מטריקס תקים את מאגר נתוני האשראי

ספקית שירותי המחשוב מטריקס תקים את מאגר נתוני האשראי הלאומי, כך הודיעו היום (א') החברה ובנק ישראל. תמורת הקמת מערכת שיתוף נתוני האשראי צפויה מטריקס להכיר בהכנסות בהיקף של כ-133 מיליון שקל, כאשר תקופת ההקמה צפויה להימשך כשנה וחצי.

המאגר צפוי על פי התכנון להתחיל לפעול בסוף 2018 ולכן מטריקס תתחיל באופן מיידי לפעול להקמתו. ההתקשרות של בנק ישראל אל מול מטריקס כוללת לא רק את ההקמה עצמה אלא גם אספקה לאחר מכן של שירותי תפעול ותחזוקה – תמורת סכום שנתי של כ-38 מיליון שקל. לעת עתה סוכם על הקמה ולאחר מכן שנה אחת של תפעול ותחזוקה, כאשר ניתן יהיה להאריך את התקשרות התפעול והאחזקה השנתית בעד 14 שנים נוספות.

באוגוסט שנה שעברה פרסם בנק ישראל את תנאי המכרז להקמתו של המאגר, כאשר אז למעשה נודע לראשונה כי המאגר לא יוקם על ידי בנק ישראל עצמו אלא על ידי גורם חיצוני. הסיבה לכך היתה בין היתר, כך הסבירו גורמים המקורבים למהלך, הלו"ז הדוחק להקים את המאגר עד סוף 2018. סיבה נוספת היא היעדר מומחיות בבנק ישראל להקמת מאגר מן הסוג הזה, מה שדורש מומחיות של חברת מיחשוב חיצונית לה התמחות בהקמה של מערכות מחשוב.

מאגר נתוני האשראי צפוי לקום עד סוף 2018 צילום: shutterstock

מאגר נתוני אשראי שצפוי לקום, הוא מהלך שמבוסס על הצעת חוק שאושרה במרץ שנה שעברה. המאגר יהיה תחת אחריותו של בנק ישראל ויכיל נתונים על משקי בית ועסקים קטנים. זו הפעם הראשונה שמוקם מאגר כזה בישראל, כאשר במדינות שונות בעולם קיימות פלטפורמות מקבילות - למשל בארה"ב. מטרתו של המאגר היא לסייע לספקי אשראי שונים, בנקאיים וחוץ בנקאיים, כלי לבחינת הסיכונים במתן אשראי ללקוחות והערכה מדוייקת יותר של הסיכון ושל גובה הריבית כנגזרת של זה. כיום המערכת הבנקאית מחזיקה בעיקר המידע הדרוש להערכת סיכון הלווים כאשר הבנקים השונים לא בהכרח מקושרים ביניהם ויודעים לשרטט את התמונה הפיננסית של לקוחותיהם בכל ההיבטים.

לשם הדוגמא לקוח של בנק X - אותו הבנק לא בהכרח יודע לגבי היקף הנכסים הפיננסיים וההתחייבויות הפיננסיות של אותו לקוח כלפי גופים חוץ בנקאיים אחרים וכלפי בנקים אחרים, מה שכמובן גורם לאותו בנק לגבות פרמיה עבור אותו מחסור בידע או לקבל החלטות שלא תמיד הן ההחלטות הטובות ביותר.כך, באותו אופן, גופים חוץ בנקאיים מתקשים חלקם לבצע הערכת סיכונים מלאה ואיכותית אודות הלווה שעומד מולם, מה שמביא את אותם גופים לא אחת לסרב להעמיד אשראי ללווה מסויים - עם קיומו של מאגר נתוני האשראי – ישנה מטרה לענות על הצורך הזה ולפתור את הבעיה שצויינה. יחד עם זאת, בקרב המתנגדים להקמתו של המאגר עולה טענה כי המאגר ינציח את אי העמדת האשראי בקרב מודרי אשראי ומוגבלים שונים שיתקשו לפתוח דף חלק "ויסחבו" אחריהם את אותם נתוני שליליים שיצטברו במאגר.

עם הקמתו של המאגר הפניה של מעמיד האשראי מאגר, בכדי לקבל מידע על הלווה, תתבצע בהסכמתו של הלווה בלבד. רק לאחר קבלת האישור נותן האשראי יפנה ללשכת שירות ייעודית (יהיו כמה כאלו) שתספק לנותן האשראי דירוג סיכון של הלקוח שמבקש לקבל הלוואה. לאחר אספקת המידע נותן האשראי יחליט האם להעמיד את בקשת האשראי ובאילו תנאים.