ברקת ואליהו שוב על מסלול התנגשות: הרשות בוחנת את חוקיות הפיצוי לרוזן

האם בעל השליטה במגדל ביטוח שלמה אליהו והממונה על שוק ההון משה ברקת נמצאים על מסלול התנגשות נוסף? ל"כלכליסט" נודע כי רשות שוק ההון בוחנת את חוקיות השכר של יו"ר מגדל ביטוח הנכנס מוטי רוזן. ההיבט בשכרו של רוזן שאותו בוחנת הרשות הוא פיצוי בגובה של מיליון שקל, שיינתן לו בשל פרק זמן של שמונה חודשים שבהם המתין לאישור הרגולטור למינוי.

בשבוע שעבר אישר דירקטוריון מגדל אחזקות, החברה־האם הציבורית של מגדל ביטוח הפרטית, את תנאי התגמול של רוזן, שיכהן כמנכ"ל מגדל אחזקות ויו"ר מגדל ביטוח במקומו של ניר גלעד. עלות השכר השנתית של רוזן תסתכם ב־3.3 מיליון שקל והיא תתחלק בין שתי החברות. בנוסף, כאמור, אישר הדירקטוריון לתת לו פיצוי של מיליון שקל משום שהמתין לאישור הרגולטור למינוי, ולכניסה בפועל לתפקיד, מאז אפריל האחרון.

בשנת 2021 יעמוד שכרו של רוזן על 3.3 מיליון שקל, בהתאם לתקנות החוק שקובע כי עליו לעמוד בתקרה של עד 2.5 מיליון שקל בשנה או פי 35 מהשכר הנמוך בחברה. במקרה של רוזן האופציה השניה מתקיימת. הרגולטור שבוחן את המקרה כאמור, יידרש להכריע האם תשלום של מיליון שקל על השנה הקודמת, למרות שלא הועסק בחברה, הינו בגדר מעקף של החוק או שהחברה מקיימת את החוק כלשונו.

מוטי רוזן צילם: אוראל כהן

מגדל נתמכה בחוות דעת משפטית לתגמול של רוזן

לטענת מגדל, שהשיבה לשאלת "כלכליסט", התגמול של רוזן אינו סותר את חוק שכר בכירים ובחברה מסתמכים על חוות דעת משפטית. חוות הדעת הושמעה בפני הדירקטורים במגדל אחזקות בעת שאישרו את התגמול ברוב מוחלט. היחידה שהתנגדה להחלטה היא הדח"צית לינדה בן־שושן, שטענה כי לא נכון לעמדתה להעניק את הפיצוי. הצביעו בעד ההחלטה: אליהו עצמו, שמכהן כיו"ר מגדל אחזקות, הדח"צ שלמה הנדל והדירקטורים הרגילים חיים רמון, גבי פיקר, עוזי מוסקוביץ ואריה מינטקביץ, שכיהן בעבר כיו"ר רשות ני"ע. "כלכליסט" פנה לכל חברי הדירקטוריון על מנת לקבל את תגובתם לאישור הפיצוי, אך הם סירבו להגיב. תגובתו של הנדל לא התקבלה.

מתן הפיצוי נומק בדיווח לבורסה כך: "בנוגע לפיצוי למר רוזן, קבעו חברי ועדת התגמול ודירקטוריון החברה כי בשל אובדן הזדמנויות עסקיות אשר נגרם למר רוזן בשל התקופה הארוכה בה המתין לאישור כהונתו כיו"ר מגדל ביטוח, הפיצוי הוא ראוי וסביר בנסיבות העניין". במגדל אחזקות מסבירים כי רוזן נקלע שלא ברצונו לעימותים בין ברקת לאליהו. מהחברה נמסר ל"כלכליסט" כי "בשל דין ודברים ממושך בין הממונה למגדל אחזקות ולבעל השליטה בה, שקיבל ביטוי הן בדיווחים מיידים של מגדל אחזקות והן בשלל כתבות בעיתונות, ומטעמים שאינם קשורים למר רוזן, עיכב הממונה את אישור המינוי עד ל־3 בינואר. אישור המינוי התעכב במשך תקופה חריגה של שמונה חודשים, שבהם מר רוזן המתין לתפקיד".

