עוזי כץ: המנכ"ל, המניות והונאת הנדל"ן
מאחורי ההודעה המסתורית של חברת טליט על השעיית המנכ"ל הוותיק כץ מסתתר, לפי פרסומים זרים, ניסיון להונאת נדל"ן בארה"ב, שבמסגרתה שינה כץ את איות שמו כדי לחמוק מהרשויות. גורם בשוק: "עוזי כריזמטי וחרוץ אבל הולך על הקו האפור"
חברת טליט פרסמה אתמול הודעה דרמטית שלפיה המנכ"ל הוותיק עוזי כץ הושעה מתפקידו בחברה בעקבות מעורבות בפרשת עבר. בתגובה להודעה, צנחה מניית החברה ב־35%. רק יום קודם לכן קרסה המניה ב־40%, בעקבות דו"ח רע במיוחד שפרסמה החברה למחצית הראשונה של 2017.
- הסיפור המלא: כך חמק מנכ"ל טליט מכתב אישום על הונאה בארה"ב
- מניית טליט הישראלית צנחה בכ-42% אחרי דוחות מאכזבים
- עוזי כץ ניצל את הזינוק בטליט להחזר הלוואה לוויולה קרדיט
לפי דיווחים שהחלו להתפרסם בעקבות השעייתו של כץ, מדובר בפרשה מתחילת שנות ה־90, שבמסגרתה ניסו כץ, אשתו רות ורוניקה ואדם שלישי לנפח ערך של קרקעות בארה"ב באמצעות הונאה המכונה Land Flip (ראו מסגרת). עוד לפי אותם דיווחים, כץ הצליח לחמוק מהרשויות בארה"ב בשיטה פשוטה אך יצירתית: הוא שינה את איות שמו מ־Uzi Katz ל־Oozi Cats.
כמו כן, כץ מכר מניותטליטשהיו ברשותו בהיקף של 30 מיליון דולר כחודשיים לפני פרסום הדו"ח שהביא לצלילת המניה.
מאוטו דיפו דרך יבוא מכשירי סלולר ועד איטליה
באמצע שנות ה־90, כץ היה ממקימי רשת אוטו דיפו ואף ניהל את החברה. כץ גייס כמשקיע העיקרי את קבוצת אינטרפייס שבבעלות שלדון אדלסון. בהמשך נכנס כשותף גם שלמה זבידה. סכסוך בין הבעלים פגע בפעילות החברה, שהחלה לצבור חובות לספקים. בעקבות זאת מונה לה מנהל מיוחד מטעם בית המשפט - וזה מכר את החברה לקבוצת גאון ב־1999.
דאי טלקום ניסתה להכניס לארץ את המפעילה הסלולרית הבריטית Virgin על בסיס הרשת של פלאפון. המהלך כשל ואחריו עברה החברה ליבוא מכשירים סלולריים של חברת יונדאי הקוריאנית, שאותם מכרו לפלאפון. גם במקרה זה ההצלחה לא היתה מזהירה.
"אני זוכר אותו עוד מהתקופה שהם מכרו סלולרים לפלאפון", סיפר גורם בשוק שהכיר אותו אז. "לעוזי אין מגע זהב והיו כמה פעמים שהוא נפל, אבל אחרי זה הוא הצליח להרים את עצמו".
כשהמהלכים בישראל לא צלחו, כץ ופולאר יצאו לאיטליה. ב־2002 הם רכשו יחד את החברה האיטלקית טליט, שפיתחה ושיווקה מכשירים סלולריים ושהיתה על סף פשיטת רגל. לאחר הרכישה לקח על עצמו כץ את ניהול החברה.
"החברה היתה בקשיים ונמכרה למעשה ללא תמורה לחברה איטלקית אחרת, פינמק, תמורת הבטחה לשיקומה ולהזרמת כספים", סיפר בעבר כץ בראיון. "בתוך חודשים ספורים התברר שפינמק לא מתכוונת לקיים את ההבטחה והיא לא הצליחה להרים את החברה. טליט עמדה בפני סגירה ופיטורי כל העובדים. גילינו שיש לה משהו שיש רק ליצרניות הסלולר הגדולות: היכולת לבנות מנוע, מאל"ף ועד תי"ו. כשזיהינו את הפוטנציאל הזה היה לנו ברור שאנחנו רוצים לרכוש אותה. המצב הקשה שלה גם פתח לנו הזדמנות וקנינו אותה בסכום קטן בהרבה משוויה האמיתי".
