כסף קידס: קרן מחקה או גמל להשקעה? בנק או ביטוח?

בשבועות האחרונים געשו קבוצות הוואטסאפ של הגנים ובתי הספר. על הפרק: תוכנית "חיסכון לכל ילד". הורים ב־2.2 מיליון משפחות תהו איפה כדאי להפקיד את הכסף: בבנק או בקופת גמל? איזה גוף לבחור, ואיזו רמת סיכון?

פעם, מספרים ההורים שלנו בנוסטלגיה, זה היה הרבה יותר פשוט: היו חסכונות ל־15 שנה שירדו מהתלוש במקום העבודה, וזהו. היום ההורים נדרשים להבין מונחים כמו בורסה, מניות או חיסכון פיננסי, שזרים להם עד כדי התקף חרדה. אבל בחודשים האחרונים הם נדרשים להתמודד עם החרדה הזאת, ולקבל החלטות כלכליות ארוכות טווח שיספקו לילד נקודת פתיחה משופרת לחיים.

"ההורים פתאום הבינו שדי ב־50 שקל בחודש, כדי שבגיל 18 הילד שלהם ייהנה מסכום לא רע בכלל של 13 אלף שקל אם יחסכו בפיקדון בבנק; בקופת גמל יש לו פוטנציאל לגדול אפילו יותר", אומרת ענת כנפו, מנכ"לית חברת הגמל של בית ההשקעות פסגות. "אם ההורים מכפילים את הסכום, הילד כבר יכול ליהנות מחיסכון משמעותי מאוד".

ההשפעה של התובנה ההורית הזאת ושל השאלות שהיא מעוררת חורגת מעבר לתוכנית הממשלתית של "חיסכון לכל ילד". וגם כאן השאלה הבוערת היא היכן עדיף לחסוך: בבנק או באפיקי השקעה אחרים שחשופים להשקעות בשוק ההון.

שאלת המפתח לחיות עם הסיכון

לפני שצוללים לאפשרויות החיסכון, יש לפצח סוגיה מקדימה: תיאבון הסיכון. עבור רוב ההורים, ברירת המחדל לחיסכון היא הפיקדון בבנק. רובם נתקפים פחד משוק ההון ומתייחסים למניות ולאיגרות חוב כאל סוג של רולטה, אף שלחיסכון עם חשיפה לשוק ההון יש סיכוי גבוה מאוד להניב סכום גדול משמעותית מזה שיניב חיסכון בבנק.

"אני יכול להבין את החששות של הציבור מהבורסה", אומר אסף עזרא, סמנכ"ל השיווק והמכירות של מיטב־דש, "אבל צריך לזכור שיש מנהלי השקעות מקצועיים ומנוסים שמנהלים את ההשקעות. כל בדיקה פשוטה תעלה שהתשואה לאורך זמן בבורסה היא חיובית, ובשיעורים גבוהים מאלה שמציעה כיום הריבית הבנקאית".

נראה שאפילו המדינה מכירה בעדיפות התשואה שהמוצרים ההוניים מציגים בטווח הארוך: שלא במקרה, ברירת המחדל ב"חיסכון לכל ילד" היא קופת גמל. אבל הצעד הזה הוא רק חלקי: ברירת המחדל הזאת מצומצמת למסלול סולידי עם חשיפה נמוכה למניות, אף שלחשיפה גבוהה יש יתרון ככל שמדובר בטווח זמן ממושך יותר.

"הבדל הסיכון־סיכוי בין מסלולי ההשקעה נובע בעיקר מחלוקת ההשקעה בין מניות לאג"ח: ככל ששיעור המניות בהשקעה גבוה יותר, כך היא מסוכנת יותר, אבל עם הסיכון עולה גם הסיכוי לרווח", מסביר עזרא. "זה נכון במיוחד בתקופות של תחילת החיסכון: כשיש עוד הרבה שנים לפדיון כדאי להגדיל סיכונים על מנת להגדיל את התשואה הסופית; וככל שמועד הפדיון מתקרב מומלץ לעבור לאפיקים סולידיים.