משה ברקת צילום: עמית שעל

עוד מסבירים בחברה בתשובה לפניית "כלכליסט" כי במהלך תקופה זו "סירב רוזן להצעות אחרות שקיבל, הן מענף הביטוח והן מענפי משק אחרים, הן לתפקידי ניהול בכירים, הן למעורבות כבעלים של מיזמים והן לכהונה כדירקטור או כיו"ר דירקטוריון בגופים שונים". לכן, אם רוזן היה נכנס לתפקידו באפריל, עד למועד האישור שניתן הוא היה מרוויח שכר ברוטו של 1.68 מיליון שקל, כך שהפיצוי הוא בשיעור נמוך יותר. אבל אישור מינויים שכאלו תמיד לוקחים זמן והם מעולם לא ניתנים באופן מיידי, ובנוסף, מאז שרוזן עזב את חברת הביטוח מנורה, שבה כיהן כמנכ"ל, ב־2017, הוא לא כיהן בתפקיד בכיר כלשהו, כך שלא ברור אילו הזדמנויות עסקיות הוא איבד.

רוזן מונה לדירקטור במגדל אחזקות באוקטובר האחרון, ואליהו סימן אותו כבר אז כמחליפו של ניר גלעד, שעימו הסתכסך. אליהו רצה לזרז את הפיכתו מדירקטור ליו"ר, אבל רשות שוק ההון לא הזדרזה לאשר את המינוי. במהלך הזמן שבו הרשות בחנה את המינוי, היא שלחה בטעות מייל שמאשר אותו, ונאלצה להבהיר שמדובר בטעות לאחר שהאישור כבר דווח. האישור השגוי והביטול גררו השעיה של רוזן מהתפקיד עד לקבלת אישור מחדש.

עתה ההחלטה על אישור התגמול והפיצוי לרוזן עוברת לאסיפה הכללית של מגדל אחזקות, ומכיוון שהוגדרה כהחלטה שאין לדירקטורים עניין אישי בה, כל בעלי המניות יכולים להצביע באספה. חברות הביטוח הראל וכלל, שמחזיקות כ־2% ממגדל אחזקות כל אחת, לא צפויות להתנגד לחבילת השכר, אולם גם אם יתנגדו לה, זה לא ישנה. נוכח העובדה שאליהו מחזיק ב־69% ממניות מגדל אחזקות, מובטח כי הפיצוי יאושר וככל הנראה ברקת בלבד יכול לפעול על מנת לבלום זאת, אם יחליט שהדבר אינו חוקי. 

שלמה אליהו צילום: ריפליי הפקות צילום

בכירים בענף הביטוח אמרו ל"כלכליסט" כי הם מתקשים להבין את הפיצוי שמגדל מעניקה לרוזן ואף הציגו דרך אלטרנטיבית בה ניתן היה להעניק לו את הפיצוי בלי לנקוט במהלך שנוי במחלוקת. "לאורך החודשים האחרונים רוזן נמצא תחת הכפשות. אם במגדל היו פיקחים יותר, הם היו מכניסים את סכום הפיצוי למצנח הזהב שלו, במקרה שיעזוב. כך נוהגים גם בחברות אחרות", אמר ל"כלכליסט" בכיר בענף. מצנח הזהב של רוזן במידה שיעזוב, שמגולם בסעיף אי תחרות למשך תשעה חודשים, עומד על 2.5 מיליון שקל.

גם השכר של ניר גלעד עורר מחלוקת

זו אינה הפעם הראשונה שבה הסכם שכר של בכיר במגדל אחזקות מעורר מחלוקת. בעת שגלעד נכנס לתפקיד יו"ר מגדל ביטוח ומנכ"ל מגדל אחזקות בתחילת 2019, נקבע כי ההתקשרות מולו תהיה בת חמש שנים לכל הפחות, ואם יעזוב יקבל את כל הסכום.

ברקת התערב ומנע זאת, בין היתר משום שהדבר נוגד את חוק שכר הבכירים. גלעד השתכר 2.26 מיליון שקל בשנה עבור 90% משרה, ועזב לאחר מעט יותר משנה, כך שמתן כל יתרת הסכום עבור ארבע שנים נוספות היתה מביאה את שכרו אל הרבה מעבר לרף של חוק שכר הבכירים.

לשלמה אליהו יש היסטוריה ארוכה של אתגור הרגולציה, שהביאה להתנגשות מאז'ורית בינו לבין ברקת. בסופו של דבר, ברקת העמיד לו אולטימטום — פנה את מקומך בדירקטוריון מגדל או חדל לכהן כיו"ר מגדל אחזקות. לאחר מאבק, אליהו נכנע ובחר באפשרות הראשונה. אולם גם לאחר שעזב, המשיך לכהן כמנכ"ל הסוכנויות של מגדל, ולאחר התערבות של ברקת עזב גם את הפוזיציה הזו.