השנה שכולנו נרצה למחוק והבורסות ירצו לשחזר

1. השווקים התנתקו מהכלכלה הריאלית: הכסף הזול בוער

אם מרטי מק'פליי, גיבור "בחזרה לעתיד", היה קופץ לבקר בסוף 2019 ומספר על מגפה גלובלית אדירה שתוביל למיליוני אבדות בנפש ותשתק את כלכלות המערב, המשקיע הממוצע היה בורח מהבורסה כמו מאש, נקבר באג"ח סולידיות ויוצא מהבונקר בחג המולד במקרה הטוב. וזו כמובן היתה טעות צורבת. משום שבסיכום השנה המטורללת הזאת, המקום שהכסף רצה להיות בו היה הבורסות, במיוחד האמריקאיות. 

ב־2020 מדד נאסד"ק הטכנולוגי עלה ביותר מ־43%, כי התנתקנו מהמציאות והתחברנו לעולם המקוון. אבל גם מדד דאו ג'ונס הוותיק והתעשייתי יותר עלה ביותר מ־5% למרות תלאות השנה החולפת. הבורסות סיכמו שנה לא רעה: מדד ניקיי בטוקיו עלה ב־14%, דאקס הגרמני עלה ב־3.8%.  

בורסת נאסד"ק צילום: בלומברג

המגמה בשווקים, במיוחד במניות הטכנולוגיה, היתה חיובית. למרות המפולות של חודש מרץ, וכאילו שלא היתה מגפה שחיסלה מקומות עבודה בקצב אקספוננציאלי. בסיכום השנה נראה שהכלכלה שמשתקפת בבורסות פשוט התנתקה מהמציאות. איך זה קרה? לפני 91 שנים קרס וול סטריט במשבר 1929.

הממשל האמריקני לא התערב והתוצאה היתה השפל הגדול, עבודות יזומות ו־15 שנות דשדוש כלכלי עד תום מלחמת העולם השנייה. במשבר 2008 החליט יו"ר הפד דאז בן ברננקי לעשות את ההפך הגמור. במקום אפס התערבות - הלאמה, הזרמת כספים מסיבית ותוכנית רכישת אג"ח עצמית. ממשלת ארה"ב הנפיקה חוב ביד ימין וקנתה אותו ביד שמאל, במה שכונה הקלה כמותית.

אלא ש־12 שנים חלפו מאז. הטריק של הלאמות לא אמור לעבוד. אבל אפס התערבות? תשכחו מזה. זו היתה שנת ההדפסות. ארה"ב יצאה בחבילות תמריצים של טריליוני דולרים, ועומדת לחלק צ'ק של 600 דולר לכל אזרח כחלק מהחבילה השנייה. וארה"ב לא לבד. ממשלות המערב יצאו בשלל חבילות עם מכנה משותף של צבירת חוב. יחס החוב־תוצר בישראל צפוי לזנק מ־60% ל־80% בתוך שנה. עבודת נמלים של צמצום הדרגתי במשך עשור ירדה לטמיון במגפה.

איך זה קשור לבורסות? כרגע כספי המסים שישלמו הנינים שלנו לוהטים על השולחן. הכסף הזול שנכנס לחשבונות גורם לתחושה המוזרה כשמקבלים את ההזרמה מהבנק על משכנתא חדשה. אבל החזר החוב יימשך עשרות שנים. החוב האמריקני כבר עומד על 27.5 טריליון דולר, כשהתוצר הוא 21.4 טריליון דולר בשנה. הכסף הזול של החוב בוער לנגד עינינו דרך מסכי המסחר.

בניין הבנק המרכזי של ארה"ב, הפדרל ריזרב, ויו"ר הבנק ג'רום פאוול צילום: בלומברג, Federal Reserve

2. גל ההנפקות: הצ'ק פתוח והיד רושמת

ולפעמים החגיגה עוד לא נגמרת. לפחות לא לפי שעה, וגם לא לפי האינדיקציות מאחורי הקלעים מכל הנוגעים במלאכה. השוק לוהט וב־2020 פוצחה הנוסחה. במשך שנים התחננו ראשי הבורסה לחברות ההייטק שיבואו להנפיק בתל אביב. ואם לא להנפיק, גם רישום כפול בנוסף לנאסד"ק יהיה בסדר.

