1.2 מיליון ילדים לא הצטרפו עדיין לתוכנית חיסכון לכל ילד

תוכנית חיסכון לכל ילד שהוביל שר האוצר משה כחלון עוררה באזז גדול כשיצאה לדרך בתחילת השנה בקרב הורים לילדים עד גיל 18 — אך מאז שכך הלהט. מסתבר כי הורים רבים כלל לא נרשמו לתוכנית ולפיכך מפקירים את גורל חיסכון ילדיהם לבחירה אקראית שאותה תעשה המדינה. 

במסגרת תוכנית חיסכון לכל ילד, המדינה הגדילה ב־50 שקל לחודש את קצבאות הילדים שקוצצו בממשלה הקודמת. כספים אלה מופנים כעת לחיסכון חודשי לילד שאותו הוא יוכל לפתוח רק בגיל 18. להורים ניתנה האפשרות להכפיל את הסכום על חשבון קצבת הילדים, והם התבקשו לבצע בחירה בין חיסכון בקופת גמל או דרך חשבון הבנק. כל זאת עד חודש יוני הקרוב — כלומר ממש בעוד שבועיים.

ל־1.52 מיליון ילדים נפתח חיסכון על ידי הוריהם

מנתוני משרד האוצר עולה כי 1.52 מיליון תוכניות כבר נפתחו אלא שיש 2.7 מיליון ילדים בטווח הגילים הרלבנטי, כך שעבור כמעט 1.2 מיליון ילדים לא נפתחה עדיין תוכנית על ידי ההורה. זאת אף על פי שמדובר בתהליך מאוד פשוט ונוח לתפעול דרך אתר ביטוח לאומי. 

משמעות אי־הבחירה על ידי ההורים עשויה להיות קריטית. התוכנית קובעת כי הורים שלא יבחרו אקטיבית את מודל החיסכון לילדים, בנק או קופת גמל, ואת מסלול החיסכון על בסיס רמת סיכון, או במקרה של בנק ריבית שקלית או צמודה — המדינה תבצע את הבחירה עבורם, בחירה שלא בהכרח ניתן יהיה לשנות בהמשך.

לפי הכללים שנקבעו, עבור ילד עד גיל 15 שההורה שלו לא בחר עבורו, 50 השקלים יופקדו רטרואקטיבית החל מתחילת השנה לאחת מקופות הגמל שמשתתפות בתוכנית למסלול בעל הסיכון המופחת. כלומר אחזקה נמוכה של מניות. במקרה זה, גם אם ההורים "יתעוררו" לאחר חודש יוני, הם יוכלו לשנות את הבחירה בכל שלב ובפרט את הגוף הנבחר ואת מסלול החיסכון.

פתיחת החיסכון בגיל 21 ולא בגיל 18 תזכה במענק נוסף

הבעיה המשמעותית יותר נוצרת ביחס לילדים מגיל 15 ומעלה שעבורם כספי החיסכון יופקדו כברירת מחדל לחשבון הבנק שאליו מתקבלת קצבת הילדים. מדובר באוכלוסייה גדולה של כ־480 אלף ילדים.

הורים שתוכנית החיסכון של ילדיהם נפתחה בבנק לא יוכלו בהמשך הדרך להחליט שהם מעבירים את החיסכון לקופת גמל ולכן מדובר במהלך בלתי הפיך. הכספים יופקדו למסלול של ריבית קבועה לא צמודה וללא תחנות יציאה. זאת כאשר במסגרת הבחירה הקיימת עד חודש יוני, יש אפשרויות לבחור גם מסלולים אחרים — כמו מסלול צמוד עם ריבית משתנה שלטווחי גיל מסוימים מציע ריביות גבוהות יותר.

אמנם הכספים ניתנים למשיכה רק בגיל 18, מעט שנים לכאורה, אך ילדים שיתמידו ויחסכו את הכסף עד גיל 21 יקבלו מענק של 500 שקל נוספים. כלומר 1,000 שקל בגיל 21 לעומת 500 שקל בגיל 18, כך שמדובר בתקופת חיסכון יחסית ארוכה לילד בן 15, ולא בהכרח נכון עבורו לחסוך דרך חשבון הבנק שם הריבית נמוכה מהפוטנציאל של התשואה בחיסכון בקופת גמל.

ב־68% מהחסכונות הוכפל הסכום ל־100 שקל

מנתוני משרד האוצר עולה כי עד כה 60% מהתוכניות שנפתחו היו בקופות גמל ו־40% בלבד נפתחו בבנקים. 68% מההורים הכפילו את הסכום ל־100 שקל. כמעט 32% מהתוכניות שנפתחו היו בקופות הגמל של בית ההשקעות אלטשולר שחם וכמעט 15% בבנק הפועלים, עוד 10% מהתוכניות נפתחו בקופות הגמל של פסגות וכ־8.5% בבנק לאומי.

