מהגנות ינוקא שיותירו את הבנקים מחוץ לתחום. חברות האשראי ישראכרט ולאומי קארד, שעתידות להיפרד מהבנקים, כן תוכלנה לעסוק בתקופת הגנת הינוקא בפעילות P2P, אבל רק לאחר שתימכרנה
ועדת הרפורמות אישרה הבוקר (ד') לקריאה שנייה ושלישית את חוק ה-P2P שמסדיר את תחום הלוואות ההמונים (peer to peer). בהתאם לנוסח המעודכן השחקניות בענף יהנו מהגנת ינוקא לפיה הבנקים לא יכולים לעסוק בפעילות זו ב-3 השנים שיחולו ממועד כניסת החוק לתוקף. מדובר בפשרה שהושגה אחרי שחלק מהצדדים דרשו הגנה לפרק זמן של 5 שנים. נוסח הצעת החוק המקורי לא כלל איסור כזה. מי שכן תוכלנה לעסוק בפעילות הזו במשך תקופת הגנת הינוקא – אלו הן ישראכרט ולאומי קארד- לאחר הפרדתן מהבנקים.
- הלוואות חברתיות: יו"ר ועדת הרפורמות דורשת להגן על השחקניות הקטנות
- לא רק P2P: הממונה על שוק ההון תסייע לענף הפינטק בהתמודדות מול הבנקים
- הסכמה בוועדת הרפורמות של הכנסת: פלטפורמות הלוואות להמונים - גם לעסקים
הבנקים בישראל לא עוסקים כיום בתחום ה-P2P. למרות שהם יכולים, בכפוף לאישור הפיקוח על הבנקים. מדובר באפיק פעילות שהוא חדש יחסית בישראל (שנים בודדות) וגם בעולם כולו (עשור בערך) , ניתן לאמר שמדובר בעוף מוזר ביחס לפעילות הבנקאית המסורתית. בנק שיבחר לפעול בתחום יכול לעשות זאת בכמה דרכים, כאשר האפשרויות הבולטות הן או הקמה של חברה ייעודית או כניסה להשקעה או לשיתוף פעולה בפלטפורמה קיימת. נכון להיום אין דעה אחידה בנושא בקרב הבנקים. חלקם שוקלים בימים אלו בכובד ראש את האופן הראוי לכניסה לתחום אך בהחלט שמו על השולחן רצון חזק של כניסה לתחום באופן כזה או אחר, חלקם עוד מתלבטים ולא בטוחים שהמהלך אכן ישרת את הלקוחות כמלווים או כלווים, וישנם כאלו שלא מעוניינים להיכנס לתחום.
בקרב בנקים שמתלבטים, החשש נובע בין היתר משום שהתחום בתולי, מסוכן וקשה מאוד להתאים את אפיק ההשקעה הזה לפרופיל סיכון של משקיע (דהיינו קשה לסווג את האפיק ההשקעה הזה האם הוא מתאים למשקיע שונא או אוהב סיכון). בנוסף, בבנקים השונים ניתן לקבל הלוואה 'בקליק' דרך המובייל והאתר ולכן לא בהכרח בכל הבנקים רואים את אפיק הפלטפורמה ככזה שעשוי לייצר ערך מוסף גבוה יותר מסל שירותי המימון שמציעים הבנקים כיום לאנשים פרטיי ולמשקי בית.
במסגרת הדיונים החילה הוועדה את החוק גם על עסקים קטנים, שיוכלו לקבל הלוואות של עד מיליון שקל מפלטפורמות ה-P2P ללא הטלת פיקוח של הרשות לניירות ערך, אלא של רשות שוק ההון בלבד.
לצד החוק עצמו, יתלווה אליו גם מזכר הבנות שמטרתו לחזק את שיתוף הפעולה בין רשות שוק ההון , המפקחת על השחקניות בענף, לבין בנק ישראל. הוראות המסמך יחולו על כלל חברות הפינטק (טכנולוגיה פיננסית) ולא רק על פלטפורמות ה-P2P.
הצורך במסמך נולד משום ששחקניות שונות הציפו במגרת דיוני הוועדה לא אחת על קשיים שהן חוות אל מול המערכת הבנקאית בפתיחת חשבונות בנק וניהולם השוטף. היות ופעילות הפלטפורמות בנויה כך שהחזרי הלוואות מיועדים למלווים רבים, גם ביחס להלוואה בודדת, הרי שעל הפלטפורמה לפתוח חשבון בנק מרובה נהנים, ולעמוד בהוראות ציות שונות ובצו איסור הלבנת הון ומימון טרור. הדבר יוצר לא אחת חיכוכים בין הבנקים לבין השחקניות.
יו"ר הועדה, ח"כ רחל עזריה: "שוק האשראי בישראל יוצא היום לדרך חדשה, הכלכלה השיתופית היא העתיד של המשק הישראלי. הלוואות ההמונים שהסדרנו היום לאחר עבודה של חודשים רבים תגביר את התחרות בתחום ותאפשר אפיקים חדשים עבור מלווים ואשראי זול וזמין יותר עבור אזרחים ועסקים קטנים. זהו עוד שלב בפתיחת שוק הבנקאות לתחרות שיזם שר האוצר משה כחלון".
החוק צפוי להיכנס לתוקף חצי שנה לאחר אישורו לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.