לאחר הכנה מאומצת של רשות ני"ע, רשות החדשנות והבורסה עצמה, המפנה הגיע מכמה מקומות. לראשונה יש להייטק רשת ביטחון של 2 מיליארד שקל, מה שמעודד את המוסדיים לבחון ולהשתתף בהנפקות טכנולוגיה ישראלית בתל אביב. כך קיבלנו גל הנפקות של חברות חדשות, שגייסו במניות 4.54 מיליארד שקל ב־2020, עלייה של 41% ביחס ל־2019 ושל 145% ביחס ל־2018. אחרי שנים ששותפויות בבורסה היו עניין לחיפושי נפט וגז, הגיע גל שותפויות מו"פ, ארבע נרשמו במחצית השנייה של 2020, בין היתר בפוד־טק ובחקלאות מתקדמת.

הסבר נוסף לקדחת ההנפקות הוא שהממזרים שוב שינו את הכללים. שיטת ההנפקה בהצעה האחידה, שליוותה את הבורסה המקומית בניגוד לנהוג בנוף העולמי, כמעט ועברה מהעולם. ה"בוק בילדינג", או בשמו העברי ההצעה הלא־אחידה, כאן להישאר. החתמים סוגרים את הספר מבלי שאחרים יידעו, בעלי החברות מוותרים קצת במחיר, ובתמורה הכל כמעט מוזמן והנתח לציבור עם לידתה של חברה ציבורית חדשה הוא זעום. ככה מקבלים גל הנפקות בתל אביב.

ההייטק התל אביבי התאים את עצמו ב־2020 לאומת הסטארט־אפ. נישואים שהיו צריכים לקרות כבר מזמן, אבל כמו כל דבר בבורסה, אין ערבות למשכם. בזמן שישבנו בסגרים וזפזפנו בין סדרות נטפליקס, מדד ת"א־טכנולוגיה ומדד טק־עילית עלו בהתאמה ב־30% ו־34%. בסיכום 2020 הם הפכו למצטיינים של חמש השנים האחרונות, כשת"א־טכנולוגיה עלה ב־193% וטק־עילית ב־123%. דווקא מדד הדגל המקומי, ת"א־35, היה עצוב השנה וירד ב־13% עם תעודת נכשל בסיכום חמש שנים — תשואה שלילית של 4%.

כמובן שאחוזת בית היא חלק ממגמה עולמית. הבורסות נסקו והנפקות ה־SPAC, או בשמן העממי הנפקות צ'ק פתוח, התחילו לפרוח במקביל. מדובר בגיוסי הון על תנאי: הזרמה של מיליוני דולרים לחברה ציבורית טרייה, בדרך כלל תוך התניה לביצוע עסקה לרכישת פעילות מסוימת. כשהכסף רוצה לקפוץ על היזמים, הם לא עומדים מנגד. אבל בפרפרזה על דבריו של ראש הממשלה לוי אשכול המנוח, הצ'ק אולי פתוח — אבל היד על פקודת המכירה בהחלט זוכרת. מסיבות בבורסה נגמרות בדרך כלל בהפסקת חשמל ועם חמרמורת ממושכת.

בורסת תל אביב צילום: בלומברג

3. הביטקוין בשיא שמשכיח את הבהלה לזהב מהקיץ

בנובמבר עקף מחיר הביטקוין את מחיר השיא שרשם שלוש שנים קודם. מאז, מטבע הקריפטו הפופולרי בעולם לא עוצר: הוא חצה את רף 20 אלף דולר כעבור שלושה שבועות, ונכון לסוף השנה מחירו מעל 27 אלף דולר. במרץ השנה תג המחיר עוד היה 6,000 דולר. כשהמטבע ניפץ את השיא אמר מאטי גרישפן, מייסד Quantum Economics, כי "ההבדל העיקרי בין השיא של 2017 לבין מה שקורה כעת הוא שכיום המסחר במטבע מושפע יותר מתאגידים ומיליארדרים".

