בכירי סימילארווב וסטרטסיס בעבר עולים על גל הספאקים

חברת SPAC ישראלית חדשה בדרך לגיוס הון בניו יורק. החברה, ששמה מורינגה אקוויזישן (Moringa Acquisition), הגישה תשקיף לגיוס של 100 מיליון דולר. כפי שמקובל בתעשיית הספאקים, הפורחת בשנה האחרונה, את החברה החדשה מובילים יוצאי מגזר הטכנולוגיה הישראלי, שיתבססו על הקשרים שלהם, כדי לאתר את החברה עם הפעילות הריאלית שתמוזג לתוכו.

את מורינגה מובילים יוצאי חברת טכנולוגיית האינטרנט סימילארווב (SimilarWeb) ובכירי חברת הדפוס התלת־ממדי סטרטסיס (Stratasys). בראש החברה עומד אילן לוין, בעבר מנכ"ל סטרטסיס, ובתפקיד סמנכ"ל הכספים משמש גיל ממן, שכיהן כסמנכ"ל פיתוח עסקי בסימילארווב - חברה שפיתחה טכנולוגיה למדידת תנועה באתרי אינטרנט ומתכננת הנפקה בנאסד"ק בתקופה הקרובה לפי שווי של 2 מיליארד דולר.

מה דעתך על מניית סטרטסיס:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

בכירים נוספים במורינגה הם  דן ילון, סמנכ"ל בסימילרווב ובכיר לשעבר בסטרטסיס, שמשמש כיועץ למורינגה; רות אלון, שהיתה בעבר שותפה בקרן ההון סיכון פיטנגו. את הגיוס מובילים בתי ההשקעות מואליס (Moelis), שפתח באחרונה משרד בישראל, ו־EarlyBirdCapital.

על פי התשקיף של מורינגה, המייסדים מתכוונים לאתר חברות טכנולוגיה ישראליות, הפועלות בתחומים חדשניים, וזאת במטרה לפשט את התהליך עבור חברות ש"מהססות" - כהגדרת התשקיף - לממש תוכנית להנפקה ציבורית בניו יורק מסיבות כגון התמשכות התהליך, חוסר ודאות בכל הקשור לתמחור ותנודתיות השוק.

מורינגה ממשיכה את המגמה הבולטת של הנפקות חברות SPAC - Special Purpose Acquisition Company, שבמסגרתו מונפקת בשלב ראשון חברה ללא פעילות, מעין שלד, והמייסדים מתחייבים למזג לתוכו פעילות ריאלית בתוך תקופה של עד 24 חודשים. ההבדל המרכזי בהנפקה באמצעות ספאק, לעומת מהלך רגיל, הוא סגירת השווי מראש באמצעות משא ומתן מול מנהלי חברות הספאק ולאחר אישור של בעלי המניות.

הנפקות באמצעי זה פתוחות יותר לחברות שרמת חוסר הוודאות סביבן גבוהה יותר, ולחלקן אף אין הכנסות, אלא רק תחזיות אופטימיות. בניגוד לתשקיף הנפקה רגיל, בתשקיף הנפקת SPAC אפשר לספק תחזיות עתידיות, ולא רק לתת למשקיעים את ביצועי העבר.

מנכ"ל מורינגה אילן לוין, בעבר מנכ"ל סטרטסיס צילום: ענר גרין

כמה חברות SPAC ישראליות, ובהן ION, כבר גייסו הון בניו יורק, וחברות הייטק ישראליות אחדות גם חתמו על הסכם למיזוג עימן. כך למשל, חברת האינטרנט טאבולה תמוזג בתוך ION לפי שווי של 2.6 מיליארד דולר, וחברת החיישנים לרכב אוטונומי אינוויז תמוזג בתוך ספאק בשם Collective Growth האמריקאי, לפי שווי של 1.4 מיליארד דולר.

שלשום הודיעה גם אוטונומו, שפועלת אף היא בתחום הרכב האוטונומי, על הסכם למיזוג עם SPAC לפי שווי דומה. בשלב זה מדובר בטיפה בים, לאחר שב־2020 חצי מכלל ההנפקות בניו יורק היו של 220 חברות SPAC, שגייסו 80 מיליארד דולר. מתחילת השנה גייסו חברות אלה כבר קרוב ל־20 מיליארד דולר, ותשקיפים חדשים מוגשים מדי יום לרשות ניירות הערך האמריקאית (SEC).

על פי הערכות, רבות מחברות ה־SPAC פוזלות לכיוונה של ישראל, בחיפוש אחר חברות טכנולוגיה, משום שכאן יש היצע חברות גדול, ומנהלי ה־SPAC אינם רוצים להגיע למצב שבו הם מתמהמהים עם מיזוג של פעילות ריאלית - דבר שידרוש את החזרת הכסף למשקיעים.

רות אלון, היום במרינגה, בעבר שותפה בקרן ההון סיכון פיטנגו צילום: יובל חן