הגיע הזמן שהבנקים יתחילו לראות בשינויי האקלים איום ישיר עליהם

לאורך השנים לא יוחסה חשיבות להשלכות שינויי האקלים על הבנקים, למעט בהקשר של אחריות תאגידית. אולם בעוד בשנות השבעים הסתכמה העלות השנתית הממוצעת של נזקי האקלים בעולם בכ־28 מיליארד דולר, הרי שבעשור האחרון זינק נתון זה לכ־218 מיליארד דולר (במונחי 2019). לכן, חלה בשנים האחרונות עלייה דרמטית בעיסוק של רגולטורים בנושא.  

בספטמבר 2020 הדגיש המפקח על הבנקים, שהם אינם יכולים להישאר פסיביים לנושא, ובראשית דצמבר פורסם כי בכוונתו לקדם בבנקים ניהול סיכונים בתחום.

שינויי האקלים שבכוחם להשפיע על הסיכונים הפיננסיים שאליהם חשופים הבנקים נחלקים לשניים — סיכונים פיזיים וסיכוני מעבר. הראשונים מתבטאים בהשפעה ישירה: גלי חום והצפות, או תמורות ארוכות טווח כמו עליית הטמפרטורות ומפלס הים. כתוצאה מכך, סיכון האשראי של לווים רבים יעלה. לדוגמה, עלייה בתדירות של סופות קיצוניות או הצפות עלולה להתבטא בהתגברות הסיכון בתיקי המשכנתאות של הבנקים, בשל נכסי יוקרה הקרובים לחוף או בשכונות החשופות להצפות, ומשך החיים הארוך של המשכנתאות מעצים את הסיכון.

תושבי אזורי הצפה פיגרו בהחזר המשכנתא

ממחקר שנערך בארה"ב עלה כי תושבי ערים באזורי סיכון לסופות והצפות פיגרו בתשלומי המשכנתאות בשיעור גבוה מהממוצע. בנוסף, שווי הנכסים ב־18 מדינות בארה"ב — הנמצאות בסכנה מעליית מפלס הים — ירד בשנים 2017-2005 בכ־15.9 מיליארד דולר. גם תיק הנדל"ן המסחרי חשוף לפגיעה בשווי הנכסים וביכולת שירות החוב של הלווים, וענפים הרגישים במיוחד לסיכוני האקלים, כמו חקלאות, חשופים להפסדים. לפי הערכות הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, היקף הנזקים לחקלאות בישראל הסתכם ברבעון השלישי של השנה בכ־30 מיליון שקל, כ־30% יותר מברבעון המקביל. הדבר מהווה חלק ממגמת העלייה בתכיפות מקרי מזג האוויר הקיצוני.

הסיכונים הפיזיים גם עלולים להסב ללווים הפסדים ישירים ולהשפיע על יכולתם לשרת חוב. ב־2019, למשל, הגישה חברת החשמל והגז האמריקאית PG&E בקשה לפשיטת רגל בשל התחייבויות של יותר מ־30 מיליארד דולר, לאחר שקריסת עמודי חשמל באתרי שריפות החריפה אותן ויצרה נזקי תשתית עצומים.

יש טענה שהבנקים בישראל חשופים יותר לסיכוני המעבר מאשר לסיכונים הפיזיים. אלה נובעים משינויי רגולציה ומדיניות, שנועדו לגרום לכלכלות להיסמך פחות על פחמן, ומפיתוחים טכנולוגיים בתחום. דוגמה לעלייה בסיכוני האשראי בתיקי הבנקים, בשל סיכוני המעבר, יכולה להיות הקשחת סטנדרטים במבנים חוסכי אנרגיה, שעלולה לפגוע בתיקי המשכנתאות והנדל"ן המסחרי.

בנוסף, מגבלות על חומרים מזהמים ומעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת פוגעים כבר כיום ברווחי חברות מסוימות, כמו אנרגיה ורכב. ב־2019 הסתכמו ההכנסות של ממשלות בעולם ממס על פליטות של חברות בכ־45 מיליארד דולר — סכומים שירדו מרווחי החברות. אחת הסיבות לכך שסביר להניח כי בישראל יונהג מיסוי פחמן, הוא החשש מסנקציות מצד האיחוד האירופי, ולכן צפוי בנק ישראל לפרסם בקרוב את שיעור מס הפחמן המומלץ.

כתוצאה, חברות מענפים בסיכון גבוה מוצאות עצמן בסכנה לפשיטת רגל בשל ירידה בשווי המניות ועלייה במינוף במונחי שווי שוק. מחקר מ־2019 מצא כי שינויי המדיניות לצמצום סיכוני האקלים עלולים למחוק כ־2.3 טריליון דולר או 4.5% משווי החברות במדד המניות הגלובלי של MSCI.

