ברקת מעודד את המוסדיים לשתף פעולה עם הקרנות הפרטיות שלהם

הגברת הסינרגיה בין המוצרים הוגדרה בטיוטת החוזר כ"שיתוף פעולה עם קרן השקעות קשורה", ונועדה, לדברי הרשות, לחשוף את העמיתים להשקעות מגוונות, ובכך לשפר את פוטנציאל התשואה. במקביל, היא גם אמורה להגדיל את פעילות המוסדיים בקרנות ובמוצרי ההשקעה. 

הממונה על שוק ההון משה ברקת צילום: עמית שעל

אך היות שבשיתוף פעולה כזה יש גם פוטנציאל לניגודי עניינים, קובעת הרשות בטיוטה כמה כללים, שאמורים למנוע מצבים כאלה. ראשית, לא יוכל המוסדי לגבות כפל דמי ניהול מהעמיתים. כלומר, בנוסף לדמי הניהול הרגילים שמשלם העמית, הוא לא ישלם דמי ניהול נוספים בעבור השקעה בקרן שמנהל המוסדי, אם יושקעו בה נכסיו.

בנוסף נקבע כי השירותים שהמוסדיים יוכלו לספק לקרן יהיו רק כאלה הנכללים במגבלת מדיניות ההשקעות של הגוף המוסדי. אם, למשל, החליט המוסדי, המנהל את כספי העמיתים, לא להשקיע בחברות ששוויין פחות מ־100 מיליון שקל, אז הוא לא יספק שירותי אנליזה לקרן לחברות קטנות כאלה.

הסיבה לכך היא שהמטרה היא להגביר סינרגיה בין הצדדים, ולא לגרום לכך שמנהלי ההשקעות בגוף המוסדי יעסקו בנושאים שאינם רלבנטיים לעמיתים שאת כספם הם מנהלים. עוד דורשים ברשות כי במסגרת ההסכם בין הגוף המוסדי לקרן ייקבע גם היקף ההשקעה המינימלי של המוסדי בקרן, כדי לוודא שמדובר בסכום לא מבוטל מתוך כלל נכסי הקרן, ולא בסכום סמלי, רק למראית עין, וכי בפועל מטרתו היא להיעזר בשירותי ניהול ההשקעות בגוף המוסדי.

עוד נקבע, בין היתר, כי רו"ח חיצוני או מבקר הפנים של הגוף המוסדי יבחנו את מנגנון הקצאת העלויות פעם בשנה לפחות, ויגישו המלצות לוועדת הביקורת של הגוף. וכמובן שכל שיתוף פעולה כזה חייב לעבור דרך ועדות ההשקעה של המוסדיים.

החוק כיום אינו אוסר שיתופי פעולה מסוג זה, אולם לנוכח הפוטנציאל לניגודי עניינים, המוסדיים נוטים לחשוש מהם. הרשות דווקא תומכת בכך, שכן לדבריה יש בכך פוטנציאל לגיוון ההשקעות של העמיתים, בתקופה של ריבית אפסית ושווקים גבוהים למדי.