שכר הבכירים - סיכום 2017: המנכ"ליות בלטו בהיעדרן

החוק המגביל את שכר הבכירים במערכת הפיננסית וקריסתה של ענקית התרופות טבע חוללו מהפכה ברשימת 100 שיאני השכר בחברות הציבוריות ב2017. בשל החוק להגבלת שכר הבכירים במערכת הפיננסית, לא רק שמנכ"לי הבנקים בישראל נפלטו מהעשירייה הפותחת, הם אפילו לא זכו להיכנס לטבלה.

כך, לדוגמה, מנכ"לית בנק לאומי רקפת מוסק עמינח שתפסה ב־2016 את המקום ה־14 בטבלה, עם שכר בעלות של 14.5 מיליון שקל, וכיום, בגלל חוק מגבלת שכר הבכירים היא – כמו שאר המנכ"לים של הבנקים הגדולים – מסתכלת על הטבלה מלמטה, מהמקום ה־202, עם שכר בעלות שנתית של 2.87 מיליון שקל.

את המקום ה־202 חולקת מנכ"לית לאומי עם יו"ר הבנק דוד ברודט שהידרדר אליו מהמקום ה־97. את המקום ה־252 חולקות מנכ"לית דיסקונט לילך אשר טופילסקי ומנכ"לית הבינלאומי סמדר ברבר צדיק, שהידרדרו אליו מהמקומות ה־75 וה־85, בהתאמה. מנכ"ל מזרחי טפחות אלדד פרשר משך שכר בעלות של 3.55 מיליון שקל ששם אותו במקום ה־150 בטבלה, אליו הידרדר מהמקום ה־98 ב־2016.

מימין: לילך אשר טופילסקי מנכ"לית דיסקונט, סמדר ברבר צדיק מנכ"לית בינלאומי צילומים: שאול גולן, אוראל כהן

החוק להגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי, שנכנס לתוקף באוקטובר 2016, קובע שבכירים בבנקים, בחברות הביטוח ובבתי השקעות לא יוכלו לקבל שכר בעלות שנתית של יותר מ־2.5 מיליון שקל, או שכר שעלותו עד פי 35 מעלות שכרו של העובד הזוטר ביותר בחברה. רף הכניסה לטבלת 100 שיאני השכר עומד על 4.61 מיליון שקל – עלות שכרו של יו"ר סקופ שמואל שילה. אבל בשל מגבלת שכר הבכירים, כאמור, עלות השכר השנתית של כל אחד מחמשת בכירי הבנקים הגדולים לא מגרדת אפילו את רף הכניסה לטבלה.  

ואם לא די בכך, בכירי המערכת הבנקאית בישראל יכולים רק להתקנא בבכירי הסניפים בחו"ל, שחוק הגבלת השכר לא חל עליהם או על עובדים בחברות החיתום. כך, למשל, את מקבלי השכר במערכת הבנקאית מוביל אבנר מנדלסון, מנכ"ל לאומי ארה"ב, עם שכר בעלות של 8 מיליון שקל (במקום ה־31), ולאחריו אורית לרר מנכ"לית בנק הפועלים שוויץ – שפעילות הבנקאות הפרטית שלו נסגרת – עם עלות שכר של 5.78 מיליון שקל (מקום 61).

ריבוי נשים בכירות במערכת הפיננסית משפיע גם על רשימת 100 שיאני השכר, ורק שלוש נשים, לעומת שבע ב־2016, הצליחו להידחק לרשימה ב־2017 : אורית לרר, כאמור; מיה שטרק מנכ"לית גזית ברזיל בחברת נורסטאר אחזקות עם עלות שכר בעלות שנתית של 6.5 מיליון שקל (מקום 51); ועפרה שטראוס, יו"ר שטראוס, עם שכר בעלות שנתית של 5.04 מיליון שקל – שהספיק לה כדי להיכנס למקום ה־80 בטבלה, אליו הידרדרה מהמקום ה־59 ב־2016.

העיוות השני בטבלת שיאני השכר מגיע מכיוון חברת התרופות טבע. שישה מבכירי החברה מאיישים את העשירייה הפותחת של הטבלה. חמישה מהם נכנסו לעשירייה הפותחת בשל הסכמי פרישה נדיבים, והמנכ"ל קאר שולץ, שנכנס לחברה וזכה למענק כניסה בדמות תשלום מבוסס מניות. הן הפורשים והן המצטרף החדש לטבע היטו כלפי מעלה את רף הכניסה לעשירייה הראשונה, על 15.1 מיליון שקל, עלות שכרו של פול ג'רמן, לשעבר סמנכ"ל הכספים של נייס הדואלית. וכך, מתוך שכר בעלות כוללת של 252 מיליון שקל שגרפו עשרת שיאני השכר ב־2017, עלות שכרם הכוללת של ששת בכירי טבע עמדה על 161 מיליון שקל, כמו עלות השכר הכוללת של כל העשירייה הפותחת ב־2016. בניטרול השפעתם של בכירי טבע על טבלת השכר, עלות השכר הכוללת של העישירייה הפותחת היתה עומדת על 172 מיליון שקל.

בראש הטבלה ממוקם מנכ"ל טבע, קאר שולץ, שנכנס לתפקיד ב־1 בנובמבר 2017, ועלות שכרו עמדה על 65 מיליון שקל – וזאת כאמור עבור שני חודשי עבודה. חלק ניכר משכרו של שולץ מורכב מתשלום מבוסס מניות של 62 מיליון שקל. לבד מבכירי טבע מככבים בעשירייה הראשונה גם ג'ון הנדריקסון, לשעבר מנכ"ל פריגו הדואלית עם שכר בעלות של 35.4 מיליון שקל במקום השני בטבלה; ברק עילם מנכ"ל נייס הדואלית עם 24.1 מיליון שקל במקום הרביעי; וחן ליכטנשטיין, מנכ"ל אדמה, עם שכר בעלות של 16.86 מיליון שקל, במקום השמיני.

בכירים חדשים שנכנסו לרשימה בזכות הנפקות מניות בבורסה בתל אביב. הם עופר רפיח, מנכ"ל רשת בתי המלון פתאל, שמשך שכר בעלות של 4.64 מיליון שקל ודוד שוורצברג, מנכ"ל עדיקה, שמשך שכר בעלות של 4.62 מיליון שקל, ב־2017.

מנכ"ל טבע קור שולץ