"לא נפלתי מהכיסא כששמעתי על הפרשה"
טליט, שהוקמה בשנות ה־80, עוסקת גם בתקשורת בין מכשירים אלקטרוניים (M2M). הכניסה לתחום זה היתה אחת ההחלטות האסטרטגיות המוצלחות של כץ ופולאר. לדברי גורם בשוק, בתקופה שבה פולאר היתה שותפה בטליט, "עוזי היה מאוד מחובר לקלנר". כץ גם נהג לספר אז כי הוא מעריץ את קלנר, "שהעסקה עם טליט נסגרה בזכות עצבי הברזל שלו".
ב־2005 קידם כץ את הנפקתה של טליט בבורסה בלונדון. גיוס הכסף אפשר לחברה להתפתח. כיום היא נחשבת למובילה עולמית בשוק ה־M2M. בתחום פעילות זה טליט מספקת מוצרים, שירותים ומתקנים המחברים ארגונים לאינטרנט ומאפשרת להם לאסוף, לעבד ולהגיב באופן אלחוטי לנתונים המגיעים מהתקנים מחוברים וכך ליצור התייעלות, הכנסות וצרכים נוספים.
ב־2007 רכש כץ מפולאר 28% ממניות החברה בכ־10 מיליון דולר, יחד עם קבוצת משקיעים איטלקית בראשות פרנקו ברנבה. בכך הפכו כץ והאיטלקים לבעלי השליטה בחברה. כעבור זמן קצר חקרה המשטרה חשדות שלפיהן שרם־פודים־קלנר העבירה מידע לקבוצה שבראשותו של כץ לקראת מכירת השליטה. קלנר, שנחקר, השעה את עצמו בעקבות זאת מתפקיד יו"ר פולאר. תיק החקירה נסגר בשנת 2011 ולא הוגשו בו כתבי אישום.
במהלך השנים כץ נמצא על הקו של איטליה־ישראל. ידידת משפחה שלו ושל ואשתו רותי מספרת: "הם גרים באיטליה המון שנים, כשהם מגיעים לביקור בארץ אנו נפגשים. הם כל שנה עושים סקי באירופה. עוזי בן אדם מקסים, הוא נחבא אל הכלים, לא מספר על מה הוא עושה או כמה הוא מצליח. הוא חבר מאוד טוב של יוסי פייט". פייט, ששימש עד כה כמנהל הכספים ונשיא החברה, מחליף את כץ ומכהן כעת כמנכ"ל הזמני של החברה.
מכרה אחרת של כץ מוסיפה: "עוזי הוא איש חכם ברמות, הוא לא אוהב פרסום, הוא די צנוע". אלא שלדברי גורם בשוק זה לא תמיד היה כך: "בעבר הוא היה מאוד מוגזם בהתנהלות שלו. רק בשנים האחרונות הוא הוריד קצת פרופיל".
השנים הטובות של טליט והעסקה של כץ
כפי שפורסם באחרונה ב"כלכליסט", במאי 2014 לווה כץ 26 מיליון דולר מויולה קרדיט כדי לרכוש עוד מניות של טליט ולהגדיל את אחזקתו בה ל־20%. במאי האחרון, לאחר שמניית החברה זינקה בבורסה בלונדון, מכר כץ את 8.4% ממניותיו בחברה למשקיעים מוסדיים בלונדון בכ־30 מיליון דולר. כץ ביצע את העסקה לפי מחיר של 340 פני למניה, לעומת מחיר של 195 פני במועד רכישת המניות שלוש שנים קודם לכן. הסכום שהוא החזיר לויולה, כולל ריבית, עמד על 40 מיליון דולר. לאחר מכירת המניות נותר כץ עם אחזקה של 11.6% בטליט.
בשנים האחרונות הציגה טליט שיפור בתוצאותיה הפיננסיות. בתקופה זו צמחו הן המכירות והן שיעורי ה־EBITDA (רווח לפני הוצאות מימון, מסים, פחת והפחתות) שלה בשיעורים דו־ספרתיים בכל שנה. בפרט, החברה הציגה צמיחה משמעותית בהכנסות משירותי האינטרנט של הדברים.
