השנים הטובות של לבייב

שבוע בדיוק לאחר שלב לבייב שחרר את הפצצה והפך באחת מטייקון נערץ לאויב הציבור המאיים לפגוע בתשואה של כספי הפנסיה שלנו, אפשר לעשות הפסקה קצרה בתחרות ההתעמרות בלבייב. כן, זה הולך להיות המאבק בה"א הידיעה של הגופים המוסדיים על כספי הפנסיה שלנו, שיהיה הגדול ביותר מבחינת היקפו, וכן, אנחנו מצפים מהם שיעשו כל שביכולתם כדי למקסם את התועלת לעמיתים.

אבל רגע. לבייב לא התחיל את הרומן עם כספי הפנסיה שלנו אתמול. כפי שהצהיר באותה מסיבת עיתונאים, הוא לא רימה ולא גנב, אלא ביצע כמה טעויות עסקיות קשות שהביאו אותו למקום שבו הוא נמצא היום, ונראה שהוא מוכן לשלם את המחיר על כך. וגם אם לא, לאט לאט אפילו הוא יפנים שמה שהיה - הוא לא מה שיהיה.

רגע לפני שממשיכים בסקילה הקולקטיבית, כדאי לבחון את ההתנהגות של הטייקון מול המשקיעים מאז רכש את השליטה באפריקה ישראל ב־1996. אפילו לאלו שמואשמים בפשעים חמורים יותר, בודקים את גיליון ההרשעות הקודם. אצל לבייב הגיליון הזה חלק, ולפחות בפרמטרים שוק הוניים, יחסו למשקיעים לאורך השנים היה יותר מהוגן. אנחנו יודעים, זה לא פופולרי להתעסק בעובדות, ועוד בכאלו שהורסות את חגיגת השמחה לאיד. אך הפעם נתנו לעובדות לבלבל אותנו.

מקדימה תרופה למכה למה לבייב ממהר להסדר? קשיי הפירעון של אפריקה עתידים להרים ראש רק ב־2011. אך דחיית הסדר החוב, אפילו ברבעון נוסף, עשויה היתה להעמיד את הדירקטורים, רואי החשבון והמנהלים בקבוצה בפני תביעה על העדפת הנושים גולן פרידנפלד, 7 תגובות לכתבה המלאה 

ערוץ 9

ההשקעה של אפריקה ישראל בערוץ 9 היא ללא ספק אחת האומללות שעשתה. מאז הוקם הערוץ הוא ייצר הפסדים של 130 מיליון שקל לבעליו. בתחילה החזיקה אפריקה כמעט במלוא הבעלות על הערוץ, וההפסדים הללו - אף שלא סיכנו אותה כלל, הפריעו ללבייב וקלקלו לו את ההצגה. לכן, בצעד לא שגרתי, הוא החליט ב־2003 לקחת כמחצית מההתחייבויות של החברה לחברה הפרטית שלו. המשמעות: חצי מהפסדי הערוץ הועברו מכיסי המשקיעים לכיסו הפרטי. שנתיים מאוחר יותר מצבו של הערוץ היה עדיין בכי רע, ולבייב שוב נחלץ לעזרתו כשהעמיד לבנק מזרחי ערבות אישית של 90 מיליון שקל כנגד אשראי בהיקף של 16 מיליון דולר שהעמיד הבנק לערוץ המדשדש. לא צריך לשכוח לו את זה.

-

השכר האישי

מעולם לא היה לבייב בין מקבלי השכר הגבוה במשק. הוא האמין כי בעל שליטה בחברה ציבורית צריך ליהנות ממנה כשכל המשקיעים נהנים ממנה - כלומר באמצעות דיבידנדים ו/או באמצעות עליית ערך המניה. שכרו - בניגוד לכמה חומסים סדרתיים שכוכבם ממשיך לדרוך - היה תמיד צנוע: כ־45 אלף שקל בחודש.

עסקאות בעלי עניין

לכל אורך 13 השנים שבהן מחזיק לבייב בשליטה באפריקה ישראל לא נמצאה עסקת בעלי עניין אחת שביצע, שהיתה פוגענית בבעלי המניות מקרב הציבור. לבייב ביצע עסקאות בעלי עניין מועטות לאורך הקריירה שלו, ובאף אחת מהן לא היה מה שמכונה חשש לעושק המיעוט. בעידן שבו עסקאות בעלי עניין פוגעניות הן עניין שבשגרה, ההתנהגות של לבייב אינה טריוויאלית.

התשואה

לבייב רכש את אפריקה ישראל לפני 13 שנה תמורת 400 מיליון דולר. היום, גם אחרי המפולת, שווה אפריקה כ־640 מיליון דולר, ובדרך היא חילקה למשקיעים דיבידנדים בסכום של מעט יותר מ־400 מיליון דולר. כלומר - מי שנשאר נאמן לאפריקה ישראל בימים הטובים ובימים הרעים כאחד, ייצר לעצמו תשואה של 160% ב־13 שנה לעומת תשואה של 364% שייצר מדד ת"א־25 באותה עת (על פי נתוני בלומברג).

צריך לזכור שהבדיקה נעשית ברגע השפל של החברה, וברור שהיא מייצרת תשואת חסר לעומת מדד היחס, אבל מי שמימש את המניה בחמש השנים האחרונות (גם אם לא בשיא) ייצר לעצמו תשואה פנומנלית של מאות אחוזים. את זה, משום מה, נוטים המשקיעים לשכוח במהרה.

5. היד לכיס

אין ספור פעמים נשמעה הקריאה ללבייב - הכנס את היד לכיס. העניין הוא שלבייב כבר עשה זאת, ממש לא מזמן. באמצע 2008 ביצעה אפריקה גיוס מניות כדי לחזק את מבנה ההון שלה. לבייב הזרים כ־800 מיליון שקל מכיסו הפרטי. גם נתון זה, משום מה, הוצנע בשבוע האחרון.

בחודשים הקרובים יתגבש הסדר החוב בין המשקיעים המוסדיים ללבייב. אין ספק כי האחרון יידרש להתגמש, להזרים כסף לחברה או לוותר על אחוזים בבעלות על החברה. אך רגע לפני שממשיכים לשמוח לאידו, כדאי לזכור שללבייב יש גם היסטוריית ביצועים מול שוק ההון, והיא לא שחורה בכלל.