"הורים שרוצים לחסוך נכון לילדיהם צריכים לתפור 'חליפת חיסכון' בהתאם לגיל הילד, שנות החיסכון הצפויות, מצבה הכלכלי של המשפחה ויכולתם להתמודד עם סיכון מחושב לטווח הזמן המדובר".

אלה רובינסקי: בדרך כלל תיק מניות מניב עשרות אחוזים יותר מפיקדון בבנק, אבל יש משפחות שגם אם התשואה בתוכנית הבנקאית נמוכה, הן דוחות את האלטרנטיבה, כי הן לא סובלות תנודתיות" צילום: אוראל כהן

באופן מפתיע, ההסבר הזה מקובל גם על המערכת הבנקאית. "בטווח הארוך, שוק ההון אכן מציג תשואה עדיפה", מודה אלה רובינסקי, מנהלת מחלקת ניירות ערך בבנק הבינלאומי. "עשיתי למשל בדיקה שהשוותה תיק אג"ח ממשלתיות צמוד מדד (שווה ערך בקירוב לריבית שמציע הבנק בתכניות חיסכון — ר"ב) מול תיק השקעות שכולל 50% אג"ח ממשלתי ו־50% מניות, והמסקנה היתה שבמרוצת 15 השנים האחרונות תיק ההשקעות היה מניב תשואה גבוהה יותר ב־40%".

מול הנתונים האלה, מה היתרון שמציגה המערכת הבנקאית?

"לי יש תמיד נטייה ללכת לשוק ההון, אבל מובן שצריך לראות אם זה מתאים לפרופיל הלקוח. צריך לקחת בחשבון את התנודתיות, הרי היה לנו את המשבר של 2008. יש משפחות שגם אם התשואה בתוכנית החיסכון של הבנק היא נמוכה, הן לא מוכנות לשמוע על האלטרנטיבה, כי הן לא סובלות תנודתיות, אפילו מינורית".

לדברי רובינסקי, כדי לתת מענה ראוי לחיסכון לילדים פיתח הבנק תוכניות חיסכון לטווח ארוך עם ריבית מובטחת, שהתנאי ליהנות ממנה הוא שהכסף לא יהיה ניתן למשיכה לפרק זמן מוגדר מראש. "מה שמוביל אותנו זו תפיסה שאם המטרה היא השקעה לטווח ארוך, אז כדי לקבל תשואה עודפת דרוש ויתור על נזילות בתוכנית", היא מסבירה. "פיתחנו גם תוכניות שאם מתמידים ומפקידים בהן לאורך תקופה מוגדרת מראש, מקבלים מענק בגובה ההפקדה החודשית החד־פעמית. שוב, המטרה היא לעודד לחיסכון ולהתמדה בהפקדות".

קרנות נאמנות ותעודות סל

בזכות היועץ הבנקאי

מי שצלח את משוכת הרתיעה משוק ההון מתמודד עם שאלה נוספת: באיזה מוצר פיננסי לחסוך? רוב ההורים שוקלים את אופציית החיסכון לראשונה דרך הפקיד בבנק, והמוצרים ההוניים המרכזיים שהבנק משווק הם קרנות נאמנות ותעודות סל (להם נדרש ייעוץ מיועץ ההשקעות של הבנק).

ענת כנפו: גם ב'חיסכון לכל ילד' וגם במסלולים אחרים אין סיכוי שהכסף שייחסך יישאר לפנסיה. זה בעייתי, כי תוחלת החיים עולה. המדינה צריכה לעודד לחיסכון מגיל אפס"

קרן נאמנות היא מוצר המבוסס על ניהול אקטיבי (למעט קרנות מחקות, שאליהן נגיע מיד): היא מנוהלת על ידי מנהל מקצועי מטעם בית ההשקעות שמוכר את הקרן, והמנהל הוא שבוחר מה לקנות ולמכור לתוך הקרן, לפי תחום ההתמחות שלה — מניות, אג"ח או שילוב ביניהם. תעודת סל, לעומת זאת, היא מוצר המבוסס על ניהול פסיבי: היא עוקבת אחר ביצוע של מדד מוביל מסוים — אג"ח או מניות. תעודות סל זולות יותר מקרנות נאמנות, כיוון שאינן דורשות ניהול השקעות ובחירת ניירות ערך.

