סיכוי לשינוי: למושב החורף יש שלוש הזדמנויות להציל את העסקים הקטנים

במושב החורף של הכנסת יעלו לדיון שלוש הצעות חוק שמטרתן לשפר את מצבם של העסקים הקטנים בישראל. ההצעות נוגעות למוסר התשלומים הנהוג בארץ, לחיסכון הפנסיוני של עצמאים ובהסדרת המעמד החוקי של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. נראה כי התחרות, קשיי המימון, עלויות הייצור וכוח האדם, כמו גם המצב הביטחוני מקשים על עסקים קטנים לשרוד בארץ. עדות למצבם הבעייתי של העסקים הקטנים ניתן לראות גם מדדים בינלאומיים המראים כי בשנים האחרנות חלה הדרדרות במצבם של העסקים הקטנים בישראל.

הצעת החוק הראשונה נוגעת להסדרת המעמד החוקי של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. בשנת 2007 החליטה הממשלה לייעל ולמקד את הטיפול והסיוע הניתן לעסקים קטנים אצל גורם אחד. ההחלטה הייתה הטריגר להקמתה של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה. פעילותה של הסוכנות מתוקצבת בהיקף של 130 מיליון שקל לשנה וזאת על אף שעדיין לא עוגנה בצורה פורמאלית. גם ההגדרה לפילוח עסקים על פי גודלם נתונה למספר גרסאות. כך למשל, החלטת הממשלה קובעת כי עסקים זעירים כוללים עד 5 עובדים ומחזור של עד 10 מיליון שקל, עסקים קטנים כוללים עד 50 עובדים ומחזור של עד 25 מיליון שקל ועסקים בינוניים כוללים עד 100 עובדים ומחזור של 100 מיליון שקל.

אלא שהסוכנות בעצמה, בדו"חות שהיא מפרסמת ובמסגרת הצעות החוק הנדונות כרגע, מגדירה עסקים קטנים ככאלו המעסיקים עד 20 עובדים ועסקים הבינוניים מוגדרים ככאלו המעסיקים 20—100 עובדים.

הצעת החוק להסדרת מעמד הסוכנות נעדרת היבטים תקציביים ועיקרה הצהרתי, אך עבור הסוכנות היא חיונית להמשך פעילותה. היא גם מרחיבה את סמכויותיה — כך למשל על פי הצעת החוק הסוכנות תשמש כגוף להגשת תלונות של בעלי עסקים.

הדיון בהצעת החוק נמצא בשלב מתקדם בוועדת הכלכלה, אם כי ניסוחה של ההצעה עתיד להשתנות על רקע מספר הסתייגויות שעלו בדיונים. כך לדוגמא דרש בנק ישראל להחריג מהחוק מוסדות כספים, בשל הרגולציה והפיקוח שהוא מפעיל על מוסדות אלה. בנוסף עלה רעיון שנוי במחלוקת להקים ועדה חיצונית מייעצת לסוכנות, מעין "גוף על" שיבחן את עבודתה כגוף היחידי שלאחר החוק.

הסוף לשוטף + שכח אותי

מוסר התשלומים במשק הישראלי ירוד, גם בהשוואה בינלאומית. הצוות לבחינת ייעול תהליכי התשלום לספקים בממשלה בראשותה של החשבת הכללית במשרד האוצר, שפרסם את המלצותיו לפני למעלה משנתיים, מצא כי לא פחות מ־2/3 מתשלומי הממשלה לספקים היו באיחור.

מציאות זו הובילה את הכנסת הנוכחית לדון במספר הצעות חוק פרטיות ובראשן הצעת "חוק מוסר תשלומים" שהוכנה על ידי הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. חשיבותו של החוק היא בהגדרה הגורפת, הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי, וקביעתה של נורמת מוסר תשלומים אחידה במוסר התשלומים הפרוע של המדינה. אולי הצעד המהותי ביותר עבור עסקים קטנים.

מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים רן קיויתי צילום: נמרוד גליקמן

להצעה קדמו הצעות חוק פרטיות כמו למשל הצעות החוק של ח"כ יחימוביץ' ושל ח"כ אילטוב במושב הקודם. על פי הצעת החוק הנוכחית, משרדי הממשלה יחויבו לשלם לספקים בפרק זמן של 30—45 ימים, תלוי בשיטת התשלום של המשרד. כלומר, אם המשרד עובד בשיטת השוטף (בסוף החודש), התשלום יבוצע לא יאוחר משוטף + 30. אם המשרד עובד בשיטה הרגילה, אז לא יאוחר מ-45 ימים. עבור רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות, נקבע כי התשלומים לספקים ישולמו בפרק זמן מקסימאלי של שוטף +45. מנגנון האכיפה של החוק קובע כי איחור של מעל 30 ימים יגרור תשלומי ריבית פיגורים בשיעור של 4%.

החוק עדיין בשלב הדיונים בוועדת הכלכלה לקראת הכנה לקריאה שנייה ושלישית כשהיעד הוא לסיים את ההליך במושב הקרוב. על פניו, ישנה הסכמה גורפת לקידום ההצעה, אלא שהדרך לאשר אותה עוד רחוקה. חלק מההתנגדות להצעה הנוכחית מובלת על ידי התאחדות בוני הארץ ולה שותפים לא מעט חברי כנסת בוועדה. הסיבה המרכזית היא החרגתם ממסגרת החוק וקביעה שהיקף ימי האשראי לביצוע עבודות הנדסה יהיה רב יותר.

יש המסבירים זאת בעובדה שמדובר בפרויקטים מאוד גדולים וארוכים ומכאן הצורך בגמישות התשלום. נכון להיום, התשלום לקבלנים נקבע על פי חוזר של החשבת הכללית הקובע פרק זמן שיכול לנוע בין 38 ימי אשראי ועד שנים — מעידים בהתאחדות.

בנוסף, הקבלנים מציינים כי ענף הבנייה מורכב ברובו המוחלט מעסקים קטנים ובינוניים ומוסר התשלומים של הרשויות — מזמין העבודה הגדול בתחום — פוגע בהם בצורה קריטית.

החרגה זו מצטרפת להסתייגות נוספת: רשויות המקבלות מימון מהממשלה תוכלנה להחריג את התשלומים לספקים אם לא יתקבל התשלום מהממשלה. החרגה זו יכולה לרוקן למעשה את החוק מתוכן בעקבות השכיחות הגבוהה של אי העברת תקציבים מהממשלה לרשויות.

מצב העסקים לא משתפר

בחינת היקף העסקים, המתבססת על סקר דמוגרפיה של העסקים שמפרסמת הלמ"ס, משקפת שיפור במאזנם ובשרידותם של עסקים קטנים בארץ. ב־4 השנים האחרונות חל שיפור במאזן העסקים, שעמד בשנת 2015 על כ־12,000 עסקים חדשים מדי שנה.גם שיעור השרידות של עסקים בשנים הראשונות שלהם רשם עלייה. לדוגמא, שיעור השרידות של עסק ב־5 השנים האחרונות עלה בין השנים 2006—2011 ב־4%.

אלא שנתוני המאקרו לא בהכרח מציירים את התמונה המלאה, ודאי לא במדינה קטנה שהפער בין המרכז לפריפריה בה הוא גבוה ומבצע צבאי אחד יכול לשנות למאות עסקים את התמונה. מדוע מצבם לא השתפר? ראשית, שנים שהמגזר העסקים הקטנים סבל מחוסר תשומת לב ראויה על אף משקלו בתוצר ובמשק, ולראיה, טיפול לקוי שנסחב שנים במוסר התשלומים. שנית, השנים האחרונות היו בבחינת שיפור משמעותי במעמד השכירים כך שנוצרה באיזשהו אופן א־סימטריה בין ההתייחסות של המחוקק לעצמאים ולשכירים.

בחינת עמדותיהן של בעלי העסקים בשנים האחרונות, כפי שעולות מסקירה של הסוכנות לעסקים קטנים, מציפה את אותן בעיות יסוד כחסמים עבורם. נושא התחרות, הגישה למימון והעומס הבירוקראטי שמוזכרים כל עת, אם כי במינונים שונים בין השנים. בעיית האשראי מוסברת, בין היתר, בעובדה ששיעור הריבית לעסקים קטנים כמעט כפול בהשוואה לעסקים גדולים ובינוניים בשל רמת הסיכון שלהם. מכאן הצורך בערבויות מדינה להלוואות.