התוצאות השתקפו בעליות במחיר המניה ובשווי החברה. בעקבות זאת, במאי האחרון ביצעה טליט הנפקת מניות בהיקף של 50 מיליון דולר, שבמסגרתה גם מכר כץ מניות.
ואולם הדו"חות החצי־שנתיים שפרסמה החברה לפני יומיים כללו כמה הפתעות לא נעימות, ששלחו את המניה לירידות של יותר מ־40% ביום אחד. לחברה היו לא מעט בעיות במחצית הראשונה של 2017, אבל הגורם המשמעותי ביותר היה עיכוב של אישור לייצור שבבי LTE לדור הרביעי של התקשורת הסלולרית מצד ספק גדול לשוק האמריקאי, ככל הנראה אינטל.
לפי בנק ההשקעות הגרמני ברנברג, העיכובים הללו עלולים לסכן את תחזית החברה לרשום הכנסות של 400‑430 מיליון דולר ו־EBITDA של 47‑60 מיליון דולר ב־2017. לפי הערכות ברנברג, בתרחיש הגרוע ביותר תחזית ה־EBITDA תרד ב־20% ב־2017.
מנגד, בחברה לא שינו את הטווח הגבוה של תחזית ה־EBITDA, שתלויה מאוד בקבלת אישור העסקה. בשנה שעברה עמד ה־EBITDA של החברה על 54.4 מיליון דולר.
בבנק הורידו גם את תחזית מחיר המניה - מ־415 פני ל־300 פני. גם אנליסטים במורגן סטנלי הורידו את מחיר היעד של החברה - מ־350 פני ל־269 פני בלבד, עם המלצת "משקל עודף". הנהלת החברה מצפה כי עסקת השבבים תקבל אישור עוד השנה, אך הודתה כי עיכובים נוספים ימשיכו להשפיע לרעה על תזרים המזומנים ועל הרווחיות.
יתרת השורט הכי גדולה בבורסה של לונדון
הכנסות טליט גדלו בכמעט 7% במחצית הראשונה של 2017, לכמעט 178 מיליון דולר (136 מיליון פאונד). עם זאת, השקעות גדולות שביצעה השנה, בעיקר לאחר שקיבלה הזמנת רכש ראשונה מטסלה עבור כל מכוניות מודל 3 שלה, מחקו כמעט שליש מהרווח המתואם - ל־14.7 מיליון דולר בלבד.
החברה דיווחה גם כי היא לא מתכננת לשלם דיבידנדים בתקופה הקרובה, בעוד שבשנה שעברה שילמה 2.5 סנט למניה. בגזרת התוצאות, טליט דיווחה על הפסד של 9.7 מיליון דולר לפני מס, לעומת רווח של 4.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב־2016.
מניית טליט הפכה מטרה לשורטיסטים, שתהו לא פעם על רווחיות החברה ועל הנהלתה. ביום שלישי הגיעו יתרות השורט לשיא כל הזמנים, עם 13.3% ממחזור המניות, מה שהפך אותה לחברה בעלת יתרת השורט הכי גדולה בלונדון. השיא הגיע בעקבות הצטרפות של שתי קרנות אמריקאיות - ולינגטון ולאוקדיה - שעל פי מסמכים רגולטורים פתחו שתי פוזיציות שורט על המניה.
טליט מעסיקה כ־800 עובדים במרכזי פיתוח באסיה, אירופה ובארה"ב. בישראל היא מעסיקה כ־120 עובדים, מרביתם ברמת החייל. תחום ה־M2M המסורתי של טליט אחראי ל־85% מהכנסותיה, אך היא נחשבת גם לשחקן חשוב בתחום האינטרנט של הדברים.
המתחרה הגדולה של טליט היא חברת ג'מלטו (Gemalto), יצרנית כרטיסים חכמים צרפתית שרכשה את חטיבת ה־M2M של סימנס. לפי בלומברג, עלות השכר של כץ ב־2016 עמדה על 3.3 מיליון דולר.
ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "מטעמים מובנים, מדיניותנו הקבועה היא שאיננו מתייחסים לשאלות אודות הליכי הסגרה, בין שמתקיימים כאלה ובין שלא, אלא מקום בו מתנהל הליך פומבי, ואין בכך כדי לאשר או להכחיש את הנטען בפנייה".
לא ניתן היה לקבל את תגובתו של עוזי כץ.