הבחירה בין שני המוצרים אינה פשוטה. אלו המצדדים בקרנות טוענים כי מנהלי השקעות מקצועיים יידעו "להכות את ביצועי השוק", ומי שמצדדים בתעודות סל טוענים שלאורך זמן השוק תמיד ינצח. מכיוון שחיסכון לילדים הוא לטווח ארוך, יש נטייה מסוימת להעדיף תעודות סל, מה גם שהן זולות יותר. הבעיה היא שלתעודות (בניגוד לקרן נאמנות) יש עלויות עקיפות בדמות עמלות קנייה ומכירה, ורוב הבנקים בישראל לא מאפשרים לרכוש תעודות בהוראת קבע חודשית.

בניית תיק השקעות (בו יהיו השקעות בניירות ערך, בקרנות נאמנות ובתעודות סל) באמצעות הבנק כרוכה בעלות נוספת: עמלת ניהול תיק ניירות ערך, שנאמדת בעשרות שקלים ברבעון, לכל הפחות.

נוסף על כך, העמלה משתנה בהתאם לכוח המיקוח של הלקוח, ומומלץ מאוד להתמקח עליה, במיוחד כאשר סכומי החיסכון נמוכים ממילא. אפשר, כמובן, לפתוח תיק ניירות ערך בבית השקעות פרטי, שמעניק פלטפורמת מסחר המאפשרת לקנות את המוצרים באופן עצמאי — אך זוהי אפשרות שרלבנטית רק למיטיבי לכת.

יתרון חשוב שמציע הבנק הוא יועץ השקעות אובייקטיבי, שמעורב בבניית תיק החיסכון, מלווה את ההורים ומייעץ להם בהתאם לפרופיל המתאים להם — בדגש על טווח ההשקעה, הסכום ורמת הסיכון המבוקשת. הפגישות עם היועץ הן ללא עלות. כאמור, לא לכל ההורים יש נגישות ליועץ, אבל כדאי לבקש פגישת ייעוץ גם כשמדובר בסכומים קטנים: בחלק מהמקרים הבנק מוכן להתגמש, בייחוד כשמדובר בחיסכון לילדים, דור לקוחות עתידי שהבנק רוצה לטפח.

קופת גמל להשקעה

מסתכלים מעבר לבנק

עד 2006 הציעה המדינה להורים החוסכים הטבת מס בקופת גמל; זו היתה סגורה למשיכת הכספים למשך 15 שנה, שאחריהן היה ניתן למשוך את הכסף בפטור מלא ממס על רווחי ההון שנוצרו (מס ששיעורו הוא 25%). אלא שב־2006 ביטלה המדינה את האפשרות לכניסת כספים חדשים, וקופת הגמל נהפכה למוצר שניתן למשוך ממנו את הכספים רק בגיל 60, ורק כקצבה חודשית. מאז ועד סוף 2016 לא היה אף מוצר חיסכון לטווח ארוך שהמדינה נתנה לו עדיפות באמצעות הטבות מס.

בנובמבר 2016, במהלך משולב של שר האוצר משה כחלון והמפקחת על הביטוח דורית סלינגר, יצא לדרך מוצר שנקרא "גמל להשקעה". מדובר בקופת גמל שניתן לחסוך בה כספים בכל חודש, או להפקיד בה סכום חד־פעמי — ובניגוד לקופת גמל רגילה, הכספים שבה נזילים וניתן למשוך אותם בכל עת ללא קנס.

ד"ר דוד פסיג צילום: רמי זרנגר

בקופת הגמל להשקעה קיים פטור ממס על רווחי הון, אבל פטור זה מוגבל רק למי שיתמיד וימשוך את הכסף, או חלק ממנו, רק בגיל פרישה וכקצבה חודשית — תסריט שסבירותו קלושה כשמדובר בחיסכון לילד.