הזהב, שהגיע לשיא לפני חמישה חודשים - יותר מ־2,000 דולר לאונקיה - לא שמר על המומנטום החיובי, בין היתר כי בוול סטריט השיאים לא מפסיקים להישבר. הירידה בדולר לא מסייעת למתכת היקרה, שתקועה סביב שווי של 1,900 דולר. ייתכן והזהב זקוק למגמה שלילית מקבילה בדולר ובשוקי ההון כדי לנסוק לשיא חדש. על כן נוצר ואקום שהביטקוין ממלא היטב, מנופף לשלום לסחורות ולמטבעות בדרכו מעלה.

ריק ריידר, מנהל השקעות בכיר בבלאקרוק, ניבא לאור הזינוק המטאורי כי "הביטקוין יחליף את הזהב". לדבריו, "קשה לומר שהביטקוין שווה את המחיר שבו הוא נסחר היום, אך לטווח הארוך הוא יתפוס את מקום הזהב, כי ברמה התפעולית, זה הרבה יותר פשוט מלהעביר מטיל זהב מיד ליד".

מומחים אחרים ציינו את הקורונה ואת הריבית השלילית בשווקים כמו גרמניה כהסברים לעליית הביטקוין השנה. "שיעורי הריבית הם הגורם החשוב ביותר בקבלת ההחלטות של אנשים לגבי השקעות וחסכונות", אמר קי יאנג ג'ו, מנכ"ל חברת המחקר CryptoQuant.

"שיעורי הריבית השליליים יוביל לאימוץ נוסף של מטבעות קריפטו". גם מדיניות ההקלה הכמותית שאימצו בנקים מרכזיים במרבית הכלכלות הגדולות, והוצאות הממשלה המוגדלות באירופה ובארה"ב, השפיעו על הביטקוין. לדברי קייל דיוויס, מייסד Three Arrows Capital, "הבנקים המרכזיים יכולים להוריד את הריבית עד שייכנסו לטריטוריה שלילית, ואז עליהם להדפיס כסף. התלות שלהם בכסף מודפס חדש תהפוך את הביטקוין לאטרקטיבי".

מטבעות ביטקוין צילום: גטי

מספר חשבונות המסחר בבורסת תל אביב עלה בעשרות אחוזים ב־2020 ובאמצע דצמבר היא דיווחה על שיא: 135 אלף חשבונות נפתחו השנה, לעומת פחות מ־100 אלף ב־2019. גם בבתי ההשקעות חל זינוק של 150% במספר החשבונות שנפתחו במהלך 2020 לעומת קודמתה. מרבית המצטרפים החדשים הם משקיעים קטנים, שהחליטו לנצל את המשבר. באירועים מסוג זה הציבור נוטה להיבהל ולמכור אחזקות, כפי שהיה בקרנות הנאמנות. הפעם התגלתה תופעה ייחודית — לצד הבורחים, היו גם מי שראו בנפילות הזדמנות השקעה.

השילוב של זמן פנוי בסגר, חיפוש מקור הכנסה וזמינות טכנולוגית העצים את המגמה. לדור הצעיר תחושת מחויבות פחותה לבנקים לעומת המבוגרים, והוא עבר לבתי ההשקעות נוכח עמלות נמוכות יותר ושעות פתיחת חדרי מסחר ארוכות יותר.

2020 היתה השנה של אפליקציות המסחר, דוגמת רובין הוד בארה"ב, שפרסמה לאחרונה הערכת שווי של 11 מיליארד שקל עם 15 מיליון משתמשים. מספר העסקאות שהתבצעו דרכה בחודשי הקיץ הוכפל לממוצע יומי של 4.3 מיליון דולר. לפי הערכות, הכנסותיה ב־2020 יתקרבו למיליארד דולר. eToro הישראלית, שמנהלת מגעים לקראת הנפקה בנאסד"ק לפי שווי של 5 מיליארד דולר, גייסה השנה 5 מיליון משתמשים, ומספר לקוחותיה מגיע ל17 מיליון.

היקף המסחר בפלטפורמה שולש השנה. בארץ אפליקציות כמו מיטב דש טרייד ופסגות טרייד שהשיקו בתי ההשקעות ידעו עדנה בקורונה, מרבית הלקוחות בשנות ה־30 שלהם.