לנוכח ההבנה הגוברת באשר לסיכונים שמסבים שינויי האקלים, מחוקקים ורגולטורים בעולם החלו לפעול. הסכם פריז מ־2015 קבע יעד להגבלת ההתחממות הגלובלית עד 2050 ל־2 מעלות מעל הרמה הטרום תעשייתית. ב־2017 הוקמה רשת הבנקים המרכזיים להפיכת המערכת הפיננסית לירוקה (NGFS), וכיום חברים בארגון כ־80 גופים, ובהם בנק ישראל. ב־2019 פרסמה ה־NGFS המלצות שקראו לרגולטורים לשלב את סיכוני האקלים בהליך הפיקוח, ולמוסדות הפיננסיים להטמיע שיקולי קיימות בניהול השוטף ולנתח את חשיפותיהם לסיכוני האקלים.

בחזית ההתמודדות עם סיכוני האקלים ניצבים הבנקים המרכזיים בבריטניה (BoE) ובאירופה (ECB), שהודיעו בסוף 2019 שישלבו סיכוני אקלים במבחני הקיצון לבנקים. ה־BoE יבצע מבחן קיצון לסיכוני אקלים כבר השנה, ומטרתו להעריך את הצעדים שיש לנקוט כדי לעמוד ביעדים בינלאומיים ולשקף לבנקים המסחריים את מוכנותם לסיכוני האקלים. באיחוד האירופי דורש ה־ECB מהבנקים לבצע ניתוחים פנימיים בנוגע לסיכוני האקלים ולשלבם במדיניות ניהול הסיכונים כבר השנה. במהלך 2022 ה־ECB יחל לבצע מבחן קיצון אקלימי לבנקים.

בשנה האחרונה מתקיים גם דיון ער בשאלה אם ראוי שה־ECB יצמצם את היקפי האג"ח של חברות "מזהמות" שהוא רוכש כחלק מההקלות הכמותיות, כדי להשפיע על תמחור סיכוני האקלים בשווקים. התומכים בשינוי סבורים שגישת ה־ECB הנוכחית תומכת בחברות מזהמות. לפני כשבוע הודיע גם הפדרל ריזרב האמריקאי לראשונה על מחויבותו ליעדי הסכם פריז, לצד הכרזה של הנשיא הנכנס ג'ו ביידן כי סיכוני האקלים יתפסו מקום מרכזי בכהונתו, בניגוד לעמדת הממשל הקודם.

פינטקים לסיוע בניתוח סיכוני האקלים בתיק

האתגר העיקרי בהיערכות הבנקים לסיכונים הוא הקושי לנקוט פעולות כיום, כדי להתמודד עם סיכונים מורכבים לכימות, שחלקם צפויים להתממש רק בטווח הארוך.

בבנקים בישראל ניתן לממש כבר כיום חלק מהפרקטיקות. ראשית, בעת העמדת אשראי ללקוח, ליישם התחשבות איכותית (ולא כמותית) בחשיפתו לסיכוני האקלים. שנית, ראוי לבחון התאמות בהקצאת מקורות האשראי לענפים חשופים לסיכוני אקלים. שלישית, אפשר לשלב את סיכוני האקלים במבחני הקיצון הפנימיים, ואף לבצע מבחני קיצון ייעודיים לסיכוני האקלים. לבסוף, ניתן למפות את סיכוני האקלים בישראל, תוך חלוקתם לסיכונים פיזיים (לדוגמה, נדל"ן באזורים חשופים להצפות) וסיכוני מעבר (לדוגמה, ענפים המושתתים על פחם ונפט).

לקראת העתיד הרחוק ראוי לבחון פיתוח או רכישת יכולות מידול של סיכוני אקלים — לדוגמה, באמצעות פינטקים. הבנק האמריקאי וולס פארגו השקיע בפינטקים המסייעים לנתח סיכוני אקלים בתיק ולהעריך הזדמנויות שנוצרות ממעבר לכלכלה ירוקה. לבסוף, יש לגבש תוכנית ארוכת טווח לניהול סיכוני אקלים ולשלבה באסטרטגיה העסקית, לצד הסיכונים המסורתיים.

השורה התחתונה

על סיכוני האקלים להיכנס לליבת ניהול הסיכונים בבנקים, תוך התאמת הסטנדרט העולמי לאופי הסיכונים בישראל

הכותבים הם מייסד פירמת הייעוץ הפיננסי CoAF ושותף בפירמה