קופת הגמל להשקעה מציעה הטבת מס נוספת: אפשרות לעבור בין מסלולים שונים שמציעה חברת הגמל, מסיכון מופחת לסיכון מוגבר ולהפך, ואף לעבור לקופת גמל מתחרה — כל זאת אגב דחיית אירוע המס למועד משיכת הכסף הסופית. לפי הערכות, דחיית המס הזו תורמת לתשואה עוד כ־0.5% בשנה.

כנפו סבורה שקופת הגמל להשקעה היא צעד בריא אך אינו מספק, ומציעה למדינה להרחיב את תמריצי המס כדי לעודד חיסכון. "אין סיכוי שהכסף שההורים יחסכו בגמל להשקעה או ב'חיסכון לכל ילד' יישאר לפנסיה. סביר להניח שהילדים ישתמשו בו ללימודים", היא אומרת. "זה בעייתי, כי תוחלת החיים רק עולה, ותמשיך לעלות. המדינה מבינה שהנטל של פנסיונרים ללא קצבת פנסיה מספיקה עלול ליפול עליה, ושהיא עלולה להישאר עם אוכלוסייה מבוגרת חסרת כל. לכן זה אינטרס של המדינה לעודד לחיסכון מגיל אפס".

איך את מציעה לעשות את זה?

"ב'חיסכון לכל ילד' המדינה יכולה להציע מדרגות פטור: למשל, אם לא מושכים את הכסף בגיל 18 או 21, אלא ממשיכים בהפקדות חודשיות לתקופת מינימום, המדינה תיתן פטור חלקי ממס רווחי הון, שיעלה עד לפטור מלא בגיל פרישה. ההורים הרי כבר התרגלו לשים שם 100 שקל, אז שימשיכו.

"גם בגמל להשקעה כדאי לתת עוד תמריצים: למשל, לעודד את ההורים לפתוח קופת גמל להשקעה על שם הילד, ולתת הטבות בנקודות זיכוי על ההפקדות".

בניגוד לקרנות נאמנות ולתעודות סל, שהבנקים משווקים באמצעות היועץ הפיננסי, קופת הגמל להשקעה משווקת בדרך כלל ישירות על ידי בתי ההשקעות וחברות הביטוח, או באמצעות סוכני הביטוח. אפשר להצטרף לחיסכון במוצר דרך אתר האינטרנט של החברה, או דרך סוכן הביטוח — אבל חשוב להבהיר שבניגוד ליועץ הבלתי תלוי של הבנק, הסוכן אינו אובייקטיבי, ומקבל עמלה מהגופים השונים.

קופת הגמל להשקעה כוללת פחות מסלולים מקרנות הנאמנות, וקל להצטרף ל"מסלול הכללי" שלה, המשאיר שיקול דעת רחב למנהל ההשקעות בכל הנוגע לאפיק ההשקעה.

המגבלה של קופת הגמל להשקעה היא שניתן להפקיד בה לכל היותר 70 אלף שקל בשנה, מה שעלול להקשות על מי שכבר חסך כסף לילד ורוצה להפקיד סכום חד־פעמי. עם זאת, ברמת המשפחה אפשר לפתוח כמה קופות גמל כאלו, לפי מספר הנפשות במשפחה.

במקרה שפותחים קופת גמל על שם הילד, יש להביא בחשבון שרמת השליטה בכסף מצד ההורה נמוכה יותר: אם ההורה ירצה למשוך את הכסף אחרי כמה שנים לשימוש עצמי, הוא יידרש לקבל מהאפוטרופוס הכללי אישור שהמשיכה לא פוגעת בטובת הילד.

