הסוחר הסמוי: ליפא את עמית, וההתמכרות שהפילה את יואל גולדמן

העיתונות הכלכלית אוהבת לצבוע סיפורים בשחור ולבן ולבחון הצלחה או כשלון על בסיס תוצאה. אבל המציאות יותר מורכבת ולעיתים היא מוכתבת במפגש עם אנשים שמשנה מסלול החיים.

אדם נוימן, למשל, הוא הפנים מאחורי ההצלחה ולאחר מכן הכישלון הצורב של WeWork. אבל מה היה קורה אם נוימן לא היה פוגש את מאסיושי סאן, מייסד סופטבנק, שנתן לו גישה למיליארדי דולרים ואמר לו שהוא "לא משוגע מספיק"? מה היה קורה לו היה נדרש למשמעת תזרימית ולמודל עסקי הגיוני?

אילן בן־דב פעם אמר שהדבר הכי גרוע שקרה לו זה הפגישה עם אליעזר פישמן. הוא מכר טלפונים סלולריים של סמסונג הקוריאנית והרוויח לא רע על כל טלפון. אבל אחרי שהכיר את פישמן בן־דב הבין שהוא אוסף כסף בכפיות במקום לעבוד "חכם" ולאסוף כסף עם משאית גדולה. הוא בנה חברה בשם טאו והשקיע בנדל"ן בכל העולם. הסוף ידוע.

הפעם הסיפור שלנו הוא על יואל גולדמן, הבעלים של חברת הנדל"ן אולייר, יזם חרדי מברוקלין שהתחיל ליזום ולפתח נדל"ן כבר מגיל צעיר.

הוא נחשב להבטחה גדולה, קיבל את תמיכת הקהילה, פיתח יכולות בנייה באיכות טובה ובמהירות, ואפילו לעצב את הפרויקטים שלו לפי צו האופנה החילוני ההיפסטרי ולזהות את המקום המתפתח הבא. הוא התחיל בקטן, בפרויקטים של מולטי־פמילי, שאותם מימן מהלוואות שקיבל מחברים בקהילה בתמורה לחלוקה ברווח, והתקדם עקב בצד אגודל. וכמו כולנו, הוא חלם להצליח בגדול.

הגורל של גולדמן השתנה כאשר איתרע מזלו והוא פגש את צמד היועצים מישראל - רפי ליפא וגל עמית. הם סיפרו לו על "קופסת קסמים" מיוחדת שיכולה להגשים לו את כל המשאלות - הבורסה הישראלית.

הוא רק נדרש להמשיך לעשות בגדול את מה שעשה פעם בקטן. הם כבר ידאגו לכל השאר ויש להם קבלות של 250 מיליון שקל שצברו מעמלות כהוכחה ש"קופסת הקסמים" אכן עובדת.

יואל גולדמן

העמלות הכפילו את עלויות הגיוס

הפגישה הזו היתה ההתחלה של הסוף. גולדמן התמכר לכסף הזול ולקח לו הרבה שנים כדי להבין שהזול הוא בעצם יקר. גולדמן לא הבין בחשבונאות, חוקי ני"ע ודו"חות כספיים. הוא הבין בנדל"ן. ולכן הניח שעלות הכסף שלו מסתכמת בריבית הנקובה על האג"ח ולא ספר את כל העמלות הנלוות לגיוס בישראל - שמהן גרפו ליפא ועמית כמעט 90 מיליון שקל - שהכפילו את עלות הגיוס האפקטיבית שלו פי 3-2.

נאמר לו שגידור מטבע הוא סתם ביטוח יקר. הרי שער החליפין בין השקל לדולר תמיד יציב. צמד היועצים היה כל כך נחמד אליו, שהם אפילו הסכימו "להשאיל" לגולדמן סמנכ"ל כספים שעבד איתם באותו משרד רו"ח כדי שיעזור לגולדמן לנווט בעולם החדש. עורך דין? אין בעיה, "קופסת הקסמים" תספק גם אותו. דח"צים? קלי קלות - נבחר לך בקפידה אנשים שלא יפריעו לך בעבודת הקודש. דירוג? תבחר חברת דירוג, ואם לא תאהב אותה נעבור למתחרה.

כסף שלא צריך להחזיר

על הדרך הם גם עזרו לו לבנות מבנים חשבונאיים וחוזים אחרים, כדי לעמוד בקובננטים שמחזיקי האג"ח דורשים, אבל לא באמת צריכים. עסקאות בעלי עניין? עדיף להסתיר אותן. זה בזבוז זמן יקר שנדרש כדי להסביר למשקיעים הפרימיטיביים הישראלים ואחר כך לאשר את זה באסיפות אג"ח. זה לטובתם - בין אם הם יודעים את זה או לא.

והכי חשוב - את הכסף שמגייסים לא צריך להחזיר. "קופסת הקסמים" הזו, שמאפשרת התמקדות בסיכוי והתעלמות מההסיכון, תמשיך לספק כסף זול, וכשמגיע פירעון של חוב אחד, פשוט מגייסים חוב חדש במקומו. כאן כדאי לציין שגולדמן אינו שה תמים בעצמו, והאחריות למצבה של אולייר מונח כמובן גם על כתפיו. יעידו על כך עסקאות שעשה עם צדדים שלישיים מבלי לדווח לבעלי האג"ח והעברות הכספים שביצע "בטעות", מקופות החברה לכיסו הפרטי.

למוסדיים גל וליפא אמרו שנוצרה פה סיטואציה מיוחדת. היזמים מארה"ב זקוקים לכסף בכמויות שקטנות על אמריקה, אך מתאימות כמו כפפה לשוק הישראלי. win win אמיתי. ואנחנו גם נאפשר לכם להלוות כסף למספר רב של נכסים מבוזרים, כך שלא תהיו תלויים באף נכס ספציפי. אתם תלוו למעלה - בקורפורייט האקזוטי של איי הבתולה. צמד היועצים גם הסכים להיות הנציגים הרשמיים של החברה ולתווך בעברית למשקיעים בארץ.

מצגות, פגישות ושיחות ועידה. הם יהיו הזרוע הארוכה של אולייר בישראל. הכל כדי שגולדמן יוכל להתמקד בנדל"ן. ואכן גולדמן התפתה והתמכר לסם הכסף הזול. ואחרי שהשתמש בפעם הראשונה, הוא נאלץ לעשות כל מה שצריך כדי שיוכל להמשיך להשתמש.

וכשאספקת הסם הקבועה נפסקה החלו תסמיני הגמילה. צמד היועצים רק אפשר לו להמשיך לצרוך. הרי אם לא הם, מישהו אחר יעשה את זה וירוויח. הסוף של גולדמן ידוע. וצמד היועצים? הם כבר מחפשים את המכור הבא.

מימין: גל עמית ורפי ליפא צילום: נמרוד גליקמן