מנתונים שמסר בית ההשקעות פסגות עולה כי ביחס להורים שביצעו בחירה אקטיבית ופתחו את התוכנית דרך פסגות, 60% מתוכם בחרו בסיכון מוגבר, כלומר בשיעור מניות גבוה של כ־80%. כאשר באופן אבסורדי במצב שבו לא תתבצע בחירה, הילדים ישויכו כאמור למסלולים עם סיכון נמוך של עד 20% מניות.

שאלות ותשובות לגבי תוכנית חיסכון לכל ילד

הורים לילדים צעירים יותר שהמדינה תבחר עבורם קופת גמל יוכלו בהמשך להחליף מסלול וקופה ואף להכפיל את סכום החיסכון, אך ההערכה היא שאם לא עשו זאת עד כה — ספק אם יהיו אקטיביים בהמשך. אם לא די בכך, גם ילדים נוספים שלהם ישויכו בהמשך לאותן קופות שנבחרו באופן אקראי.

משמעות הדבר שעבור אותם ילדים ייפתח מסלול חיסכון סולידי עם שיעור מניות נמוך. זאת אף על פי שלאורך זמן שוק המניות נוהג להשיג תשואה גבוהה יותר לעומת השוק הסולידי ובפרט כשמדובר בילדים צעירים ממש שלפניהם לפחות 18 שנות חיסכון.

מיזם חדש יעזור להורים לבחור חיסכון

מיזם חדש בתחום החיסכון הפנסיוני שנקרא wakeup pension, מנסה לסייע להורים לבחור את תוכנית החיסכון המתאימה להם. מאחורי המיזם והמודל הכלכלי שלו עומד פרופ' קן מישל - בעבר פרופסור למימון בארה"ב, המומחה בפיתוח אלגוריתמים. מישל עזב את ארה"ב ב־2008, עלה לישראל והקים את התשתית המקצועית למערך הייעוץ הפנסיוני של בנק מזרחי. ב־2011 הקים מיזם עצמאי ופיתח אלגוריתם לבחירה מיטבית של חיסכון פנסיוני על בסיס שיקלול פקטורים של דמי ניהול, אפיון סיכונים, ותשואות.

אל מישל חבר אורן מוסט המכהן כנשיא גולן טלקום, ונמנה על מייסדי חברת הסלולר סלקום. מוסט גם מספק את הגב הפיננסי של המיזם לצד משקיעים פרטיים נוספים. המודל העסקי של המיזם מבוסס על הציפייה כי אנשים ישלמו על שימוש במערכת ככלי לסיוע בבחירת מוצר פנסיוני והוזלת העלויות שלו כשבניגוד לשחקנים רבים הפועלים בתחום כבר היום - המודל הוא אובייקטיבי לחלוטין ומבוסס על תשלום מצד הלקוח ולא מגופי הפנסיה. תשלום דרך גופי הפנסיה עלול לפגום באובייקטיביות ההמלצה. התשלום הצפוי עבור הפקת דו"ח חד פעמי עם המלצות ללקוח הוא 199 שקלים, ואילו עבור ייעוץ מתמשך ורחב יותר העלות תעמוד על כ־299 שקלים בשנה. המיזם עדיין לא פתוח לשימוש הקהל הרחב.

בשלב ראשון המיזם מציע כבר היום שירות חינמי להורים לילדים צעירים שמתקשים בבחירת תוכנית חיסכון לכל ילד, ועל בסיס גילו של הילד ממליצים על הקופה העדיפה עבורו על בסיס ניתוח תשואות היסטורי של ביצועי הקופות במסלולי החיסכון השונים. השימוש של ההורים לא כרוך בתשלום אך מקנה למיזם מסד נתונים כדי להפנות להורים הצעות לשימוש במערכת המרכזית לייעוץ הפנסיוני. כל שההורה נדרש לעשות הוא להזין את שנת הלידה של הילד והוא מקבל המלצה מיידית לגוף ולמסלול בו כדאי לחסוך את הכספים.

כיום קיימת מערכת פעילה של גוף מתחרה - וובי המנוהל על ידי שרון גילר ונשלט על ידי חברת הביטוח האמריקאית וויט מאונטיין. בוובי מתמקדים אך ורק בדמי הניהול, ואילו Wake up מעוניין להפוך ליועץ האובייקטיבי של הלקוח ביחס לבחירה בין הגופים הזולים על בסיס שיקולי תשואה וסיכון. בנוסף, וובי מוגדר כסוכן ביטוח ומקבל עמלה מהיצרנים הפנסיונים בעוד Wake up מוגדר כיועץ אובייקטיבי שמקבל תשלום רק מהלקוחות. למייסדי המיזם ציפייה כי הלקוחות ישלמו עבור המידע כאשר החיסכון בדמי הניהול והתשואות העדיפות שהמערכת תסייע להשגתם - יצדיקו את התשלום.

רחלי בינדמן