סלינגר רוצה לסדר 40 מיליון שקל למדינה או לחזק מעמדה

האם משרד האוצר הולך להשית מס חדש בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה על חברות הביטוח? בתחילת השבוע הופתעו הגופים המוסדיים - חברות הביטוח ובתי ההשקעות - לגלות כי לסדר היום של ועדת הכספים הוכנסו במפתיע תקנות שעליהן חתום שר האוצר משה כחלון שעוסקות בהעלאת אגרות שעל חברות הביטוח וחברות הגמל לשלם ושעליהן חתם השר ביוני אשתקד, אך מעולם לא הועלו לדיון והצבעה בוועדת הכספים.

אלא שפחות מ־24 שעות לפני הדיון, הוא בוטל במפתיע. בסביבת רשות שוק ההון טוענים כי ביטלו מיוזמתם את הדיון לאחר פניות של הגופים המוסדיים לצורך דיון עמם, ואילו בוועדת הכספים טוענים כי ביטלו את הדיון כחלק מהתנגדות שהביעו הח"כים לכל הצעה של האוצר עד לפתרון משבר נוהל העברות הכספים באוצר.

מתחשיב של הגופים המוסדיים עולה כי התקנות מכפילות פי 30 את גובה האגרות השנתיות שהם משלמים מ־1–2 מיליון שקל ברמה ענפית ל־40 מיליון שקל בשנה. רק לפני חצי שנה היה ניסיון של משרד האוצר להשית דרך חוק ההסדרים היטל בגובה עשרות מיליוני שקלים על חברות הביטוח כדי לממן הגדלה של סל התרופות, אך לבסוף המהלך טורפד על ידי שר הבריאות.

במקביל, מתבקשת ועדת הכספים לשנות גם את מודל האגרות לחברות ביטוח עבור ענפי הביטוח שבהם הן פועלות וגם שם מדובר בשינוי מודל מתשלום קבוע לפי מספר ענפי הפעילות לתשלום אגרות הנגזר מגובה הנכסים המנוהלים. מתחשיב שביצע איגוד חברות הביטוח מדובר בזינוק אדיר של היקף האגרות השנתי של הענף בטענה כי יש צורך להתאים את תשומות הפיקוח לגודל הגוף המפוקח.

את התקנות יזם הפיקוח על הביטוח כבר ב־2014 בטענה כי חברות הביטוח משלמות אגרות נמוכות מדי בהשוואה לגופים פיננסיים אחרים — כלומר הבנקים הגדולים. אלא שהתקנות הללו נקברו ולא קודמו גם לאחר שביוני האחרון כחלון חתם עליהן ומשום מה הובאו לדיון דווקא השבוע, כשלטענת גורמים בפיקוח על הביטוח הם כלל לא ידעו שהולכים לדון בתקנות הללו במועד זה.

דורית סלינגר. להעלות את האגרות צילום: צביקה טישלר

כך או כך, הזינוק הצפוי הזה, שכעת עשוי לעבור בחינה מחודשת בלחץ חברות הביטוח, לא מתיישב עם כמה עובדות – ראשית, ללא קשר לאגרות שמשלמות חברות הביטוח, כל פעם שהפיקוח על הביטוח מבצע ביקורת באחד הגופים הוא שולח לו לאחר מכן חשבונית תשלום על עלות הפיקוח. לפי הערכות, חברות הביטוח משלמות כ־15 מיליון שקל בשנה רק על הוצאות הביקורת. זאת בניגוד לבנקים שכאשר מבוצע בהם הליך ביקורת על ידי הפיקוח על הבנקים, הפיקוח הוא שנושא בהוצאות.

שנית, התקציב השנתי של הפיקוח על הביטוח עומד היום על סביב 31 מיליון שקל בשנה (בעיקר הוצאות שכר) - כלומר הגדלת האגרות שוות ערך לתקציב השנתי של הפיקוח. שלישית, המפקחת על הביטוח דורית סלינגר אמנם זכתה בעצמאות בנובמבר האחרון כשאגף הפיקוח על הביטוח במשרד האוצר עליו היא אמונה הפך לרשות עצמאית עם תקציב משלה. עם זאת, בניגוד לרשות ני"ע ולפיקוח על הבנקים, הרשות החדשה אינה תאגיד סטטוטורי המתוקצב מהאגרות שהוא גובה אלא מקבל תקציב מתוך תקציב המדינה. ייתכן שסלינגר מכוונת במהלך לשכנע את האוצר להפוך לגוף סטטוטורי כמו רשות ני"ע כאשר המימון יגיע מגביית אגרות.

משר האוצר משה כחלון לא נמסרה תגובה.