האמא טרם גייסה אך שולחת חברה־בת עם הערת עסק חי לבורסה

המרדף אחרי החלומות הטכנולוגיים מזרים לבורסה חברות בסיכון גבוה. בחודשים האחרונים גובר מבול ההנפקות בתל אביב של חברות טכנולוגיה צעירות, שמציעות חלומות גדולים, אבל מגיעות עם מעט הכנסות — ולעתים גם עם הערת עסק חי מרואי החשבון. מתוך 21 טיוטות התשקיפים שמונחות נכון לאתמול לעיון המשקיעים, יש ארבע חברות עם הערת עסק חי ושתיים עם הפניה של רואי החשבון לתשומת לב.

אתמול הצטרפה למגמה צ'קראטק, חברת סטארט־אפ שמפתחת טכנולוגיה להטענה מהירה של כלי רכב חשמליים. כמנכ"ל החברה מכהן בועז וייזר, ואחת המשקיעות בה היא איי ארגנטו, המחזיקה ערב ההנפקה ב־14.86% מהמניות (בדילול מלא). אם השם נשמע מוכר, זה משום ששותפות המו"פ איי ארגנטו מבקשת במקביל להנפיק את עצמה בימים אלה.

צ'קראטק, בדומה לסטארט־אפ אחר, ביונ תלת ממד, שהגיש טיוטת תשקיף ראשונה בשבוע שעבר, לא רשמה כל הכנסות עד כה, ולדו"חותיה הכספיים מצורפת הערת עסק חי. החברה סיימה את 2018 ו־2019 עם הפסדים של 13.2 ו־10.9 מיליון שקל בהתאמה, והמחצית הראשונה של 2020 הסתיימה בהפסד של 8.95 מיליון שקל. לפי הערכות בשוק, היא מבקשת עתה לגייס 100 מיליון שקל לפי שווי 400 מיליון שקל.

ארבע מבין שש החברות, שהגישו טיוטות תשקיף בתל אביב עם הערת עסק חי או הפניה לתשומת לב מרואי החשבון שלהן, כלל לא הציגו הכנסות ב־2019, ובמחצית הראשונה של 2020 צ'קראטק וביונ תלת ממד עדיין לא רשמו הכנסות. שלוש מהחברות האחרות — איירטאצ' סולאר, אנויז'ן מדיקל וקבסיר אדיוקיישן — הציגו הכנסות בהיקפים נמוכים יחסית.

חברות הטכנולוגיה המנפיקות רודפות אחרי חלומות גדולים. כך, למשל, איירטאצ' מפתחת רובוטים לניקוי פאנלים בשדות סולאריים, אנויז'ן מפתחת מוצרים לרפואת חירום, ביונ תלת ממד מייצרת טכנולוגיה להוזלה משמעותית בייצור מוצרים לענף הבנייה, מאסיבית טכנולוגיות הדפסה תלת ממד מפתחת מכונת הדפסה בתלת ממד לענף הרכב, וקבסיר אדיוקיישן פיתחה כלים לשיפור התפוקה של סטודנטים בתחומי המדעים.

בורסת ת"א צילום: בלומברג

המשקיעים מביעים, לפי שעה, עניין ולפעמים התלהבות כחלק מהמגמה הכללית השוררת בשווקים. מתחילת 2021 מדד ת"א־35 עלה ב־7.37%, אבל מדד הביומד התל־אביבי הוא השיאן, והוא זינק ב־48.4%, בעוד מדד ת"א גלובל־בלוטק ומדד ת"א טק־עילית עלו ב־25.8% ו־18% בהתאמה. המשקיעים בתל אביב מתקנאים במדד נאסד"ק, שב־2020, שנת הקורונה, עלה בכ־44%, ומתחילת 2021 כבר עלה ביותר מ־9%.

מה עומד מאחורי הגל הזה של הנפקת חברות חלום? ראשית, הריבית האפסית. ברחבי העולם היא מעניקה רוח גבית לנכסי סיכון, ובראש וראשונה לבורסה. שנית, ההזרמות של הבנקים המרכזיים, שנתנו דחיפה משמעותית לשווקים וגרמו להם להתנתק מהכלכלה הריאלית. שני אלה יחד מייצרים טיימינג טוב מאין כמוהו להנפקה של חברות מכל הסוגים. ואכן 2020 היתה השנה שבה הונפקו הכי הרבה חברות מאז 2007, ובימים אלו עמלים חתמים ועורכי דין על הכנת כ־100 תשקיפים.

הגורם השלישי הוא הכוכבות של הראלי - מניות הטכנולוגיה. מדדי נאסד"ק ו־S&P 500 ששברו שיאים במהלך המגפה, עשו זאת בהובלת מניות הטכנולוגיה, בעיקר הגדולות שבהן, פייסבוק, אמזון וגוגל. הדבר מייצר אפקט הילה שמושך את המשקיעים גם למניות הטכנולוגיה הקטנות, בתקווה שהחברות הללו, שלרוב עדיין מפתחות את הטכנולוגיה שלהן, ולכן לא ממש מציגות הכנסות, ייהפכו לענקיות שישנו את העולם, או לפחות לחברות רווחיות מאוד. אם יש דבר אחד שמגפת הקורונה לימדה את שוק ההון, זה שהקלישאה "אי אפשר לתזמן את השוק" תמיד נכונה. במרץ, כשהשווקים נפלו, משקיעים רבים ברחו מהבורסה, ופספסו את העליות המטאוריות שהחלו באפריל. כפי שבלתי אפשרי לתזמן את השוק, קשה לא פחות לדעת אילו מהחלומות של החברות האלו יתגשמו.

"חברות מוסיפות 'טק' לשם"

מוטי ברלינר, מנהל מחלקת מחקר בבית ההשקעות אלטשולר שחם, ציין כי "הרבה חברות הוסיפו 'טק' לשמן, אך הן לא ממש חברות טכנולוגיה. חלקן יכלו להיות מוגדרות חברות תעשייתיות ששכללו משהו בתעשייה. ברור שמספר כזה של הנפקות מגיע בסוג של 'הייפ'. יש כסף שמחפש השקעות, והשוק נותן שוויים שבהם הרבה אנשים שמחים להנפיק. האם יהיו הפסדים? כן. האם התוחלת (ממוצע התשואה העתידית — ח"ש) היא שלילית? אני עדיין לא יודע". לדברי ברלינר, "יהיו חברות שלא יצליחו, אבל חלקן לבסוף ייתנו תשואה חיובית. ייתכן שבעוד כשנתיים, כשטמפרטורת השוק תירגע, חלק מהחלומות לא יפגשו את המציאות, אך בעוד עשור כמה מהחברות ייהפכו למשמעותיות. אנחנו בוחנים בפינצטה ומסתכלים לטווח הבינוני, ומנסים לברור את הטובות שבהן".