פוליסת חיסכון

לחסוך עם חברת הביטוח

הורים שרוצים להפקיד יותר מ־70 אלף שקל, אך מעדיפים שלא לפצל את החשבונות, יכולים לבחור בפוליסת חיסכון, מוצר פיננסי שאין לו הגבלת הפקדה שנתית. מדובר במוצר כמעט זהה לקופת גמל להשקעה, למעט כמה הבדלים קטנים: ראשית, מדובר במוצר שנמכר אך ורק על ידי חברות ביטוח (אם כי לחלק מבתי ההשקעות יש רישיון מבטח, וגם הם מוכרים אותו). שנית, בפוליסת חיסכון אין פטור ממס רווחי הון למי שחוסך עד גיל פרישה. לבסוף, בניגוד לגמל להשקעה, בעת העברת הכסף מפוליסת חיסכון של חברת ביטוח אחת לאחרת נרשם אירוע מס.

ברמת השיווק של המוצר, מי שמוכר אותו בדרך כלל הם סוכני ביטוח, בעוד לקופת הגמל להשקעה ניתן להצטרף ביתר קלות גם באמצעות האינטרנט. קיומם של מתווכים מייקר כמובן את המוצר. לדוגמה, קופת הגמל להשקעה משווקת בימים אלו בדמי ניהול של סביב 0.7%, בעוד פוליסות החיסכון גובות בממוצע כ־1% דמי ניהול, עם נוכחות סוכן. הבנקים יכולים גם הם לשווק את הגמל להשקעה, אך מכיוון שמדובר במוצר שמתחרה בפיקדונות שלהם ובקרנות הנאמנות ותעודות הסל שהבנק משווק (וגובה עליהן עמלות), לא ברור עד כמה הבנקים ייכנסו למגרש הזה.

"החיסכון לילדים צריך להחליף את קרן הפנסיה"

"אחת הבעיות הגדולות של דור הילדים היא שהם יצטרכו לחיות הרבה שנים בפנסיה, וכמעט כולם יהיו במה שאנחנו קוראים 'תת־ביטוח פנסיוני'", אומר העתידן פרופ' דוד פסיג מאוניברסיטת בר־אילן. "היום אנחנו עובדים 40 שנה וחוסכים כסף שמספיק לנו אולי ל־10 שנים, אבל מה יקרה כשהילדים שלנו יחיו 30 ו־40 שנה?

"העניין הוא שאנשים חוסכים לילדים עבור הטווח הקצר, ושם הצבירה היא מינורית יחסית: אם אתה פותח לילד חיסכון להשכלה גבוהה שהוא ינצל בגיל 21, או אפילו חיסכון כדי שהוא יקנה דירה בגיל 30, כמה כבר תצליח לצבור? עשרות אלפי שקלים בודדים. זה זניח.

"מצד שני, אם אתה חוסך לילד קטן בשביל פנסיה, ומסתכל על 70 שנות חיסכון — יש להן משמעות עצומה שיכולה להגיע למאות אלפי שקלים. את זה אנשים לא מבינים. הורים לא מודעים לכך שהם צריכים לחסוך לילדים לטווח ארוך. לטעמי, המדינה צריכה לפתוח אפשרות לחסוך בקרן פנסיה כבר מגיל אפס".

פסיג אף בנה מודל תמרוץ לחיסכון לטווח ארוך, שכולל משילוב חיסכון פרטי (אפילו מתנות מהבר מצווה) ועד שילוב של תרומה מצד המדינה למי שישתף פעולה. לדבריו, המודל שלו עדיף מקרן פנסיה בהיבטים של ירושה, שכן אם הורה חוסך בקרן פנסיה ונפטר בגיל מוקדם, הזכאות לקצבה לשארים שלו מוגבלת לילדים עד גיל 18 בלבד. "ברגע שההורה עושה סוויץ' בראש, ובמקום לתת לילד במתנה עוד משחק באייטיונס הוא מפקיד 200 שקל בחיסכון שבו אי אפשר למשוך את הכסף, נוצרת אפשרות לעזור לילדים שלנו, שהעתיד שלהם מטריד מאוד. בסופו של דבר הם גם יהיו נטל על המדינה, ולכן עליה לקחת חלק בעידוד של מודל חיסכון ארוך שכזה".